הריחוק החברתי והפיזי, כמו גם קשיי הלמידה מרחוק שנכפו על התלמידים בשנת הקורונה, יצרו צורך לרענן מחדש כישורים חברתיים ולפתח מיומנויות שנשכחו. פסיכולוגים ומומחי חינוך ממליצים לבתי הספר להתייחס להשלכות הקורונה בתחום החברתי-רגשי ולתת לתלמידים מענה שיאפשר להם בהמשך פניות ללמידה ולצמיחה.
ד"ר ארנון הרשקוביץ מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב הסביר כי במהלך ימי הקורונה חוו תלמידים רבים תקופה ממושכת של ריחוק פיזי, כשבמהלכה התקיימו הלימודים מרחוק, בסביבות עתירות טכנולוגיה. "לפיכך", אמר ד"ר הרשקוביץ, "ראוי להתייחס לשלושה סוגי כישורים: חברתי, ניהול למידה וטכנולוגי. הריחוק הפיזי שנכפה על הילדים עלול לפגוע ביכולותיהם החברתיות בכל הנוגע ליצירת קשרים חברתיים חדשים ולשמירה על קשרים קיימים. הדבר בולט במיוחד בתלמידים שחוו מעברים - בפרט מעבר לבית ספר חדש (כולל מעברים מגן ליסודי, מיסודי לחטיבת הביניים ומשם לתיכון) - מפני שהדבר טומן בחובו גיבוש של כיתה חדשה והתאקלמות לסביבה לא מוכרת".
לדבריו, "כמובן שישנם תלמידים שהצליחו לשמור על קשרים חברתיים גם בימי הקורונה, ויש אף כאלו ששכללו את יכולות ניהול הלמידה שלהם או את המיומנויות הדיגיטליות שלהם. עם זאת, יש רבים שנפגעו חברתית בצורה משמעותית, ויש תלמידים רבים שלא הצליחו להתמודד עם ניהול הלמידה או עם יישום המיומנויות הדיגיטליות".
"הריחוק הפיזי שנכפה על הילדים עלול לפגוע ביכולותיהם החברתיות בכל הנוגע ליצירת קשרים חברתיים חדשים ולשמירה על קשרים קיימים"
פרופ' אבידן מילבסקי מהמחלקה לפסיכולוגיה והחוג לחינוך באוניברסיטת אריאל, אומר כי "אחד מהעקרונות של פסיכולוגיה התפתחותית הוא שבמהלך הילדות וההתבגרות יש כמה זמנים קריטיים לרכישה ולמידה של מיומנויות ספציפיות. שנת הקורונה השפיעה על כולנו, אך ישנם טווחי גילים שהקורונה תפסה אותם בזמן קריטי של התפתחות מסוימת של למידה חברתית והבנת סיטואציות, כשכל אחת מהיכולות מתפתחות בגיל מסוים. לכן ייתכנו השפעות ארוכות טווח היכולות לפגוע באינטליגנציה חברתית.
(צילום: משי בן עמי)
"מערכת החינוך אינה יכולה להקל בכך ראש, והיא צריכה לקחת בחשבון את נקודת הזמן הספציפית שבה הקורונה תפסה כל ילד בהתפתחות האישית שלו ואיזה מיומנויות ספציפיות יחסרו לתלמידים. אין הכוונה לחומר לימודי שאותו ניתן להשלים בצורה פשוטה יותר. על המערכות למפות ולאתר את הנקודות החשובות בהתפתחות הילדים ושבגלל הקורונה הוחמצו או עוכבו ולייצר תכנית שתעזור לילדים להדביק את הפערים הרגשיים והחברתיים".
ד"ר איריס לבנשוס-ארליך, פסיכולוגית מומחית ומרצה במכללת לוינסקי לחינוך, אמרה כי "כבר יותר משנה שמגפת קורונה גרמה לשיבושים קשים בעולם והשפיעה על הילדים מבחינה לימודית ובתחום הרגשי והחברתי. מיומנויות אינן דבר שנעלם. כמו שלא שוכחים איך לרכוב על אופניים או לשחות, גם מיומנויות חברתיות אינן נשכחות. ילדים לא שכחו איך לתקשר או איך לשתף פעולה. עם הזמן זה ישתפר. תפקיד ההורים הוא לאפשר, לעודד ולייצר הזדמנויות, כמו גם לאפשר לילדים לחזור לשגרה".
בתוך כך, במינהל החינוך בעיריית ירושלים זיהו את הפגיעה החברתית, ובימים אלה משתתפים אלפי תלמידי כיתות ז'- ט' בחטיבות הביניים בעיר בתוכנית חינוכית ייחודית שנועדה לסייע להם לפתח מיומנויות חברתיות ולגשר על פערים רגשיים שצברו בשנת הקורונה. הפרויקט "מחוצלכיתה" כולל מפגשי גיבוש חברתיים בטבע וסדנאות לפיתוח מיומנויות חברתיות וכישורי חיים.
אורית דולב, סגנית ראש אגף פדגוגיה והממונה על התוכניות החינוכיות בעיריית ירושלים, אמרה כי "הפרויקט מאמץ את המגמה הייחודית של תהליכי למידה בטבע ובמרחב הפתוח ושם דגש על פיתוח מנהיגות, עבודה בצוות, התמודדות עם אתגרים, לקיחת אחריות ויוזמה, דימוי אישי ועוד. הפרויקט כולל מפגשי גיבוש חברתיים בטבע וסדנאות לפיתוח מיומנויות חברתיות וכישורי חיים". ראש העיר ירושלים משה ליאון אמר כי "הפרויקט מצביע על חשיבה מחוץ לקופסה ומהווה חלק משמעותי בתהליך ההתמודדות עם הימים שאחרי הקורונה".
