מאז ששר המשפטים לוין הכריז לפני שמונה חודשים בדיוק על חקיקה של "רפורמה במערכת המשפט", כלשונו, ועורר סערה חסרת תקדים בציבור הישראלי, הנשיא יצחק הרצוג מנסה למצוא פתרונות למשבר שקורע את העם. חודש אחרי ההצהרה הדרמטית של לוין, ברחובות התחוללו מחאות נרחבות והנשיא הרצוג נשא לאומה נאום מיוחד, שבו הציג את הצעת הפשרה הראשונה שלו, ראשונה מיני רבות שעוד יבואו.
הנשיא פירט את תוכניתו, הכוללת חמישה עקרונות שיהוו לדבריו בסיס למשא ומתן מיידי - חקיקת חוק יסוד: החקיקה שעל חוקיו לא תהיה ביקורת שיפוטית, הגדלת מספר השופטים, תוכנית שתשים סוף לעינויי הדין, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כך שלאף רשות לא יהיה בה רוב - וצמצום השימוש בעילת הסבירות. את החוקים שכבר היו מוכנים להצבעה בקריאה ראשונה, הוא קרא לקואליציה להקפיא. מתווה זה נדחה על על ידי הממשלה, בטענה שלא ייתן מענה לשינויים הנדרשים במערכת המשפט.
נאומו של הנשיא הרצוג לאומה בחודש מרץ
(צילום: לע"מ)
עם זאת, הנשיא לא ויתר והמשיך לדחוף להידברות בין האופוזיציה לקואליציה. ב-15 במרץ, חודש אחר כך, הציג הרצוג את מה שכינה "מתווה העם", עליו עמל עם חוקרים, משפטנים ומומחים נוספים, והזהיר כי ישראל בדרך ל"מלחמת אחים", לדבריו. לפי מתווה זה, לקואליציה לא יהיה רוב בוועדה לבחירות שופטים, בחירת שופטים תעשה ברוב של 7 מתוך 11 חברי ועדה, יידרש רוב של 80 חברי כנסת בחקיקת חוקי יסוד, ללא פסיקת התגברות וללא אפשרות לפסול חוק יסוד, ביטול עילת הסבירות על החלטות ממשלה ועיגון סמכויותיהם של היועצים המשפטיים.
גם המתווה הזה נדחה על הסף - וזכה לשלל גינויים מצד הקואליציה, אך לא רק. באופוזיציה הדעות היו חלוקות, היו כאלה שטענו כי זה מתווה שאפשר לדון בו אך היו שאמרו שמדובר גם כן בשינויים קיצוניים למדי במערכת המשפט.
כשגם המתווה הזה נולד ומת בין לילה, הנשיא הרצוג המשיך במגעים מאחורי הקלעים, מול הקואליציה והאופוזיציה, בזמן שהחוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כבר מתקרב לאישורו הסופי בכנסת. רגע לפני היציאה לפגרה, בעקבות הקריאות של ראש האופוזיציה לפיד ויו"ר המחנה הממלכתי גנץ לנתניהו לעצור את החקיקה ולצאת להידברות, ראש הממשלה נתניהו הודיע כי החוק לא יובא לאישור סופי, במטרה לנסות להגיע לחקיקה בהסכמה.
3 צפייה בגלריה
נבחרה לוועדה לבחירת שופטים בזכות עריקים מהקואליציה. ח"כ אלהרר לאחר ההצבעה ביוני
(צילום: אלכס קולומויסקי)
במשך מספר שבועות התקיימו שיחות הידברות בבית הנשיא, אך אלו התפוצצו ביום בחירת נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים. שם ברגע האחרון, בשל אי-הסכמות בקואליציה על הנציג שייבחר וגם האם לבחור נציג אחד או שניים, הוחלט להצביע נגד כל המועמדים.
בסוף, ובזכות מספר עריקים בקואליציה, נבחרה ח"כ קארין אלהרר כנציגת הכנסת היחידה לוועדה - מה שעיכב בחודש נוסף את בחירת הנציג השני ותחילת עבודת הוועדה לבחירת שופטים. "התרגיל" של הקואליציה הוביל את ראשי האופוזיציה להכריז את הקפאת השיחות בבית הנשיא, עד שתכונס הוועדה לבחירת שופטים - שעדיין לא כונסה בעקבות סירובו המתמשך של לוין.
נתניהו הודיע זמן קצר לאחר מכן כי האופוזיציה לא מותירה הרבה ברירות - ולכן החקיקה תימשך באופן חד-צדדי. וכך היה. את הזמן שנותר לכנס הקיץ ניצלו בקואליציה כדי להעביר את החוק לביטול עילת הסבירות על החלטות ממשלה ושרים. גם הפעם חיכו לרגע האחרון כדי לנסות להגיע להסכמות בין האופוזיציה לקואליציה. רגע לפני ההצבעות האחרונות בחוק, הנשיא הגיש הצעת גישור הנוגעת גם לעילת הסבירות וגם להקפאת שאר החקיקה, במסגרת סבב פגישות שהחל עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והמשיך אל ראש האופוזיציה יאיר לפיד ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ.
המכשול העיקרי היה סוגיית הקפאת החקיקה. הליכוד סירב להקפיא ליותר משלושה חודשים, לפיד דרש הקפאה משמעותית יותר מ-15 חודשים. כזכור, גם הניסיון הזה כשל - והחוק עבר בקריאה שנייה ושלישית, והמחאות ברחבי הארץ התגברו. שר המשפטים לוין הבהיר באותו היום ש"זהו רק הצעד הראשון" - והחקיקה תימשך אחרי הפגרה.
נתניהו בפנייה לגנץ: "בוא נשב ונגיע להסכמות"
נשיא המדינה הרצוג עשה בשבועות האחרונים מאמצים נוספים, חרף החקיקה החד-צדדית והתבצרות כל צד בעמדתו - ועמל על מתווה חדש יחד עם משפטנים וחוקרים, תוך מגעים שקטים ולא-ישירים בין גורמים באופוזיציה ובקואליציה.
המתווה שדלף אתמול עוד לפני שהבשיל, כולל בין היתר עצירת החקיקה לשנה וחצי, תיקון וריכוך של החוק שעבר לביטול עילת הסבירות, השארת את הרכב הוועדה לבחירת שופטים כפי שהוא היום ומינוי שופטים ברוב של 7 מתוך תשעה מחברי הוועדה, גם במינוי נשיא בית המשפט העליון. כמו בפעמים הקודמות, נראה שגם הפעם מדובר בניסיון שייכשל, בצל הנאום התקיף שנשא הערב יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ.
"אני לא סומך על נתניהו, שעושה קודם כל מה שטוב לו"
(צילום: שמוליק דודפור )
זמן קצר לפני נאומו של גנץ נתניהו פנה אליו בסרטון פומבי וקרא להידברות: "רוב העם רוצה שנגיע להסכמות. בוא ניכנס לחדר ונדבר ללא תנאים מוקדמים". במקביל לפנייתו של נתניהו, לוין תקף את גנץ בכנס בירושלים ואמר כי "הוא מדבר עם אבו מאזן, אבל לא איתי. הידברות ושיח זה דבר נכון, אבל פשרה אומרת שלא אקבל 100%, אך גם לא אפס".
גנץ, מצדו, הדגיש בנאומו כי הוא לא סומך על נתניהו, "שעושה קודם כל מה שטוב לו, ורק אחר כך מה שנכון למדינה", אך ציין כי בחן את המתווה במטרה למנוע משבר חוקתי. על המתווה האחרון אמר: "היינו נכונים לדון בו כבסיס, ומתוך הבנה שכשנהיה בשלטון נוביל תהליך רחב יותר שיבצר את שלטון החוק ויעגן את כללי המשחק בהסכמות רחבות. ניתחנו את ההצעה עד רמת הפסיק. העיקרון הראשון היה שאם נגיע להסכמה – שאליה לא הגענו - קודם כל תתוקן עילת הסבירות ויחוקק 'חוק ההגנה', ורק אחריו יעשו תיקונים אחרים".
עוד תקף גנץ את קריאתו של נתניהו להידברות, וציין כי "רק אתמול נתניהו והליכוד הכחישו ודחו את הצעתם שלהם, והיום הוא מפזר ספין חדש של קריאה להידברות. לצערי הרב, כפי שהערכנו, אמנם יש המון על מה לדבר, אבל המציאות הוכיחה שאין עם עם מי לדבר בעת הזו".
