זה היה אחד הפיגועים הקשים ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, ונחשב לגורם שהוביל ליציאה לחומת מגן. 22 שנה לאחר הפיגוע במלון פארק בליל הסדר, המחבל שסייע בהכנת ציאניד שבו דודו היה אמור להשתמש באותו פיגוע - נהרג במה שהוגדר בתחילה כ"תאונת עבודה", ואחר כך כחיסול ישראלי.
הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם, פרסמה כי טארק זידאן ממחנה טול כרם נהרג לדבריהם "כתוצאה מהתנקשות פחדנית על-ידי האויב הציוני הפושע". לפני כן קרוב משפחתו התראיין ברשת קודס ומסר גרסה שונה לחלוטין: "כשטארק היה בבית הוא התעסק במטען חבלה שהתפוצץ בפניו ושגרם למותו".
זידאן, בן 50 ורוקח במקצועו, נחשב לאחד ממהנדסי המטענים הבולטים בזרוע הצבאית של חמאס. כבר בשנת 1997 הוא התבקש על-ידי חמאס לבצע מחקר על שילוב חומרים וגזים בפיגועי טרור. מחקרו עסק בגז עצבים ובגז כלור, ובמסגרתו הוא קנה 4 ק"ג רעל ציאניד. את תוצאות מחקרו ואת הציאניד הוא העביר לחמאס באותו קיץ, ואנשי חמאס חו"ל שלחו לו איגרת שבה הוסבר על אופן השימוש בציאניד ועל הגברת האפקטיביות שלו.
בפברואר 2002 ביקש ממנו דודו - עבאס א-סייד - להעביר לידיו בקבוק ציאניד שהיה בידו על מנת שישמש לפיגוע רב נפגעים. זידאן העביר לו את הרעל, ואפשרות הציאניד נשקלה במסגרת ההכנות לפיגוע במלון פארק בנתניה. בסופו של דבר לא נעשה שימוש ברעל, לאחר הפיגוע מסר א-סייד לזידאן כי החליט להשתמש בקרוב בציאניד בפיגוע אחר שאותו הוא מתכנן.
אותו פיגוע היה מהפיגועים הקשים ביותר בתולדות ישראל. 30 ישראלים נרצחו וכ-160 נפצעו, ומתכננו א-סייד מרצה 35 מאסרי עולם בכלא הישראלי. זידאן עצמו נעצר אף הוא, ריצה בסך הכול 15 שנות מאסר - והמשיך לעסוק בטרור ולייצר מטעני חבלה.
