חודש לפני שנהרג סמג"ד 198 רב-סרן דביר פימה (32) מכפר יונה, הוא שוחח עם פרשננו הצבאי רון בן ישי בג'באליה, בעיצומם של הקרבות שהיו אז בעיר. השיחה התקיימה זמן קצר לפני ההפוגה בין ישראל לחמאס, ורס"ן פימה - שהיה חדור מטרה - סיפר לקול פיצוצים כיצד חילץ פצועים תחת אש, תוך סיכון חייו, ומה מחזק אותו ברגעים הקשים.
דביר פימה ז"ל בריאיון בג'באליה
(צילום: גיל יוחנן)
"אנחנו 23 ימים בלחימה", סיפר פימה, "מצב הצבירה שלנו הוא עייף, היינו בעבודה אינטנסיבית מאוד בשבוע הראשון, ישנו בכלים שלנו. בטנק אין מקום לכולם לישון, אבל מסתדרים. מצאנו את האיזון, לכל אחד יש את המקום שלו. האם זה הכי נוח בעולם? לא. אבל אנחנו לא מתלוננים".
אתה שומע מהבית? אני מניח שאתה נשוי.
"אני נשוי, יש לי אישה קוראים לה אופק שאני מתגעגע אליה מאוד, וילד בן שנה וחצי, הראל, שאני גם מתגעגע אליו. אני יכול להגיד שזה אפילו קצת כואב, אבל הם מחזקים אותנו. היא נותנת לי את כל הכוח והעוצמה שהיא יכולה מהבית. כשאנחנו פה אני משתדל לא לחשוב". עם זאת, הוא הבהיר כי למרות הגעגוע, "אנחנו נישאר פה כמה זמן שיידרש - כדי שעוד 50-40 שנה תושבי העוטף ומדינת ישראל יממשו את הריבונות עד תום, שכל חקלאי שקרוב לגדר יוכל לקטוף בבטחה את התפוז שלו, את הלימון שלו, את הקלמנטינה. זו המשימה שלנו כאן לדורות קדימה".
הוא סיפר שהמשימה הכי קשה שהייתה לגדוד היא כיבוש מוצב 17 של חמאס, ופירט גם על היתקלויות שבהן נפצעו רבים מלוחמיו - 18 במספר. "התמודדנו עם זה בצורה מאוד טובה", אמר. "זו מלחמה ואתה מבין שיש פה עניין של חיי אדם, והכול חייב להיות מהיר ומדויק".
"כשיש היתקלות ופצועים, אתה לא מפחד על החיים שלך", הוסיף פימה. "קפצנו מהטנק והרמנו אלונקות. לפני כמה ימים היה אירוע פחות טוב, אבל אתה לא מפחד, לא חושב על שום דבר - אלא נטו להציל את החיים של הבן אדם. זה מה שיפה במלחמה. יש לך משהו מול העיניים, החיים של האנשים שנלחמים איתך. אתה יודע מה אתה צריך לעשות".
הבוקר סיפר אביו של פימה שנודע לו מנציגי הצבא שבנו נהרג כשזינק לבור ממולכד, והציל בכך שלושה חיילים. צפו בו מספר כיצד סיכן את חייו עוד לפני כן, בפינוי הפצועים הדרמטי, בסרטון שבפתח הכתבה.
