(צילום: נויל האריס)
היישובים הדרוזיים פקיעין ובוקעתא בראש, ערי המרכז בצמרת, הערים החרדיות בתחתית ואיתם יישובים ערביים - שמובילים גם במדד ההעתקות. משרד החינוך פרסם הבוקר (שלישי) את "התמונה החינוכית", הכוללת בין היתר את שיעורי הזכאות לבחינות בגרות ברשויות המקומיות ובבתי הספר לשנת תשפ"א. מחפשים את בית הספר שלכם? לחצו כאן לקבלת כל הנתונים באתר "שקיפות בחינוך".
בבתי הספר וברשויות מצפים מדי שנה במתח רב לפרסום הנתונים, המהווים מקור לגאווה לראשי הערים - או משמשים כחומר לניגוח על ידי אנשי האופוזיציה ברשויות. הפעם לנתונים חשיבות גדולה עוד יותר במובן הזה, מכיוון שבעוד שנה יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות. ביטוי נוסף לחשיבות הממצאים ניתן יהיה לראות בשלטי חוצות ברחבי הערים, שבהם העיריות יבליטו את ההישגים.
1 צפייה בגלריה
פקיעין במקום הראשון, בבן צבי גבעתיים 100% זכאות והחקלאי בפרדס חנה בין המשתפרים
(צילום: מוטי קמחי, גיל נחושתן, אלעד גרשגורן)
בעשירייה הראשונה בזכאות לבגרות מככבות ארבע מועצות דרוזיות - בוקעתא ופקיעין-בוקייעה, היישובים היחידים עם 100% זכאות אצל תלמידי י"ב - וכן בית ג'אן (שהייתה בעבר במקום הראשון) וחורפיש. מועצת שפיר שצעדה במקום הראשון בשנה שעברה מדורגת כעת עשירית, אבל עדיין עם אחוז זכאות גבוה מאוד.
לעשירייה הראשונה הצטרפו אלקנה, שמדורגת שלישית וראשונה מבין היישובים היהודיים עם 99.3% זכאות לבגרות, כאוכב אבו אל היג'א שמדרום לכרמיאל, וגבעתיים - המדורגת ראשונה מבין הערים, מיד לפני גבעת שמואל.
הישגי הרשויות המובילות ראויים לציון כיוון שתעודת בגרות פותחת שערים ומהווה נקודת זינוק חשובה למוביליות חברתית. עם זאת, יש לציין כי למעט גבעת שמואל, גבעתיים וקריית עקרון - שבה פועלת אולפנה אחת שרבות מתלמידותיה אינן תושבות המקום - רוב הרשויות שבעשירייה הראשונה אינן מופיעות ברשימות החשובות לא פחות של שיעור בעלי בגרות מצטיינת ושל מסיימי 5 יחידות לימוד במתמטיקה ואנגלית.
ברשימת בתי הספר המצטיינים מככבים כמו בכל שנה מוסדות חינוך ממיינים הגובים תשלומים גבוהים מההורים, ובהם אולפנות, ישיבות תיכוניות ובתי ספר נוצריים-כנסייתיים. הנתונים מראים שוב את הפערים בין המרכז לפריפריה, בין הערים החזקות ליישובים העניים ובין אלו שמשלמים על חינוך ואלו שלא. לכן הרשימה מהווה הישג משמעותי חשוב לבתי הספר ולתלמידים הנכללים בתוכה, אך משרד החינוך מקבל שוב ציון נכשל.
בתחתית רשימת הרשויות גם כן אין הפתעות, ושם מופיעות רשויות מקומיות מהפריפריה מהמגזר הערבי - ובעיקר ערים חרדיות. על רקע סערת לימודי הליבה וההסכם בתיווך ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, הסכם שמנע פילוג ביהדות התורה, אפשר לראות שהאחרונות ברשימה הן כולן ערים חרדיות - מודיעין עילית (4% זכאות לבגרות), בני ברק (9%) וביתר עילית (15%). גם ירושלים נמצאת עמוק בתחתית, עם 53% זכאים בלבד. הנתונים שפורסמו השבוע הראו כי אף שרק רבע מהחרדים זכאים לבגרות, קיימת עלייה עקבית בשיעור הזכאים לאורך השנים. החשש הוא שההסכם שנחתם כעת יוביל לשינוי המגמה.
בעיריית ירושלים ביקשו להזכיר כי יותר משליש מהתלמידים הם ממזרח ירושלים ושליש נוסף שייכים למגזר החרדי: "בקרב אותם ציבורים ניגשים לבחינות חלקיות בבגרות, לפעמים רק למקצוע אחד. מכאן שיש להתייחס לנתוני הבגרות בירושלים ככאלה שאינם מבטאים כלל את רמת החינוך בירושלים מכיוון שהם כוללים בתוכם את כל המגזרים, ללא הבחנה ביניהם. תמונה זו אינה מייצגת כמובן את המציאות המורכבת של העיר. על פי הנתונים, מסתמנת מגמת עלייה בזכאות הכללית לבגרות בקרב כלל האוכלוסייה בעיר, והיא פועל יוצא של ההשקעה בקידום תוכניות חינוכיות ובפיתוח תשתיות לימודים".
קריית עקרון, שם כאמור נמצאת אולפנה אחת, מובילה במדדי הבגרות המצטיינת, הזכאות לחמש יחידות אנגלית והזכאות לחמש יחידות מתמטיקה. מבין הערים, נמצאות בראש רשימת הזכאים לבגרות מצטיינת רמת השרון, גבעת שמואל, קריית אונו, גבעתיים, רמת גן, הוד השרון ורעננה. ההפתעות הן זמר שבמשולש וכאוכב אבו אל-היג'א - שני יישובים מוסלמים במדד סוציו-אקונומי 3 בלבד, שמופיעים ברשימת 20 המצטיינות.
אבל אלו היוצאי דופן. התמונה החינוכית משקפת פעם נוספת את הפערים בין רשויות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית לבין רשויות חזקות ממרכז הארץ וכן בין משפחות משכבות סוציו-אקונומית נמוכות לבין תלמידים שנולדו במשפחות משכבות סוציו-אקונומיות גבוהות.
כך, למשל, בכל 20 היישובים המובילים ברשימת הזכאים לחמש יחידות אנגלית המדד הסוציו-אקונומי הוא לפחות 6, וכמעט כולם ברמת 8 או 9. רובם הגדול נמצאים במחוזות המרכז ותל אביב. גם ברשימת הזכאות לחמש יחידות מתמטיקה התמונה דומה, כשמבין 20 הראשונות, מועצת גוש עציון היא היחידה עם מדד סוציו-אקונומי נמוך מ-6. בשתי הרשימות מופיעות רמת השרון, גבעת שמואל, קריית אונו וגבעתיים בעשירייה המובילה.
הפערים נראים היטב גם במדדים אחרים. מדד השקלול הדיפרנציאלי (שק"ד) של משרד החינוך מצביע על בתי ספר שבהם נראה פער חריג בין ממוצע הציונים השנתי שהועבר למשרד החינוך לבין ממוצע ציוני הבחינה. כל 20 היישובים הראשונים ברשימה הם ערביים, כשמג'דל שמס, דבוריה ובסמת טבעון מדורגים ראשונים - וישמחו לוותר על הדירוג הזה בשנה הבאה.
גם רשימת היישובים שבהם שיעור המחברות הפסולות הגבוה ביותר - למעשה אלו שבהם מספר התלמידים החשודים בהעתקה הגבוה ביותר - מורכבת כולה מיישובים ערביים. במקום הראשון המפוקפק נמצא דיר אל אסד, עם 5.8% מחברות פסולות. הערים שבהן שיעור המחברות הפסולות הנמוך ביותר (0.1%) הן כפר סבא, יבנה, מודיעין-מכבים-רעות, הוד השרון, קריית מוצקין וערד.
במקום הראשון המשותף ברשימת הזכאות לבגרות נמצא כאמור היישוב הדרוזי בוקעתא שברמת הגולן. ייתכן שסוד ההצלחה שם מתגלה במדד אחר - בבוקעתא שיעור המורים בעלי תואר שני הוא כמעט 65%, גם כן מקום ראשון. מנגד, במודיעין עילית - האחרונה בשיעור הזכאות - רק ל-5% מהמורים תואר שני, מקום אחרון גם כאן.
ואולי הדבר החשוב ביותר הוא לא שיעור הזכאים לבגרות - אלא השינוי ביחס לשנים הקודמות. במגזר היהודי, השיפור הגדול ביותר בשנתיים האחרונות נרשם במקיף עירוני א' באשקלון – מ-77% זכאות לבגרות בתשע"ט ל-96% בתשפ"א. בשנה האחרונה העלייה בתיכון זה בזכאות לבגרות הייתה של 10%, מעט פחות מזו של המוביל ברשימה, בית הספר החקלאי בפרדס חנה (מ-72% ל-83%).
שיפור מרשים של יותר מ-8% תוך שנה נרשם גם באורט יד ליבוביץ' בנתניה ובעמל שחקים נהריה, שני בתי ספר שאחוז הזכאות בהם עלה ל-90%. במגזר הערבי נצפה זינוק של יותר מ-10% תוך שנה בשיעור הזכאות לבגרות במקיף עין מאהל, בתיכון מקיף קלנסווה ובתיכון השאם אבו רומי בטמרה.
ב-61 בתי ספר שבהם ניגשו לבגרויות לפחות 10 תלמידי י"ב, שיעור הזכאות היה 100%. הגדול שבהם הוא עירוני ה' בראשון לציון, שם כל 189 תלמידי י"ב קיבלו בגרות. התיכונים האחרים עם 100% זכאות ויותר מ-100 תלמידים שניגשו למבחנים המסכמים הם אורט ע"ש מקס שיין ברחובות, תיכון בן צבי בגבעתיים, אולפנת בנ"ע אורות מודיעין, הישיבה התיכונית בנים ברמת גן, עי"ס אלקאסמי בבקה אל-גרבייה, התיכון בבוקעתא, תיכון אלמעאלי בכפר כנא ועתיד אלנהדה בכפר קרע.
