לפני כשנתיים הכריזו בצה"ל על הקמת מערך חדש למניעת גניבות כלי נשק ואמצעי לחימה מבסיסים צבאיים, אבל הנתונים מצביעים כי הפרויקט הצליח חלקית בלבד: עדיין יש בונקרים רבים חשופים וגדרות פרוצות – והגניבות נמשכות.
האחרונה שבהן התרחשה בשבת לפנות בוקר, כשמבונקר תחמושת בבסיס צנובר שברמת הגולן נגנבו כ-70 אלף כדורים בקוטר 5.56 מ"מ וכן כ-70 רימוני מטול נפיץ. הגניבה התגלתה רק הודות למידע מודיעיני שהועבר לבסיס. בדיקה בבונקרים העלתה כי אכן נגנבה כמות עצומה של כדורים ורימונים.
המשטרה עצרה שישה חשודים בגניבת האמל"ח, תושבי טובא-זנגרייה בשנות ה-20 וה-30 לחייהם. מעצרם הוארך עד מחר. נבדק חשד שהם קיבלו סיוע פנימי מתוך הבסיס. שב"כ ומצ"ח מעורבים בחקירה.
מתחקיר ראשוני שערך צה"ל עולה כי הגניבה התאפשרה בגלל ליקויים בתשתית האבטחה בבסיס, ריבוי של התרעות שווא ומענה לא מספק בבונקרים שבהם מאוחסנת התחמושת. בצה"ל אומרים כי עניין ליקויי תשתיות האבטחה יטופל בשנה הקרובה.
בסיום התחקיר, הנחה מפקד פיקוד הצפון, האלוף אורי גורדין, על מספר צעדים מיידיים ובהם תרגולי אבטחה בכל היחידות, קיום הערכת מצב ייעודית נוספת בנושא הגנת מחנות וכן הקמת ועדת מומחים שתחקור את הכשלים שאיפשרו את גניבת התחמושת.
למחדל הזה יש סיבה. התוכנית שבה החל הצבא לפני כשנתיים התמקדה בעיקר במיגון נשקיות ולצורך כך הושקעו עשרות מיליוני שקלים. בצבא ראו חשיבות רבה בנושא זה, שכן בשנים האחרונות נגנבו אינספור רובים ואמצעי לחימה אחרים מבסיסים ברחבי הארץ.
"הנשקים הללו מגיעים לרוב לארגוני פשיעה, אבל משם הדרך לארגוני הטרור קצרה", סיפר אמש גורם ביטחוני. לדבריו, "אנחנו יודעים על זיקה ברורה בין ערבים ישראלים לבין פלסטינים. בשכם ובג'נין, למשל, יש המון משפחות וחמולות שקשרו קשרי נישואין עם משפחות ערביות-ישראליות שחלקן משוייכות לארגוני פשיעה בארץ. הנשקים מועברים לשטחים דרך פרצות בגדרות, בדפנות כפולות של כלי רכב ובדרכים נוספות. ברגע שהנשק מגיע לשטח – ארגוני הטרור מיד עטים עליו", הסביר הבכיר את הסיבה לעלייה בכוחו של הטרור בג'נין. "לסוחר נשק ואמל"ח לא אכפת למי הוא מוכר את הסחורה, אותו מעניין רק הכסף".
גורמי ביטחון סיפקו אמש נתונים על מחירון האמל"ח בשטחים: ברוס (ארגז) של 500 כדורים בקוטר 5.56 מ"מ עולה 16 אלף שקלים. רובה סער אם-16 תקני עולה כ-80 אלף שקלים, מחירו של רובה אם-16 מאולתר הוא בין 40 ל-50 אלף שקלים. מחירו של אקדח – בין עשרת אלפים שקלים ל-25 אלף שקלים.
כאמור, לפני כשנתיים הקים צה"ל מערך חדש למניעת גניבות כאלה, אך בצבא מודים שהמאמץ התרכז בכלי נשק – רובים מקלעים וכדומה – וכי עניין אבטחת התחמושת הוזנח יחסית. כנופיות הפשע זיהו את הפרצה, ואת התוצאות רואים בשטח.
לפי נתוני השנה האחרונה, בעוד שכמות גניבות הנשקים צנחה ממאות רובים בשנה לכמה עשרות בודדות בממוצע, הרי שמאז 2020 נרשמה עלייה בגניבת תחמושת מבסיסים. לפני כחודש התרחש מחדל נוסף, כאשר 30 אלף כדורים בקוטר 5.56 מ"מ נגנבו מבסיס שדה תימן בדרום.
(צילום: אבי חי)
מבדיקת ynet ו"ידיעות אחרונות" עולה כי בצה"ל נתנו עדיפות נמוכה לסוגיית אבטחת הבונקרים בבסיסים, בין היתר משיקולים של "שמירת כוננות מבצעית". בעוד שבנשקיות שבהן מאוחסנים הרובים הושקעו יותר מ-80 מיליון שקלים באמצעי מיגון שונים ובהם חיישנים, מצלמות מעקב ומבנים משוריינים, מחסני התחמושת נותרו עם הגנה חלקית ומיושנת, מבוססת לרוב על חיילי חובה שעושים שמירות.
מהנתונים עולה כי בין השנים 2018 ל-2022 נגנבו בסך הכול 236 כלי נשק. מספר גניבות האמל"ח גבוה בהרבה. מינואר השנה נגנבו כ-100 אלף כדורים; בשנת 2021 נגנבו כ-185 אלף כדורים בשמונה פריצות שונות, ושנה קודם לכן נגנבו כ-98 אלף כדורים בארבע פריצות. הגנבים, מתברר, פועלים בעיקר בסופי שבוע, שבמהלכם הבסיסים יותר דלילים בחיילים. הם מבצעים תצפיות מקדימות, ומקבלים לפעמים סיוע מבפנים.
למעשה, מהרפורמה שבוצעה בצבא לפני כשנתיים בוצעו רק חלק מההמלצות: הוראות הפתיחה באש אכן עברו שינוי ומאפשרות ירי לפלג גוף תחתון של גנב במסגרת נוהל מעצר חשוד, גם אם הגנב נתפס בשעת מעשה עם ציוד צבאי ולא רק עם נשקים; יותר כוחות מג"ב ובהם מסתערבים נרתמו לסייע ללכוד גנבים בעיקר בשטחי האש בנגב, וגם אמצעי האבטחה של הנשקיות עובו, ונהלים חדשים נקבעו. אך בכל הקשור לתחמושת, הנושא נותר פרוץ.
כך למשל, בבסיסי הצפון מפוזרים יותר מ-80 בונקרים ברמות אבטחה שונות, במקום שיהיו מרוכזים בכעשרה בונקרים גדולים ומאובטחים ברמה גבוהה. הסיבה לכך היא מבצעית: הרצון לפזר את התחמושת בנקודות שונות כדי להקל על זריזות המעבר משגרה לחירום בעת אירוע מלחמתי או ליום קרב, ובכך לחסוך בשינוע של התחמושת, בהם פגזים, כדורים ורימונים, לשטחי הכינוס וההיערכות.
מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל פועל לצמצום תופעת הגניבות מהמחנות הצבאיים באמצעות תוכניות פעולה נרחבות והקצאת משאבים רבים. בנוסף הוקם מערך הגנת המחנות במשטרה הצבאית, שעוסק בפיתוח ידע ומכשיר קב"טים למחנות באמצעות קורס. כן פותחו ויושמו הכשרות מקצועיות לחיילי חובה, ומבוצעות מאות ביקורות בבסיסי צה"ל במטרה לוודא שהנהלים מיושמים כנדרש".
