רויטל בלומנפלד וציפי ברנד באולפן ynet
(צילום: אבי חי)
לפני כינוס קבינט הקורונה, ההורים קראו לממשלה לבחון במכלול השיקולים גם את מצבם הנפשי של הילדים, בעוד חוקרים מהאוניברסיטה העברית אומרים שילדים צעירים עד גיל 10 לא היו אלו שהובילו להתפרצות התחלואה בספטמבר: קבינט הקורונה צפוי להתכנס היום (ג') כדי לדון בתוכנית היציאה מהסגר, ובמרכזה השלב הראשון שכולל גם את פתיחת מסגרות החינוך לילדים בגילים 6-0.
בריאיון לאולפן ynet סיפרה הבוקר רויטל בלומנפלד, אם לשלושה ומובילת המחאה לפתיחת מערכת החינוך לגיל הרך, על ההשלכות של סגירת המסגרות על הילדים. "אנחנו לגמרי רואים את התמורות הנפשיות אצל הילדים", היא אמרה. "אצלי בבית יש שלושה בנים מתחת לגיל 5, ולוקח להם הרבה זמן להירדם כי הם לא מוציאים מספיק אנרגיה ולא באינטרארקציה עם ילדים אחרים. הם גם מתעוררים הרבה בלילה וחזרו להרטיב".
החוקרים מהעברית: "ילדים עד גיל 10 אינם המנוע למגפה"
היא סיפרה כי לאחרונה התפתחו בקרב ילדיה גם תופעות של אלימות. "השחיקה של הסמכות ההורית שלנו מובילה להרבה מאוד מריבות במהלך היום", אמרה. "מכעיס אותנו שלא מסתכלים על הצרכים של הילדים. לא רואים אותם. אין שום מתווה – והמצב יוצר נזק בלתי הפיך. הילדים צריכים שגרה ומסגרת. אנחנו ממוטטים. אני צריכה לעבוד, להוות עבורם תחליף חברתי וגם להיות גננת".
לצד דבריה של בלומנפלד, פרסמה האוניברסיטה העברית עמדה של צוות חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור במוסד, שהועברה לידי שר החינוך יואב גלנט. לפי עמדת החוקרים, יש להכניס לשלב הראשון את כל הילדים בגילים 10-0 ולהחזירם בזהירות, כלשונם, במתווה של כיתות מחולקות, ללא מעבר מורים וללא ערבוב בצהרונים או בפעילויות שונות. כל זה, לדבריהם, צריך להתבצע תוך שהמורים עוטים מסכות.
"קיימות הצדקות רבות להחזרת הילדים למסגרות החינוך", קבעו החוקרים. "אין כל ספק כי ילדים צעירים עד גיל 10 אינם המנוע למגפה. פתיחת מערכת החינוך לגילים אלה לא הייתה אחראית להתפרצות התחלואה בישראל בחודש ספטמבר".
החוקרים הציגו דוגמה ממערכת החינוך בירושלים, שבה לומדים כ-300 אלף תלמידים. "נתוני החקירות האפידמיולוגיות שם מדגימים הדבקה נמוכה מאוד בכיתות הנמוכות", אמרו. "ממוצע הנדבקים למקרה יחיד בכיתות א'-ג' היה 0.5, בכיתות ד'-ו' היה 0.67 ובכיתות ז'-י"ב נדבק אחד לחולה. בנוסף, קרוב ל-60% מהמקרים המאומתים במערכת החינוך בבירה לא הובילו להדבקה נוספת".
לקראת הדיון שצפוי כאמור להתקיים היום, קראו כ-8,000 הורים מקבוצת הפייסבוק "הורים מתעוררים" לחברי הקבינט לפתוח את גני הילדים ביום ראשון. הם פירטו את הקשיים בהיותם הורים ועובדים במשרה מלאה וטענו: "זה דורש מחיר כבד - כלכלי, נפשי, מקצועי ואישי. כולם בעלי השלכות ארוכות טווח".
לדברי ההורים, "בשבועות האחרונים היינו עדים לסדרת מחקרים בארץ ובעולם, שניתחו את הסכנה שבסגירת המסגרות, בהם נקבע בצורה נחרצת כי הסגירה מסוכנת יותר לבריאות הנפשית של הילדים והציבור מאשר פתיחת המסגרות. המצב הזה לא יכול להימשך. אנו קוראים לפתרון מיידי. כל יום שבו הגנים סגורים הוא סיכון של ממש למשק הישראלי ולמיליון הורים שלא יכולים יותר לשאת בנטל".
"צריך לייצר להורים ודאות כמה שיותר מהר"
גם בקרב בעלי המסגרות לגיל הרך נרשמה דאגה בעקבות דחיית ההחלטות, וגם בשל המסרים הסותרים שיצאו ממשרד הבריאות בימים האחרונים. הם ציינו חשש שההחלטות שוב יתקבלו ברגע האחרון.
"יש חוסר ודאות סביב המערכת וסביב מה הולך לקרות ביום ראשון", הסבירה באולפן ynet ציפי ברנד, סגנית ראש עיריית תל אביב. "אני באופן אישי חושבת שצריך לפתוח את המערכת ולייצר וודאות להורים כמה שיותר מהר. אני חושבת שלאור נתוני התחלואה וההדבקות אצל ילדים צעירים, מסגרות של כיתות בטוחות במתווה בטוח בהסתכלות על שנת לימודים מלאה ולא פלסטרים מרגע לרגע אנחנו צריכים לפתוח את מערכת הגנים".
בהתייחסה לבדיקות הסקר שהבטיחו במשרד הבריאות לצוותים החינוכיים, אמרה ברנד כי "יש מוקדים של בדיקות שקיימים גם בעיר וזה נתון גם לפיקוד העורף. בפירוש אני דיברתי עם מפקד המשל"ט העירוני שהתייחסה לדברים ואמרה שאם צריך בדיקות נעשה את הבדיקות. הצגתי אתמול מודל שמדבר על כיתות בטוחות. אנחנו בעיקר מדברים על עקרון של רצף. צריך למצוא דרך של רצף של גננת וסייעת על הקפסולות, ושלא תהיה הסתובבות ביניהן. גם במחיר אולי של לוותר על יום שישי".
אתמול הודיע איגוד הגנים הפרטיים שמאגד כ-2,000 מסגרות לגיל הרך ברחבי הארץ, שהגנים ייפתחו גם אם בקבינט יוחלט אחרת. "ילדי הגנים והוריהם לא ימתינו עם סטופר ולהודעה ברגע האחרון", אמרו באיגוד. "ביום ראשון אנחנו פותחים את הגנים ומאפשרים לגלגלי המשק לשוב לפעילות".
