בלבנון, מדינה שהתהדרה בעבר בכינוי "שוויץ של המזרח התיכון" בגלל ענף הבנקאות ששגשג בה עד המשבר הכלכלי ב-2019, המחסור בלחם - מרכיב מרכזי בתזונה המקומית - הוא כעת מכה קשה. לבנון הכריזה ב-2020 על חדלות פירעון, והלירה הלבנונית איבדה יותר מ-90% מערכה בשוק השחור. הבנק העולמי הגדיר את המשבר הכלכלי שם כאחד מהחמורים ביותר בעולם מאז המאה ה-19, ובאו"ם סבורים כי כארבעה מתוך חמישה לבנונים חיים מתחת לקו העוני.
עוד על המשבר הכלכלי בלבנון:
• המשבר לוקח מהלבנונים גם את האינטרנט
• מכות בתחנות דלק, התרופות נגמרות
• סכינים, רובים ורימוני יד: הרוגים בתור לתדלוק
• קרבות רחוב בצל המשבר: "אי אפשר לחיות כאן יותר"
10 צפייה בגלריה
"אני צריך להאכיל את המשפחה שלי. מה עוד אני יכול לעשות?". תור למאפייה בביירות
(צילום: רויטרס)
אל מול דרישות המלווים הבינלאומיים לרפורמות כלכליות כואבות בתמורה לקבלת סיוע, הממשלה הלבנונית נאלצה לבטל את הסבסוד לרוב מוצרי היסוד, אם כי לפי שעה החיטה נותרה מסובסדת. המחיר של לחם מסובסד עלה, ומאפיות החלו להקציב את המוצר. שקית פיתות נמכרת ב-13,000 לירות לבנוניות, כשקל וחצי, ובשוק השחור המחיר עשוי לטפס אף ל-30,000 לירות.
חליל מנסור, אזרח לבנוני בן 48 שהמתין לאחרונה מחוץ למאפייה בביירות, סיפר: "בשבוע שעבר הסתדרתי שלושה ימים בלי לחם כי לא יכולתי להרשות לעצמי לשלם 30,000 לירות". עבור מנסור ומרבית האזרחים הלבנונים, קניית לחם משמעה המתנה בתור מחוץ למאפיות במשך שעות ארוכות, ובחלק מהפעמים, כשתורם מגיע, הלחם כבר אזל. "היום עמדתי בתור במשך שלוש שעות, אתמול במשך שעתיים וחצי. מה הלאה? אני צריך להאכיל את המשפחה שלי. מה עוד אני יכול לעשות?", שאל מנסור, שמרוויח סכום השווה ל-170 שקלים בחודש בעבודה בקונדיטוריה.
רוב המאפיות מגבילות את מכירת הלחם לשקית אחת או שתיים ללקוח, כשכל שקית מכילה שש פיתות. לחם מסובסד נקנה בדרך כלל בכמויות גדולות, ונמכר שוב בשוק השחור על ידי מוכרים תאבי בצע.
"התורים הפכו לארוכים יותר בשבועיים האחרונים", אומר בעל המאפייה מוחמד מהדי, בן 49. "אנחנו מתמודדים עם מחסור עצום". לדבריו, עסקי המאפיות הפכו למעין "מערב פרוע". "חלק מהלקוחות מגיעים חמושים באקדחים ובסכינים", הוא אומר. התקשורת הלבנונית מרבה לדווח על קטטות שפורצות מחוץ למאפיות, ולעיתים אף על לקוחות שיורים ודורשים לקבל עוד לחם.
בכפר תעלביה שבמזרח המדינה, אחד הלקוחות תקף ביום שלישי האחרון עובד במאפייה ובזז את הסחורה, לפי דיווחים משום שכעס על כך שלא הותר לו לקנות עוד לחם. חיילים נאלצו להתערב כדי לעצור אותו. "מה שקורה זה עלבון, וזה אפילו קשה יותר מהמחסור בדלק", מסביר מהדי, וכוונתו למחסור שמכה במדינה מאז השנה שעברה.
לפי נתונים רשמיים, 80% מהחיטה שצורכת לבנון מיובאת מאוקראינה, שמתמודדת עם הפלישה הרוסית לשטחה, ובעקבות זאת מתקשה כעת לייצא תבואה כבעבר. נוסף על כך קיבולת אחסון החיטה הלבנונית נפגעה בפיצוץ הקטלני שאירע בנמל ביירות באוגוסט 2020, ושהסב נזק כבד למאגרי התבואה העיקריים של לבנון. הממשלה והמאפיות מאשימות זה את זו במחסור בלחם: המאפיות טוענות כי הממשלה המרוּששת לא מספקת להן כמות נאותה של קמח מסובסד, בעוד שר הכלכלה טוען כי המאפיות אוגרות קמח מסובסד לשימוש במוצרים לא מסובסדים, כמו ממתקים. זאת ועוד, הממשלה טוענת כי מיליון הפליטים שנמצאים בלבנון, לאחר שברחו מסוריה מוכת המלחמה, נושאים אף הם באחריות חלקית למשבר הכלכלי.
חלק מהאזרחים הלבנונים אף האשימו פליטים סורים בקניית לחם מסובסד למכירה בשוק השחור, מה שגרם לתרעומת נגדם ולקריאות להשיב אותם לביתם. נציבות האו"ם לפליטים לא נשארה אדישה לתופעה, והזהירה ביום שישי כי "לבנון חווה עלייה במתחים ובהסתה בין קהילות שונות, מה שמוביל לקטטות רחוב ולאלימות נגד פליטים".
