השלטונות באוקראינה ממשיכים בקמפיין שנראה כי מטרתו לטהר את המדינה מהשחיתות הפושה בה, וערכו היום (ד') פשיטות בכמה משרדים ממשלתיים ובתים פרטיים, בהם גם ביתו של אחד האוליגרכים העשירים ביותר במדינה, שבעבר היה מתומכיו של הנשיא וולודימיר זלנסקי. זלנסקי, שנבחר כנשיא ב-2019 על סמך הבטחה להיאבק בשחיתות, הבטיח בעקבות פרשות שחיתות חדשות שנחשפו בחודש שעבר להמשיך במאבק הזה לצד המלחמה מול רוסיה – והפשיטות היום מגיעות שבוע אחרי הטלטלה הגדולה ביותר בממשלתו מאז תחילת הפלישה הרוסית, שבמסגרתה הדיח כ-12 בכירים.
4 צפייה בגלריה
זלנסקי והאוליגרך קולומויסקי שבעבר תמך בו. הנשיא הבטיח שלא יגן עליו
(צילום: EPA, shutterstock / Sodel Vladyslav)
דוד ארחמיה, ראש מפלגת "משרת העם" של זלנסקי, הודיע הבוקר על מבצע הפשיטות ומסר כי בין המוקדים שבהם בוצעו חיפושים היו בתיהם של המיליארדר איגור קולומויסקי, של שר הפנים לשעבר ארסן אבקוב ושל פוליטיקאי נוסף בשם ודים סטולר. לדבריו חיפושים נערכו גם במנהל המס האוקראיני, ובמקביל בכירים בשירותי המכס הודחו. "המדינה תשתנה במהלך המלחמה", הצהיר ארחמיה בהודעה שפרסם בחשבון הטלגרם שלו. "אם מישהו לא מוכן להשתנות, המדינה תבוא ותעזור לו להשתנות".
זלסנקי עצמו הודיע אמש בנאומו הלילי לאומה על כוונתו לקדם רפורמות נרחבות, על רקע פסגה שתיערך ביום שישי עם נציגי האיחוד האירופי – איחוד שאליו מבקשת כעת אוקראינה להצטרף, וכדי לעשות זאת היא נדרשת בין היתר להיאבק בשחיתות. "אנחנו נערכים לרפורמות חדשות באוקראינה. רפורמות שישנו את המציאות החברתית, המשפטית והפוליטית במובנים רבים – ויהפכו אותן להומניות, שקופות ויעילות יותר", אמר.
שירות הביטחון האוקראיני, גוף שאחד מתפקידיו להיאבק בשחיתות, מסר בצהריים כי החקירה בנוגע לקולומויסקי עוסקת בחשד למעילה בכספים של יותר ממיליארד דולר בשתי חברות נפט שנמצאות בבעלותו החלקית. נגד קולומויסקי, שעשה את הונו בעסקי הבנקאות, התקשורת והאנרגיה, תלוי כבר תיק בגין הונאה בארה"ב. הוא עומד גם במוקד של כמה האשמות בשחיתות שהתורמים המערביים של אוקראינה מדגישים שעליה לטפל בהן, על מנת להבטיח את המשך הסיוע הכלכלי הנרחב שהיא מקבלת בעקבות המלחמה.
קולומויסקי, שמכחיש את הטענות לשחיתות מצדו, תמך בזלנסקי כשזה התמודד לנשיאות. זלנסקי זכה לתהילה בזכות סדרת טלוויזיה – שבה גילם מורה שנבחר לנשיא כדי להיאבק בשחיתות – ששודרה בערוץ טלוויזיה בבעלותו של קולומויסקי. בתחילת כהונתו הדף זלנסקי טענות שיגן על איש העסקים, והרחיק עצמו ממנו. זלנסקי אף שלל בשנה שעברה את האזרחות האוקראינית של קולומויסקי, שהינו יהודי ולפי דיווחים בבעלותו גם אזרחות ישראלית וקפריסאית.
במקביל למאבק בשחיתות, ממשלתו של זלנסקי ממשיכה ללחוץ על המערב לספק לה כלי נשק מתקדמים יותר, גם אחרי שהצליחה לשכנע את בעלות בריתה לשלוח לה טנקים מתקדמים – ויועצו של זלנסקי מיכאילו פודוילאק מסר הבוקר כי קייב עורכת בימים אלו דיונים בנוגע להספקה של טילים ארוכי טווח וגם מטוסי קרב. בנוגע למטוסים נשמעו במערב מסרים מנוגדים – ארה"ב, בריטניה וגרמניה שללו זאת, בעוד צרפת ופולין אותתו שהאפשרות הזו אכן קיימת – אבל לפחות בנוגע לטילים ארוכי טווח נראה שאוקראינה בדרך לקבל את מבוקשה.
4 צפייה בגלריה
ביידן ומערכות HIMARS בפעולה. אוקראינה צפויה לקבל רקטות עם טווח ארוך יותר
(צילום:AP, AFP)
סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה אמש מפי שני גורמים אמריקניים כי חבילת סיוע חדשה שעליה ארה"ב תכריז כנראה עוד השבוע, בהיקף של 2 מיליארד דולר, תכלול לראשונה רקטות חדשות לטווח ארוך מהדגם GLSDB. הרקטות הללו מסוגלות לפגוע ביעדים במרחק של יותר מ-150 ק"מ, זינוק משמעותי מהטווח הנוכחי המקסימלי של הצבא האוקראיני, שיכול לפגוע במטרות במרחק של עד 80 ק"מ בעזרת מערכות שיגור הרקטות HIMARS שגם אותן קיבל מארה"ב – מערכות שאפשרו לו לפגוע קשות בקווי האספקה של הצבא הרוסי וכך לשנות את פני המלחמה בקיץ האחרון.
רקטות ה-GLSDB הן נשק חדש שפותח על ידי בואינג וחברה אמריקנית נוספת בשם SAAB, והן מבוססות על פצצות מונחות שמשוגרות ממטוסים – אבל עברו הסבה לשיגור מהקרקע באמצעות מנוע רקטי שצורף להן. הרקטות, שמכונות גם "פצצות גלישה", נעזרות בהכוונת GPS, חסינות לרמה מסוימת של שיבוש אלקטרוני וניתן להשתמש בהן בכל תנאי מזג האוויר.
המשמעות של הטווח הארוך יותר של הרקטות הללו היא שאוקראינה תוכל לפגוע בכל מטרה כמעט בשטחים שרוסיה כבשה ממנה, מלבד רוב שטחי חצי האי קרים שרוסיה סיפחה עוד ב-2014. במצב שכזה רוסיה תיאלץ אולי להעביר מחסני דלק ותחמושת חזרה לתוך שטחה. בקרמלין התייחסו הבוקר לחבילת הסיוע הצפויה ומסרו כי היא תביא להסלמה נוספת במלחמה – אבל טענו כי היא לא תשפיע על אופן התנהלותה של מוסקבה.
