שלטונות ניגריה הודיעו היום (א') כי שחררו 287 תלמידים שנחטפו מבית ספר בצפון-מערב המדינה לפני שבועיים, ימים אחדים לפני הדדליין שעליו הכריזו חוטפיהם: הם איימו שאם לא ישולם להם כופר בגובה 690,000 דולר עד יום רביעי הקרוב – הם ירצחו את הילדים, לפחות 100 מהם בני 12 או פחות מכך.
החוק בניגריה אמנם אוסר על תשלום כופר לחוטפים, והנשיא בולה טינובו אף הכריז לאחרונה שלא ישלם "אגורה" לחוטפי התלמידים, אך ההערכות הן כי הממשלה באבוג'ה עורכת לא אחת עסקאות שכאלו מול כנופיות של חוטפים מבלי להצהיר עליהן. בהודעה הבוקר של מושל מדינת המחוז קודינה אובה סאני על שחרור התלמידים לא נמסר כיצד הם שוחררו, ואם שולם כופר או שלא.
המושל סאני ציין כי התלמידים חולצו ללא פגע וכי מי שהיה אחראי על תיאום המבצע הוא היועץ לביטחון לאומי של ניגריה, נוהו ריבאדו. הוא הודה לו, ושיבח גם את הצבא הניגרי: "הוא הראה שבאמצעות אומץ, נחישות ומחויבות – ניתן לפגוע במרכיבים הפליליים ולהשיב את הביטחון לקהילות שלנו", אמר. הוא לא מסר כאמור פרטים כלשהם על המבצע עצמו.
גורם ביטחוני אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי התלמידים חולצו מיער במדינת המחוז השכנה זמפרה, וכי הצבא מלווה אותם בדרכם חזרה לקדונה – שם יעברו תחילה בדיקות רפואיות לפני שיאוחדו עם בני משפחותיהם.
חטיפת התלמידים אירעה בבית ספר בכפר קוריגה שבמדינת המחוז קדונה, והיא הפיגוע האחרון בשורה של פיגועי חטיפה שפקדו את המדינה האפריקנית בעשור האחרון וזעזעו את העולם. אירוע החטיפה המפורסם מכולם היה זה שבו נחטפו בשנת 2014 לא פחות מ-276 ילדות ונערות מבית הספר שלהן על-ידי ארגון הטרור האיסלאמיסטי בוקו חראם.
בן 8 ברח מהשבי: "צעד הביתה בלילה"
החטיפה ההיא זעזעה את העולם והובילה לקמפיין Bring Back Our Girl בהשתתפות ידוענים רבים. לפחות 1,400 תלמידים ותלמידות נוספים נחטפו מאז מבתי ספר בניגריה בנסיבות דומות, ומבין הילדות והנערות שנחטפו מצ'יבוק כ-100 עדיין נמצאות בשבי. גל החטיפות הנוכחי הוא הגדול ביותר שפקד את ניגריה מאז יולי 2021, אז חטפו חמושים כ-150 ילדים.
גם כעת, אחרי שחרור התלמידים שנחטפו לפני שבועיים, שום ארגון לא נטל אחריות למעשים. את החטיפה המפורסמת מצ'יבוק וחטיפות נוספות מסוג זה ביצע בעשור שעבר ארגון הטרור בוקו חראם, שנשבע אמונים לדאעש, אבל בהשראתו הפכו החטיפות לדרך פעולה המשמשת גם ארגוני פשע שאין להם השתייכות אידאולוגית ושכל מטרתם היא לסחוט דמי כופר.
החוטפים שהסתערו על בית הספר בקוריגה חטפו כ-300 ילדים, אבל כמה מהם הצליחו לברוח. נורה אחמד, מורה בבית הספר שממנו נחטפו, העידה כי רגעים אחדים אחרי שהילדים התיישבו בכיתות הגיעו כ-50 מחבלים רכובים על אופנועים וירו לכל עבר: "הם הקיפו את בית הספר וחסמו את כל המעברים והכבישים כדי למנוע מסיוע חיצוני להגיע. אחר כך הם הובילו את הילדים החוצה, בפעולה שנמשכה פחות מחמש דקות".
אחד התלמידים שנחטפו והצליחו בהמשך לברוח הוא התלמיד בן ה-14 עבדוללהי אוסמן. "ילדים שלא הסכימו ללכת מהר יותר אולצו לעלות על אופנועים או שאיימו עליהם באמצעות ירי באוויר", סיפר, "המחבלים צעקו 'קדימה! קדימה! קדימה!'". התושבת סני מואזו סיפרה כי גם בנה בן ה-8, עלי, הצליח לברוח מהשבי, אחרי שנלקח לעומק היער על-ידי החוטפים. הוא סיפר לה כי הוא ועשרות תלמידים נוספים אולצו לצעוד יחפים ביער תוך שהם בוכים מרעב, תשישות והתייבשות. כשהחושך ירד אולצו הילדים לישון בקרחת יער גדולה, ועלי ניצל את החשכה כדי להימלט: "הוא צעד בלילה הביתה. ראינו אותו מגיע מוקדם בבוקר, ואנחנו אסירי תודה לאלוהים".
בתי ספר אינם יעדי החטיפות היחידים בניגריה: כ-4,700 בני אדם נחטפו במדינה מאז עלייתו לשלטון של הנשיא בולה טינובו במאי אשתקד, בכלל זה מבתים בבירה אבוג'ה. מומחים אומרים כי אחת הסיבות המרכזיות להתרחבות תופעת החטיפות היא הקלות שבה כלי נשק מוברחים לתוך ניגריה מבעד לגבולותיה, שהאבטחה בהם ירודה מאוד. הגבול של ניגריה עם ניז'ר למשל נמתח לאורך 1,500 קילומטרים, ויש בו שטחים מיוערים אדירים בלתי-מיושבים ובלתי-מפוקחים, מה שמאפשר כר פורה לפעילותם של ארגוני פשיעה.
בשנת 2022 העביר הפרלמנט של ניגריה את החוק שאוסר תשלום כופר לחוטפים, בתקווה שכך תפחת המוטיבציה שלהם לבצע חטיפות, אבל הארגונים שחוטפים ילדים ובגירים בניגריה ידועים באכזריות שלהם, ובאמצעות איומים הם מצליחים לשכנע בני משפחה לשלם את הכסף שהם דורשים. לעתים דורשים החוטפים שבתמורה לשחרור השבויים ישלמו המדינה או המשפחות לא בכסף, אלא בציוד כמו מזון, דלק ואופנועים. רבים קושרים לכן את התגברות תופעת החטיפות לכלכלה הרעועה של ניגריה ולעלייה במחיריהם של מוצרי יסוד.
צבא ניגריה מנהל בצפון-מזרח המדינה מלחמה בת 14 שנה נגד האיסלאמיסטים מבוקו חראם וארגונים אחרים, והוא ממשיך גם כעת בהפצצות ובמבצעים המיוחדים שם, אך אינו מצליח למגר את פעילותם. במקביל ממשיכים ארגוני הפשע לגדול, ולעתים קרובות הם משתפים פעולה עם המחבלים האיסלאמיסטים. ארגוני הג'יהאד מנצלים זאת כדי להרחיב את פעילותם אל מחוץ לאזור הצפון-מזרחי של ניגריה, ולהתפשט בצפון-מערבה.