לרגל "יום הצדעה" שארגנו ח"כים בכנסת עבור עובדי ההוראה בישראל, נחשפים הבוקר (יום ג') נתונים המצביעים אמנם על שיפור בשכרם של המורים, אך גם על פערים שנותרו אל מול התנאים שמהם נהנים עמיתיהם בשאר מדינות ה-OECD.
מהנתונים במסמך שהכין מרכז המחקר של הכנסת עולה כי השכר בפועל למורה במשרה מלאה בישראל לשנת 2019 קרוב לרמת השכר הממוצע במדינות ה-OECD, ועומד על רמה של 95-94 אחוזים ממנו.
אולם בהשוואה למדינות המפותחות, בישראל ישנם פערים גדולים בין השכר בפועל (הכולל את כל רכיבי השכר) לבין השכר הסטטוטורי, שהוא השכר המחויב על פי הסכמי העבודה, ללא תוספות אישיות (כדוגמת תוספת מחנך ותוספת ריכוז מקצוע). עורכי המסמך מסבירים כי בישראל תוספות התפקיד השונות מגדילות את השכר בפועל בכשליש מהשכר הסטטוטורי ללא התוספות, וזאת בשונה מה-OECD.
מהמסמך עולה עוד כי שכר עובדי ההוראה עלה בהתמדה בישראל בשנים האחרונות. במשרד החינוך מסבירים את העלייה בשכר ברפורמות בתנאי ההעסקה – "אופק חדש" בקדם יסודי, יסודי וחטיבת ביניים, ו"עוז לתמורה" בחטיבה העליונה.
בחינוך היסודי ממוקמת ישראל במקום ה-17 מתוך 29 מדינות לגביהן קיימים נתונים מפורטים (כלומר ב-16 מדינות השכר גבוה יותר וב-12 מדינות השכר נמוך יותר), ובחטיבה העליונה מיקומה של ישראל הוא 18 מתוך 29 מדינות שנסקרו.
יום המורה 2020: המורה שהפכה לכוכבת רשת בקורונה
(צילום: רועי עידן, אבי חי)
בחינוך הקדם יסודי (גני ילדים) התמונה מעט שונה, והשכר למשרה מלאה בישראל גבוה ב-3% מהשכר בממוצע מדינות ה-OECD. במשרד החינוך ציינו כי הסבר אפשרי לשכר הגבוה יחסית בחינוך הקדם יסודי הוא שהגנים בישראל קטנים ואין להם לרוב מנהל או מנהלת בתפקיד ייעודי. לפיכך, מרבית הגננות בישראל מקבלות "גמול ניהול" על ניהול הגן שלהן, המגדיל את שכרן.
השוואה מול גרמניה, המדינה בה דווח על השכר בפועל הגבוה ביותר למשרה מלאה, מלמדת כי השכר הממוצע לעובד הוראה בישראל נמוך בכ-45% מהשכר הממוצע בגרמניה למורים בבתי הספר היסודיים, בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. כלומר, מורה בישראל במשרה מלאה מרוויח בפועל כמחצית ממורה במשרה מלאה בגרמניה.
היבט נוסף העולה מהשוואה למדינות ה-OECD הוא פערי השכר שבין מורים מתחילים לוותיקים. בשנת 2019, השכר הסטטוטורי של מורה מתחיל בישראל בשלבי החינוך השונים היה 74%-62% מהשכר הממוצע של מקביליו ב-OECD. בכל שלבי החינוך, ישראל ממוקמת בשליש התחתון של המדינות שנסקרו בהתייחס לשכרם של מורים מתחילים.
במסמך מצוין כי שכר המורים בישראל מושפע ממספר מרכיבים ובהם ותק, השכלה אקדמית, ביצוע תפקידים נוספים בבית הספר (רכזים מקצועיים, מחנכים וכדומה), דרגה, הכשרה פדגוגית וגמולי השתלמות. על פי דו"ח הממונה על השכר לשנת 2018, רכיב הוותק הוא הרכיב הדומיננטי ביותר בקביעת שכרם של מורים בישראל, והוא משפיע "באופן קיצוני" על פערי השכר בין מורים מתחילים לוותיקים.
18 אלף שקלים, אחרי 36 שנה
על פי נתוני הדו"ח, השכר החודשי הממוצע לכלל עובדי ההוראה – לכל השלבים למשרה מלאה בשנת הלימודים תשע"ח (2018-2017) – היה 7,391 שקלים לעובד בעל ותק של שנה אחת, שכר הנמוך בכ-60% לעומת שכר של 18,826 שקלים למשרה מלאה בוותק של 39 שנים.
על פי נתוני 2019, מורה בחינוך היסודי בישראל יכול להשתכר בשיא הוותק ובשיא ההכשרה שלו בממוצע פי 2.75 מעובד הוראה במינימום ההכשרה והוותק, בחטיבת הביניים בממוצע פי 2.73 ובחטיבה העליונה בממוצע פי 2.23, וזאת בשונה במדינות ה-OECD – בהן הפער עומד על כ-1.80-1.78 בממוצע.
במשרד החינוך מתייחסים אל מדד פערי השכר הגדולים בין מורים ותיקים לחדשים כאל מדד לבחינת "אופק הצמיחה" של עובד הוראה, המעידים על אופק התקדמות משמעותי בעבור עובדי ההוראה ש"מעודד את הכשרת המורים במערכת, משמר ומעצים את עובדי ההוראה לאורך שנים". לדברי משרד החינוך, הנתונים מעידים כי "המורים בישראל בכל שלבי החינוך יכולים להגדיל משמעותית את שכרם עם הוותק והגדלת ההכשרה.
טווח השנים בישראל להגעה אל שיא הוותק גם הוא יחסית גבוה, בהשוואה למדינות ה-OECD. מורה בחטיבת הביניים נדרש ל-36 שנות עבודה להגעה אל שיא הוותק, 10 שנים יותר מהממוצע של המדינות המפותחות. בסקוטלנד התקופה הזו עומדת על 6 שנים בלבד. רק בארבע מתוך 29 מדינות שנסקרו טווח השנים להגעה אל שיא הוותק גדול מאשר בישראל, כאשר בהונגריה התקופה הזו עומדת על 42 שנים.
נתוני הלמ"ס: 18.4% מהמורים בלי השכלה אקדמית
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בשנת הלימודים תש"ף (2020/2019), היו בישראל כ-19 אלף גננות, כ-86 אלף עובדי הוראה בחינוך היסודי, כ-39 אלף מורים בחטיבות הביניים וכ-54 אלף מורים בחטיבות העליונות.
בעשור האחרון הצטרפו למערכת החינוך כ-43 אלף עובדי הוראה, בקצב גידול שנתי ממוצע של 3.1% בכוח ההוראה בחינוך העברי ו-2.9% בחינוך הערבי. כ-80% מעובדי ההוראה בכל מערכת החינוך הם נשים, כ-40% מעובדי ההוראה הינם בעלי ותק של פחות מ-10 שנים מוכרות במקצוע.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בעוד שבשנת תש"ע כ-18.4% מכלל המורים היו ללא השכלה אקדמית, בשנת תש"ף שיעורם עומד רק על 5.9%.
המסמך שפורסם הבוקר נכתב על ידי כלכלנית מרכז המחקר של הכנסת, נטע משה, לבקשת חברי הכנסת מאיר כהן ואורלי פרומן, שיזמו "יום הצדעה" לאנשי ההוראה בכנסת.
ח"כ כהן, יו"ר סיעת יש עתיד-תל"ם, אמר כי "השכר הבסיסי של אנשי ההוראה בישראל נמוך משמעותית מזה של עמיתיהם במדינות המפותחות. השכר ההתחלתי של אנשי ההוראה בישראל, נמוך במיוחד מהשכר ההתחלתי של מורים במדינות ה-OECD. מדינת ישראל צריכה מערכת חינוך חזקה הרבה יותר, היא צריכה שינוי ומוטב אם נתחיל בהפיכת מקצוע ההוראה למקצוע מוביל במשק. ההייטק האמיתי נמצא בכיתות בישראל והילדים שלנו נמצאים לעתים יותר שעות עם המורים מאשר עם ההורים. יש מדינות שמבינות את זה ומתייחסות לחינוך כמו אל רפואה, זה המודל אליו אנחנו צריכים לשאוף".
ח"כ אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם) מסרה: "מעמדם ואיכותם של אנשי החינוך הם הבסיס לקידומה של מערכת החינוך ושל החברה הישראלית כולה. נתוני המחקר מציגים כי שכרם של אנשי החינוך, נמצא, אמנם, בשנים האחרונות במגמת שיפור קל, אך עדיין נמוך מהשכר הממוצע של עמיתיהם במדינות ה-OECD".
לדברי פרומן, "דרוש שינוי סדר עדיפויות לאומי בכדי לקדם את מערכת החינוך בישראל. המפתח להצלחתה של מערכת החינוך הוא מעמד חברתי הולם לאנשי החינוך, שכר ראוי ותנאי עבודה טובים ומיטיבים. בכוונתי להמשיך ולהוביל לשינוי תפישה בקרב ההנהגה הלאומית ומקבלי ההחלטות, ולקידום מעמדם של אנשי החינוך עד למיצובם הראוי, הנכון והמכבד בין מקבלי השכר במשק הישראלי".
