המאחז הבלתי-חוקי חומש בצפון השומרון הופך אט-אט למשבר רציני שמאיים על יציבות הקואליציה. חברי כנסת, בעיקר ממפלגת ימינה של ראש הממשלה נפתלי בנט, טוענים כי אם המאחז יפונה - הממשלה תיפול. מה עומד על הפרק? מה דורש בג"ץ? ואיך הפכה הסוגיה לפלונטר פוליטי? ynet עושה סדר.
היישוב ההיסטורי חומש פונה באוגוסט 2005 מתושביו במסגרת תוכנית ההתנתקות. כמה מהמפונים בחרו להשתכן באתר קראווילות בקיבוץ יד חנה, אחרים הגיעו להתנחלות הסמוכה שבי שומרון. השהות של ישראלים במאחז אינה חוקית, אולם החל מ-2009 פועלת במקום "ישיבת חומש" שבראשה עומד הרב אלישמע כהן, ולומדים בה מדי יום עשרות אברכים.
עד לפיגוע הירי שבו נרצח תלמיד הישיבה יהודה דימנטמן בדצמבר בשנה שעברה, היו האברכים עולים ויורדים כמעט באופן חופשי לאתר תוך העלמת עין של צה"ל והדרג הפוליטי. במקביל, גם חברי כנסת עלו לביקורים במאחז ונעשו ניסיונות חוזרים ונשנים להעביר את החוק לביטול חוק ההתנתקות, שלמעשה יתיר את השהות במקום.
החוק המדובר נתקע כמה פעמים מסיבות שונות, ועד עכשיו לא עבר במליאת הכנסת. כחלק מההתמודדות מול עתירות שהגישו פלסטינים מהכפרים הסמוכים בורקה וסילת אל-חארית'יה, נאלצו ממשלות קודמות לפנות כמה פעמים את חומש. ואולם, תלמידי ואברכי הישיבה שבו מעת לעת למקום, ושמרו על נוכחות כמעט קבועה של יהודים.
מאז הפיגוע שבו נרצח דימנטמן, שהותיר אחריו אישה ותינוק, תפיסת המרחב בחומש השתנתה באופן דרמטי. בימים אלו כבר לא ניתן להגיע לחומש ללא תיאום מראש וקבלת אישורים מתאימים. אוגדת איו"ש הציבה שני חסמים - אחד סמוך לתחנת הרכבת בסבסטיה והשני בצומת העולה למאחז (שמאז הפיגוע נקרא "צומת יהודה"), ומונעים מישראלים ללא אישור להגיע לחומש. רק מורשים יכולים להגיע לשטח הישיבה.
המתנחלים קיימו כמה אירועים המוניים סביב המאחז הלא-חוקי מתוך כוונה לחזק את תודעתו בציבור. לצורך כך הם רתמו למאבק את משפחתו של דימנטמן. בני המשפחה סבורים כי השהות בחומש היא צוואתו של דימנטמן, בן 25 במותו. יחד עם אנשי תקשורת ובהובלת ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, התקיימו במקום שתי עצרות משמעותיות: אחת ביום השבעה לרצח שבה השתתפו כ-15 אלף בני אדם, והשנייה בפסח האחרון בהשתתפות אלפים.
בג"ץ כבר העלה בפני המדינה את דרישתו להשיב מדוע היא אינה אוכפת את חוק ההתנתקות. שר הביטחון ויו"ר כחול לבן בני גנץ אמור להגיש את תשובתו בסוגיה עד מחר, וגורמים במפלגתו טוענים שחלק מהאיומים מהצד הימני של הקואליציה נועדו לנסות ולהשפיע על החלטתו.
הפיכת חומש לסמל בתודעה של הימין משפיעה מאוד על חברי הכנסת של ימינה. מנגד, עמדת אנשי הצבא ההיא שיש לפנות את הישיבה כדי למנוע פיגוע נוסף. גורם בממשלה אמר כי "אין סיבה לפנות כעת את חומש, זה ממש יזעזע את הקואליציה. גם אם המדינה תגיד שצריך לפנות כי זה ההיגיון, אפשר להתעכב על התזמון. פינוי עלול לגרור זעזוע ביציבות הביטחונית, ניתן לבקש עיכוב ביצוע ולפעול בשכל".
גם פעילי שמאל יגיעו לחומש
גורם בקואליציה הסביר כי "במצב הנוכחי, ספק אם נוכל לעמוד בתמונות של פינוי. זה ברור לכולם שמי שהולך על המהלך הזה בעת הזו גורם להפלת הממשלה". בשטח עצמו ניכר כי הוא עבר שינוי משמעותי. יותר עמדות, יותר חיילים והרבה יותר קפדנות בנוגע לכניסת תלמידי הישיבה. במקביל, גם הפלסטינים מפגינים באזור ואף היו מעורבים בהפרות סדר. בשבת הקרובה צפויים להגיע למקום פעילי "שלום עכשיו" שהצהירו כי בכוונתם "לפרק את המאחז".
בארגון השמאל מנסים להגביר מאמץ בכל הקשור למאבק בעליית יהודים לחומש. פעילי "שלום עכשיו" אף שלחו מכתב למפקד פיקוד המרכז אלוף יהודה פוקס, וכתבו לו: "אנו פונים אליך על מנת שתנחה את הכוחות בשטח לאבטח את הגעתנו לחומש ולמנוע אפשרות של אלימות מתנחלים". גורמים בישיבה הסבירו בתגובה כי הם אינם מתייחסים לפרובוקציות של ארגוני השמאל ושכל תפקידם הוא להעמיק תורה בארץ ישראל. לדבריהם "אם יתרחש פינוי בחומש, זה פרס לטרור".
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ממרצ, אמרה הבוקר בריאיון לאולפן ynet בהתייחסה לנושא כי "חומש חייב להתפנות. זה החוק וזה האינטרס של מדינת ישראל". זנדברג אמרה עוד: "אנחנו דורשים את זה, אני גם חושבת שזה די מובן מאליו במקרה הספציפי הזה". שרת הפנים איילת שקד מימינה אמרה בתגובה: "מוטב שזנדברג תפעל קודם לפינוי חאן אל-אחמר".
על יחסי הכוחות בתוך הקואליציה אמרה השרה זנדברג כי "לאגף הימני יש יותר כוח בממשלה הזו מהקמתה, רואים את זה בהרכב הממשלה, רואים את זה בראשות הממשלה, נכנסו לזה בעיניים פתוחות בגלל גודל השעה, בגלל האלטרנטיבה ובגלל מה שרצינו לעשות פה. לגבי חומש, אנחנו מתנגדים באופן נחרץ להקמת התנחלויות חדשות ולאי-קיום החוק. אנחנו מצפים משר הביטחון לעשות את הדבר החוקי ולא לאפשר לא הפרת חוק ולא דבר שפוגע בישראל".