הפגנה בג'לג'וליה בעקבות הרצח של מוחמד עדס
(צילום: ליהי קרופניק )
נאילה, פרחה, ודפה ומונה. ארבע אימהות - גורל אחד. הרצח בג'לג'וליה של הנער מוחמד עדס, בן 15 בלבד, פתח פצע שמסרב להגליד אצל אימהות רבות, רבות מדי. עדס הוא הנרצח ה-21 בחברה הערבית מתחילת השנה, ולאחר שעוד אם נאלצה לקבור את בנה - ניכר בקרב אחרות שנקלעו למצב דומה כי לא מן הנמנע שאימהות נוספות ייכנסו גם הן למעגל האלימות הבלתי נגמר.
מוחמד אגבאריה (21) מאום אל-פחם נורה למוות בינואר השנה בכניסה לביתו לאחר שהשתתף בהפגנה נגד המשך האלימות ומעשי הרצח בחברה הערבית. "מאז שהוא נרצח אני לא מרגישה טוב", אמרה אמו נאילה. "אני רוב הזמן בוכה על הבן היקר שלי, ובכל פעם שאני שומעת על רצח זה מזכיר לי אותו. שמעתי שרצחו נער בן 15, איך רוצחים ילד בגיל הזה שלא עשה שום דבר רע לאף אחד?
"לצערי, אנשים אצלנו רוצחים אחד את השני במקום שנהיה ביחד. מה שקורה מעודד את המשטרה שלא תעשה את העבודה שלה. אני לא אופתע אם מחר הפושעים ירצחו ילדים בני שנה, שנתיים ושלוש. מוחמד שלי היה הקטן במשפחה והמפונק. הוא היה האוויר שאני נושמת ותוך שניות חטפו אותו ממני. כל הזמן יש אנשים נבלות שרוצחים את הבנים ולא מתחשבים בזעקה ובכאב שלנו. המשטרה לא עוצרת אותם, היא נותנת להם אור ירוק להמשיך בדרכם".
הזעקות מזירת הרצח באום אל-פחם
חאלד אגבאריה (35), גם הוא תושב אום אל-פחם, נרצח ביולי בשנה שעברה ביריות בזמן שהיה בדרכו לעבודתו. "מאז ששמעתי על הרצח של הנער בג'לג'וליה אני יושבת עם עצמי בוכה ומתקשה להאמין שזה קורה אצלנו בחברה הערבית. כל יום מתרחש אצלנו אירוע יותר קשה. אני יכולה להבין מה עובר על אימא של הנער כי אני עברתי אותו דבר ושתינו נשארות עם כאב עמוק".
פרחה אמרה עוד: "הילדים של חאלד שואלים כל יום 'איפה אבא? מתי הוא יחזור?', הם רוצים לשחק איתו ולחבק אותו. אני מנסה להיות חזקה בשביל הילדים שלו כי אני רוצה לתת להם שמחה. אני תמיד אומרת להם שאבא בגן עדן, אבל הם מרגישים שהוא חסר. לצערי, עד היום המשטרה לא עצרה את מי שרצח את הבן שלי. אם זה היה יהודי, כבר מזמן היו עוצרים את הרוצח. אני ממש חוששת לחיים שלי ושל משפחתי".
סעד ג'באלי (26) מטייבה נורה למוות בנובמבר 2018 במכולת המשפחתית לעיני אביו. ודפה, אמו של המנוח, אמרה: "השתיקה של החברה הערבית היא זאת שגורמת לפשיעה. מי שרוצה שהבנים שלו ימשיכו לחיות צריך לצאת למאבק. מאז שראיתי את התמונה של הנער שנרצח בג'לג'וליה הרגשתי שנרצח לי עוד בן. אם רוצחים ילדים, אני כבר לא יודעת לחשוב מה יהיה האסון הבא.
"אם אני אפגוש את אימא של הילד הזה, אני לא יודעת מה אגיד לה. אני יכולה רק להרגיע אותה, כמו שנשים אחרות חיזקו אותי. אף אחד לא יכול למגר את האלימות והפשיעה חוץ מהאזרחים. תצאו ותגידו שאתם רוצים לחיות ואל תפחדו. אני לא אופתע אם הירי יגיע אליי, כי אני החלטתי לעודד אנשים להצטרף למאבק. בדרך הזאת אנחנו יכולים לעודד את הציבור לשבור את השתיקה".
תיעוד הרצח בטייבה
(צילום: דובורת המשטרה)
חליל עבד אל-פתאח חליל (28) מחיפה נרצח ביריות ביוני בשנה שעברה. "זה מה שהמשטרה רוצה, שהיא לא תגיע לרוצחים ושהפשיעה תימשך", אמרה אמו מונה. נמאס לנו, היום הייתי עם אימהות שגם הן איבדו את בניהן ולא יכולתי לדבר מילה. כואב לי מאוד על כל מה שמתרחש בחברה הערבית. איבדתי את בני חליל שהיה חבר, פשוט לקחו לי אותו. אנחנו רואים אנשים צעירים שמסתובבים עם נשקים, מה עשה הילד מג'לג'וליה שרצחו אותו?
"הפושעים משתוללים ומסכנים את חיי האנשים. אם המשטרה לא מצליחה לתפוס אותם, אז מעשי הרצח יימשכו. לפני כמה חודשים הייתי בתהלוכה מחיפה עד ירושלים כמחאה על האלימות. ישבנו אז עם נשיא המדינה ועד היום לא שמענו ממנו מילה. כל יום אני שואלת על התיק של הבן שלי ולא שותקת. אין מצב שהבן שלי מתחת לאדמה והרוצח מסתובב חופשי.
"המשטרה כל הזמן רק אומרת שיש חשודים אבל אין ראיות. אני עייפה וגם עברתי אירוע מוחי, אבל אני שורדת למען שש בנות שלי ושבעת הנכדים. רק בת אחת שלי לא רוצה להתחתן כי קשה לה להיפרד מהבית בלי אחיה חליל. היא אומרת לי 'אימא, חליל השתתף בכל החתונות וקשה לי לחגוג בלעדיו'. כל יום אני בוכה וצועקת, ומחכה שיעצרו את הפושעים שרצחו את חליל. שולחים אליי אנשים כדי שנגיע לסולחה, אבל אני לא מסכימה לזה. הפתרון היחיד הוא העונש".
אלפי בני אדם השתתפו בהלווייתו של מוחמד עדס שנרצח אתמול ביריות בג'לג'וליה. לפני ההלוויה נכחו מאות בהפגנה בכניסה ליישוב, שבה מחו יחד ערבים ויהודים על הרצח של עדס ופציעתו הקשה של חברו לכיתה מוסטפא חאמד (15).
כמה מהמפגינים חסמו את כביש 444, ואחרים הניפו שלטי מחאה שעליהם התנוססו תמונותיהם של שני הנערים. "מה עשה ילד כדי שמישהו ירצח אותו?", זעק אחד המפגינים. אחרים, בהם תלמידים מבית הספר של נפגעי הירי אמרו: "לא נשתוק, נמשיך להיאבק, תפסיקו את האלימות".
איסמהאן ג'באלי, תושבת טייבה ופעילה בעמותת "נשים למען חיים" שארגנה את ההפגנה, אמרה: "אנחנו פה כדי להגיד לכולם שכבר די נמאס לנו. אנחנו רוצים את הילדים שלנו איתנו בבתים ולא בבתי קברות. אנחנו לא יודעים איך אפשר לנחם אימא שהילד הקטן שלה, בסך הכול בן 15, לא נמצא במיטה בחדר שלו. לצערי הרב, אנחנו עומדים פה עם כל הכאב, רוצים לחיות יותר מזה".
כאמור, גם יהודים הגיעו להפגנה. אחד מהם, גיל המרשלג, אמר: "להפגין זה נראה לי מתבקש, אבל אפילו לא מספיק. הפשיעה בחברה הערבית משתוללת כבר כמה שנים, ויש כאן הפקרות של כל הממשלות. נער נרצח ואחר נפצע קשה, איך אפשר להתייחס לאירוע כזה?".
המרשלג אמר עוד: "צריך לרדוף את ארגוני השפיעה, אבל בסופו של דבר יש כאן מדיניות שנמשכת שנים, של הזנחה והפקרות. כל עוד זה דם ערבי-פלסטיני אז זה לא חשוב. כל עוד הנשק הזה, שמגיע כולו מהצבא, לא משמש למאבק לאומי או לאומני אז יש הסכמה בין ארגוני הפשיעה למשטרה שהכול בסדר ומותר להרוג ערבים ומותר להרוג פלסטינים".
ממשטרת ישראל נמסר כי "האלימות בחברה הערבית היא נגע חברתי פסול ואנו פועלים למגרו ולהיאבק בו בכל יום ובכל האמצעים הקיימים ברשותנו, הכול למען שלום הציבור וביטחונו. המשטרה חוקרת כל מקרה אלימות ורצח ביסודיות ובמקצועיות ללא קשר לזהות העבריין או הקורבן, תוך השקעת מאמצים ומשאבים רבים במטרה להגיע לחקר האמת ולמצות את הדין עם המעורבים. מאז תחילת השנה המשטרה פענחה מקרי רצח ואלימות רבים שהתרחשו בקרב החברה הערבית ואנו נמשיך לפעול בכדי להעמיד לדין את כל העבריינים המעורבים במעשי רצח ואלימות באשר הם".
