"מערכת השיקולים שיש להפעיל בעת גזירת עונשו של קטין שונה מזו שיש להפעיל בעת גזירת עונשו של בגיר". בית המשפט העליון דחה השבוע את ערעור הפרקליטות להחמיר בעונשו של הצעיר בן ה-18, שנשלח למעון נעול למשך שלוש שנים ותשעה חודשים בגין תקיפה מינית של שש בנות גילו מתיכון בתל אביב.
בית המשפט המחוזי לנוער בתל אביב קבע ביוני בשנה שעברה את עונשו של הצעיר, שהמעשים שיוחסו לו אירעו כשהיה בין הגילים 13 ל-15. הצעיר הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון שפרטיו נחשפו ב-ynet בשורת עבירות מין. כתב האישום המתוקן ייחס לצעיר אונס, ניסיון אונס ומעשים מגונים בנערות בנות גילו. עם כמה מהנפגעות הוא קיים יחסי חברות או זוגיות, והמעשים כולם אירעו במסגרות חברתיות או בנסיבות חברתיות.
כתב האישום המתוקן כלל שישה אישומים, שכל אחד מהם התייחס לנפגעת אחרת, וייחסו לצעיר עבירות של אינוס קטינה, מעשה מגונה בקטינה שלא מלאו לה 16, ניסיון לאינוס קטינה ועוד. פרט לשליחתו למעון נעול, נגזרו על הצעיר גם 12 חודשי מאסר על-תנאי וכן תשלום פיצוי בסכום של 120 אלף שקלים - שיחולק לנפגעות באופן שווה.
המדינה ביקשה בערעור שהוגש לבית המשפט העליון לשלוח את הצעיר למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח במקום במעון נעול. השופטים גילה כנפי-שטייניץ, יעל וילנר ואלכס שטיין דחו את הערעור והדגישו את מערכת השיקולים לפי החוק והפסיקה שמתחשבים בעובדה שהצעיר היה בגיל צעיר מאוד בעת המעשים, ולכן יש להעדיף אמצעים שיקומיים על פני מאסר.
השופטת כנפי-שטייניץ ציינה בהחלטה כי "לקראת הדיון בערעור הונח תסקיר עדכני של שירות המבחן, המתייחס לתפקודו במעון הנעול ואופן התקדמותו בהליך הטיפולי מאז ניתן גזר הדין. הוא ממשיך לשמור על תפקוד תקין במעון, וכי ביחס להליך הטיפולי, ניכרת התקדמות, גם אם איטית - ביכולתו של ליטול אחריות לדפוסי התנהגותו, ולראות עצמו כפוגע".
היא הוסיפה: "מערכת השיקולים שיש להפעיל בעת גזירת עונשו של קטין שונה מזו שיש להפעיל בעת גזירת עונשו של בגיר. לפי חוק הנוער, 'מימוש זכויות של קטין, הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים כלפיו ייעשו תוך שמירה על כבודו של הקטין, ומתן משקל ראוי לשיקולים של שיקומו, הטיפול בו, שילובו בחברה ותקנת השבים, וכן בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו. הפסיקה מדגישה כי בכל הנוגע לענישת קטינים, יש להעניק מעמד בכורה לנסיבותיו האישיות של הקטין ולסיכויי שיקומו'".
לדברי השופטת כנפי-שטייניץ, בהתייחס לצעיר שביצע את העבירות כשהיה בן 13 עד שהיה בן 15, באופן שמהווה שיקול משמעותי להעדפת אמצעים שיקומיים על פני מאסר, אין עבר פלילי קודם. הוא הודה בביצוע העבירות בשלב מוקדם של ההליך וחסך מן הקטינות את הצורך להעיד והביע חרטה על ביצוע העבירות.
השופטת גם ציינה בהחלטה כי "יש לתקן טעות שנפלה מלפני שירות המבחן, ובעקבות זאת בית המשפט המחוזי גזר עליו תקופה של שלוש שנים ותשעה חודשים עד שימלאו לו 21 שנים. הוא יוחזק עד הגיעו לגיל 20 במעון, לאחריו יוטל עליו צו מבחן בתנאי מגורים במעון נעול למשך שנה נוספת עד הגיעו לגיל 21. לאחר סיום שהותו במעון, יוטל עליו צו מבחן בקהילה לשנה נוספת".
עו"ד גלית מבורך, סגנית הסנגור המחוזי בתל אביב ומנהלת מחלקת הנוער במחוז שייצגה את הצעיר, אמרה: "אנו מברכים על החלטת בית המשפט העליון שהתחשב בהליך השיקום המשמעותי שהקטין עובר ולקיחת האחריות. בית המשפט העליון קיבל את החלטת בית המשפט המחוזי בדעת הרוב לתת שיקול משמעותי לתהליך שיקום שעוברים קטינים על פני מאסר וזאת בהתאם לחוק הנוער, שקובע ששיקום קטינים הוא אינטרס ציבורי".
פרופ' עו"ד דנה פוגץ' ועו"ד ענבר קידר-ברוך, שמייצגות את אחת הנפגעות, אמרו: "אנו תוהות האם השופטים מבינים לעומקה את הפגיעה העצומה שפגע הנער באופן סדרתי בשורת נערות צעירות. מי שבחר לפגוע מינית במספר נערות, חרף גילו הצעיר, מן הראוי היה להטיל עליו ענישה ההולמת את חומרת מעשיו, בדרך של מאסר בפועל.
"עונש חמור היה משקף לא רק את חומרת המעשים והפגיעה, אלא היה גם מעביר מסר לנפגעות שהתלוננו ועמדו בתלאות ההליך הממושך, והיה בו כדי לגלם שיקולי גמול והרתעה. מהו המסר כיום? שאנס יישלח ל'קייטנה' בדמות של מעון לנערים? הליכי שיקום ניתן לעבור גם בין כותלי הכלא".
