מערכת בחירות 2022 מתאפיינת בפער שגדל והולך בין הפוליטיקאים והתקשורת לבין האזרחים. סוגיית "כן-ביבי-לא-ביבי" מיצתה את עצמה ומפנה את מקומה לבירור רעיוני על דרכה של המדינה. יותר ויותר יוזמות קמות בניסיון לנגוע בפצע המדמם של השסע, לא רק כמילים בעלמא, והתהליך הזה, שיבשיל, יזלוג גם לשדה הפוליטי.
בירור שכזה מתקיים בימים אלו באופן משמעותי במחנה הציוני-דתי, ואנחנו עדים לקולות המחפשים זרוע פוליטית שתיתן ביטויי להשקפתם. ציבור זה נמצא במלכוד: על פניו ישנה מפלגה שנושאת את שם הציונות הדתית, אך רבים לא מזדהים עם משנתם הרעיונית של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר.
המציאות הזו מחדדת דילמה ארוכת שנים: האם יש בכלל צורך במפלגה ציונית-דתית? הרי אין כמעט מפלגה שאין בקרבה חובשי כיפות סרוגות, ויש היום יותר ח"כים דתיים לאומיים במפלגות אחרות מאשר במפלגת "הציונות הדתית". על פניו, ציבור זה יכול אם כן למצוא את מאווייו במפלגות הקיימות. אך כמו תמיד, המציאות טופחות על פנינו, ומוכיחה מדוע יש צורך במפלגה שתהווה חלופה למפלגת הציונית דתית.
ראו מקרה יקב "פסגות" בבנימין. לצד היין המשובח, יש במקום מרכז מבקרים אטרקטיבי שבו התקיימו לאחרונה כמה חתונות לזוגות להט"בים - אירוע שגרם לכמה רבנים מהאזור, שמשנתם מזוהה עם מפלגות "הציונות הדתית" ו"נעם", לצאת חוצץ נגד בעלי המקום. לא באופן מקרי תלמידי הזרם הנ"ל תוקפים את מתווה הכותל ומנסים בכוח למנוע ממתפללים שאינם אורתודוקסים להתפלל במקום מיוחד שיועד עבורם. זרם זה רואה במשנתו הרעיונית כאמת מוחלטת, ומאבקם הוא מעין משחק סכום אפס. "מי לה' אליי" גרסת 2022. כל ניסיון לשקלל בין הערכים המתנגשים מהווה פשרה גסה שיש לבוז לה, מבחינתם.
מול גישה זו, רבים בקרב חובשי הכיפה הסרוגה מרגישים מתוסכלים, שכן אורח חייהם מכיל שניות בכל מישורי החיים: בבוקר הם לומדים דף יומי, ובערב יימצאו בתיאטרון או במשחק כדורסל. ההלכה מהווה מרכיב משמעותי מזהותם, אבל הם לא יראו סתירה בהליכה למופע של חווה אלברשטיין. מבחינתם "צלם אלוקים" שנברא בו האדם אינה מליצה, ולכן כל מי שמבטא זאת הוא חלק מעולמם. הבחירה החופשית היא אבן יסוד בהשקפתם היהודית עבורם - והם רואים בכל מי שנותן ביטויי להווייתו היהודית כדבר מבורך.
(צילום: אסף חן)
בעולמם אין שחור ולבן: אפשר להיות ימני ושמרן ולאפשר ללהט"בים לחיות כרצונם. הם יאבקו על הצביון היהודי של המרחב הציבורי ויצדדו במתווה שמאפשר פתיחת מוסדות תרבות בשבת וסגירת המסחר בשבת. הם רואים את לימודי הרוח והיהדות כבסיס לקיומנו, ומתנגדים לביטול בחינות הבגרות. מבחינתם, המאבק על ערכים אלו לא פחות חשוב - ואולי אפילו יותר - מסוגיית חומש ואביתר. בחזונם ישנו מכנה משותף זהותי שמכיל את כל הגוונים המנגנים יהדות וישראליות כמנגינה אחת.
מוטי שקלאראלכס קולומויסקיהקמת מפלגה של "שניות" כחלופה למפלגת "הציונות הדתית" נדרשת לכלל החברה הישראלית. צריך להודות ביושר: הציבור רואה את המחנה הציוני-דתי דרך הפריזמה של סמוטריץ' ובן-גביר. הח"כים הדתיים האיכותיים הפזורים במפלגות השונות נראים בעיניהם כדמויות פרטיות.
איילת שקד מבינה זאת. בהפוך על הפוך, בהיותה חילונית שמרנית, היא המתאימה להקים מפלגה ברוח הציונות הדתית הקלאסית, שמכילה גם אישים שאינם שומרי מצוות. האתגר שלה הוא לדעת להמשיג למושגים פוליטיים את המשנה הרעיונית המורכבת, ולא פחות חשוב ומאתגר: למצוא דמויות לרשימה לכנסת מקרב המחנה הדתי הלאומי, לצד אישים שהזהות היהודית המורכבת היא חלק בלתי נפרד מהווייתם. רק מחנה שכזה יכול להחזיר עטרה ליושנה, ולאפשר רקימת חיים של יהדות וישראליות ממלכתית משותפת.
- מוטי שקלאר הוא איש תקשורת, לשעבר מנכ"ל רשות השידור
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
