מפקד 8200, תא"ל יוסי שריאל, הודיע היום (חמישי) לרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי ולראש אמ"ן הטרי, האלוף שלומי בינדר, על התפטרותו מצה"ל בעקבות אחריותו לטבח ב-7 באוקטובר. כך נודע ל-ynet. שריאל מצטרף לשורת בכירים באגף המודיעין שהתפטרו מתפקידם, בהם גם ראש אמ"ן עצמו, האלוף אהרון חליוה. במכתב פרישה שהפיץ לפקודיו כתב כי "המידע המפורט שהופק והופץ על תוכניות החמאס ועל היערכותו לא הצליח לנפץ את הבנות היסוד המודיעינית והצבאיות. למרות הציפייה שהייתה מאיתנו, לא הבאנו את ידיעת הזהב".
לדבריו, מאז הטבח הוא שואל עצמו "ללא הרף" מספר שאלות: "למה? מה גרם לכך? מה נדרש היה לעשות אחרת או לצפות אחרת? איפה נעוצים שורשי הכישלון?". הוא הוסיף כי "בליל 7 באוקטובר עצמו, כשלנו כולנו כמערכת מודיעינית ומבצעית ביכולת לחבר בין הנקודות כדי לראות את התמונה ולהעריך למול איום הייחוס שהתהווה. האחריות על חלקה של 8200 בכישלון המודיעיני והמבצעי מוטלת כולה עליי. אני יודע שפעלתי בחרדת קודש ולמרות זאת הרע מכל קרה ואני מבקש סליחה עמוקה".
שריאל מונה לפקד על היחידה בפברואר 2021, ובניגוד לזהותם החסויה של מפקדי היחידה בעבר, שמו נחשף בכתבה של ה"גרדיאן" הבריטי, בעקבות ספר שפרסם - ופרצת אבטחה דרך פרופיל ספרו "The Human Machine Team" באמזון.
במסגרת הכישלון המודיעיני לזהות את כוונות חמאס ולספק התרעה למתקפה הרצחנית, נמתחה גם ביקורת חריפה על היחידה היוקרתית בפיקודו. מאז אותה מתקפה הואשמה 8200 כי "היבריס טכנולוגי" הגיע על חשבון טכניקות איסוף מודיעין קונבנציונליות יותר.
לפני כחודשיים פורסם ב-ynet כי ב-8200 החלו את התחקירים כבר בשבוע השני של אוקטובר, אך קצינים רבים בצה"ל הביעו כעס בשל העובדה שאף קצין באמ"ן לא הודח או התפטר, על אף שהתחקיר נמצא כבר בשלב חלופת הטיוטות. תאריך היעד שקבע מפקד היחידה, תא"ל יוסי שריאל, הוא ראש השנה הקרוב - כלומר שנה פחות שלושה ימים מאז פרוץ המלחמה. הגרסה הסופית ביותר של התחקיר תוצג רק במהלך הסתיו.
מפקדים וחיילים רבים ביחידה 8200 שאחראית על האזנות, איסוף ופענוח אותות מהאויב העידו על התנהלות באווירת נכאים מאז הטבח, תוך חשדנות כלפי המפקדים הבכירים וחילופי האשמות פנימיים. ב-8200 אמורים להאזין לאויב, וגם לפעילי חמאס, כדי לזהות סימנים חשודים ורמזים שיכולים להוביל לפיגוע - קל וחומר לפלישה המונית ומסונכרנת לשטח ישראל בהשתתפות אלפי מחבלים חמושים ומפקדים של צבא הטרור של חמאס.
ביחידה טענו בשיחה עם ynet כי חלק גדול מהגורמים הזוטרים, בהם נגדים וראשי מדורים, ממודר מהליכי התחקור ולא שותף לדיוני התחקירים המשמעותיים. בצה"ל דחו טענה זו ואומרים כי מהשבוע השני של המלחמה קיבלו על עצמם מפקד 8200 לשעבר, תא"ל במיל' דני הררי, ואל"ם במיל פ', בכיר לשעבר ביחידה, את מלאכת התחקור והלמידה כדי לתקן מה שנדרש לנוכח אירועי 7 באוקטובר. זאת גם באשר לזירה העזתית וגם - ובעיקר - בהשלכה לזירה הצפונית מול חיזבאללה.
חלק מהלקחים שהופקו, לפי צה"ל, כבר מוטמעים ביחידה ומשפרים את המוכנות המודיעינית בכל הזירות אל מול תרחיש אפשרי של עימות אזורי.
זה המכתב שהעביר מפקד 8200 לפקודיו
יחידה יקרה
היום ה-342 למלחמה של המשמרת שלנו.
ב-7 באוקטובר בשעה 06:29 לא עמדתי במשימה כפי שציפיתי מעצמי, שציפו ממני פקודיי ומפקדיי ושציפו ממני אזרחי המדינה שאני כל כך אוהב. היום, בהתאם למצב המלחמה, לתהליכים של ליכוד השורות ובניין החוסן היחידתי ולאחר השלמת תהליכי התחקור הראשוניים, אני מבקש לממש את אחריותי האישית כמפקד היחידה ב-7 באוקטובר ובמועד שנקבע על ידי מפקדיי להעביר את המקל למשמרת הבאה.
התחקור
היום השלמנו את התחקור הראשוני על חלקנו בכישלון המודיעיני של ה-7 באוקטובר. תהליכי התחקור והלמידה היו עמוקים, שקופים וכנים. לא חסכנו דבר.
התחקיר מראה כי בשנים, בחודשים, בימים ובשעות שקדמו למתקפת הפתע, דרגי העבודה של היחידה שלנו, על מרכזיה השונים, סיפקו במקצועיות ובעמל רב סדרה של ממצאים מפורטים, אשר הופצו לכלל השותפים המודיעיניים והמבצעיים, על תוכנית המתקפה האופרטיבית של חמאס, על האימונים ונוהל הקרב למימוש תוכנית זו, על התפיסה של חמאס כי יש לפתוח בהפתעה בזמן שכוחות צה"ל נמצאים בשגרה ועל אינדיקציות חריגות במספר מערכים בזרוע הצבאית של הארגון בלילה שלפני.
המידע המפורט שהופק והופץ על תוכניות החמאס ועל היערכותו לא הצליח לנפץ את הבנות היסוד המודיעינית והצבאיות, לא בתוך היחידה ולא בקרב שותפינו. למרות הציפייה שהייתה מאיתנו, לא הבאנו את ידיעת הזהב שקובעת את יום ה-ע ושעת ה-ש ליציאה למתקפה.
אני שואל את עצמי ללא הרף – למה? מה גרם לכך? מה נדרש היה לעשות אחרת או לצפות אחרת? איפה נעוצים שורשי הכישלון?
לאורך שנות שירותי למדתי כי הסיכונים וההזדמנויות, ההצלחות, הטעויות והכישלונות, טמונים במפגש בין מידע לידע, בין מודיעין לאופרציה, בין מה שאנחנו יודעים למה שאנחנו לא יודעים. בשנים שלפני ובחודשים שלפני, כמו גם בליל ה-7 באוקטובר עצמו, כשלנו כולנו כמערכת מודיעינית ומבצעית ביכולת לחבר בין הנקודות כדי לראות את התמונה ולהעריך למול איום הייחוס שהתהווה.
באופן אישי, כשלתי בכך שלא הבנתי די הצורך, ולכן גם לא שיקפתי די הצורך, שבמציאות הייחודית בגבול עזה אנחנו כמערכת מחויבים לניהול סיכונים אחר, הנגזר ממרווח הטעות המזערי הקיים בגזרה הזו. לא הצבעתי על כך שבמציאות שבה יש, הלכה למעשה, שתי דיביזיות קומנדו של נוח'בה בגבול עזה, במרחק דקות מיישובים ישראליים, ואויבים שנפגשים שוב ושוב עם עוצמתו של המודיעין הישראלי ומפנימים זאת, לא ניתן להסתמך על מרחב הרתעה סיגינטי לצורך היערכות אופרטיבית, ובוודאי שלא נכון לבנות על כך שביום פקודה נצליח להשיג את ידיעת הזהב. האחריות על חלקה של 8200 בכישלון המודיעיני והמבצעי מוטלת כולה עליי.
אני יודע שפעלתי בחרדת קודש ולמרות זאת הרע מכל קרה ואני מבקש סליחה עמוקה. סליחה שלא עמדתי במשימה כפי שציפיתם ממני וכפי שאני דרשתי מעצמי. אני יודע וכואב שאת הנעשה אין להשיב. אני מרכין ראש.
המלחמה
מייד עם פרוץ מתקפת הפתע יצאנו להסתער. מהרגע הראשון אמרתי שיש לי אחריות ומחויבות על מה שהיה ועל מה שיהיה. לא הייתה לי הזכות לעצור, אף לא לרגע קל. מאותה השבת בבוקר אני משקיע את כל מרצי כדי להחזיר את החטופות והחטופים, לנצח את חמאס וחיזבאללה ולהתמודד באפקטיביות מול איראן.
ב-342 הימים האחרונים היחידה פועלת בתצורה של שעון לחימה: מסתערת ,ממוקדת, מלאת רלוונטיות, מעורבת בסיכולים, מספקת מידע התרעתי ב-7 גזרות לחימה, לוקחת חלק בקרבות ההגנה והתקפה ופעולות עם יושרה פנימית, כאשר רק משימה אחת נצבעה לנגד עינינו – לנצח. במהלך המלחמה הקפדנו ככל שידנו השיגה לממש את אחריותנו ליישם בגזרות השונות, ובפרט מול חיזבאללה ואיראן, ואת הלקחים הראשוניים שלנו מכישלון ה-7 באוקטובר.
התיקון
במהלך החודשים האחרונים אני שואל ובודק מהו התיקון שאני באופן אישי כמפקד 8200 של ה-7 באוקטובר נדרש אליו ומהו התיקון שלנו כיחידה. אין לי עדיין את כל חלקי התשובה, אני אפילו לא יודע אם יש תשובה אחת לשאלה הזו, אבל ברורה לי המחויבות.. מערכת של ערכים ומוסר עבודה בבסיס כל החלטותינו לפני המלחמה והיא זו שנותנת כוחות, דורשת ומחייבת אותנו במהלך המלחמה וגם בעתיד. אנו מחויבים להיות ראויים לנופלים, לנופלות, לפצועים בגוף ובנפש, לבני משפחותיהם ולדורות הבאים שמסתכלים עלינו ומצפים מאיתנו.
במעלה התחקירים סימנו לקחים רבים אשר מחייבים הטמעה בכל שרשרת הערך, החל מהכשרות היסוד דרך משמרות השוטף המבצעיות ועד לכדי סוגיות עומק אשר נוגעות בתרבות הארגונית. נעשה בתורות האירועים. התיקון מחייב אותנו ברבדים השונים של תפיסת ההפעלה - כך שפעולה נכונה של השלם, בתוך היחידה ועם שותפינו, תסייע להיערך מול איומי הייחוס המחמירים, ולנהל יחד סיכונים, באופן שנועד לצמצם הפתעות בסיסיות, להתמודד איתן טוב יותר ובזמן התהוותן ולאפשר את היוזמה הישראלית להיות 'צעד לפני'.
במהלך חודשי המלחמה האחרונים נדרשנו להסתגלות והוכחנו חוסן. בכל השלבים עשינו זאת כאגרוף אחד שמחויב רק לדבר אחר ניצחון במלחמה ובטחון מדינת ישראל. "מלקחי ה-7 באוקטובר" הופך אט אט למטבע לשון נוכח במסדרונות היחידה ובחדרי הדיונים. תהליכי הצמיחה וההשתנות יצאו לדרך. זהו מסע ארוך.
מרוץ השליחים ושרשרת הדורות
כבר בשלב מוקדם אמרתי לכם כי יש לי אחריות להעביר את המקל של מרוץ השליחים בהתאם לשלוש אבני בוחן:
• מצב המלחמה בגזרות השונות.
• התוכן והרציפות התפקודית של היחידה בפרט ואגף המודיעין בכלל.
• תהליכי התחקור שנועדו לסמן באופן עמוק ונוקב את התיקון ואת מוקדי ההשתנות שאנו מחויבים אליהם.
כאשר היינו סא"לים ביחידה אמרנו ש"היחידה גדולה ממפקדה". אני זוכר את זה גם כשאני מפקד היחידה. המדינה חשובה. הצבא חשוב. היחידה שלנו חשובה. העומד בראשה ממלא את חובתו בשרשרת הדורות ובזמן הנכון מעביר את הלפיד לדור הבא.
משפחת 8200!
אני מבקש להצדיע למשרתי היחידה בסדיר ובמילואים על שנים רבות של עשייה למען ביטחון המדינה. אני מצדיע למפקדות ולמפקדים, שברגע האמת גילו מנהיגות, ואיתם ובזכותם ברגעים הכי קשים היחידה שלנו בחרה להסתער קדימה. אני מאמין בדור הצעיר של היחידה ורואה פה בכל פינה ערכים, חוסן, מקצועיות ומנהיגות. החמאס חשב שהוא יפגע ברוח הישראלית אבל אני פוגש רוח לחימה איתנה.
כבר בתור ילד ונער מצאתי את שאהבה נפשי. אני אוהבת את המדינה שלנו אהבת אמת. אני מודה על הזכות שניתנה לי לשרת בצה"ל שנים רבות.
אחינו ואחיותינו, כל בית ישראל הנתונים בשבי ובכל צרה, אנו מתפללים ומתחייבים להמשיך לפעול כדי שתצאו מאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה.
8200 היא נכס של מדינת ישראל ושל עם ישראל. נמשיך להיות עוגן זה לזו ועוגן לפקודינו. זו המלחמה של המשמרת שלנו. זו המלחמה של הדור שלנו ואין לי ספק שהטוב יגבר ואנחנו ננצח. לכאוב אותך ושוב להתאהב. לכאוב אותך ולהסתער. לכאוב אותך ושוב להתחייב את שבועת האמונים למולדת ולחירות ישראל.
בהצדעה ואהבה, יוסי
עבר מפואר, שהוכתם בעקבות הטבח
8200 היא יחידה לאיסוף מודיעין אותות ופענוח צפנים, השייכת לאגף המודיעין, ונחשבת לאחת מהיחידות הטכנולוגיות הטובות בעולם. עם מינויו של שריאל למפקד היחידה, לפני שלוש שנים, נכתב באתר צה"ל על שריאל, בן 45 כיום, כי הוא התגייס לאגף המודיעין ב-1997. הוא שירת בצעירותו כקצין מודיעין וסייבר ב-8200, ולאחר מכן היה קצין מודיעין באוגדה 91, ראש זירת צפון בחטיבת המחקר, קצין מודיעין בפיקוד המרכז וראש חטיבת ההפעלה באמ"ן.
שריאל, שגדל בחיפה, הוא בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה וסוציולוגיה ותואר ראשון נוסף במזרח תיכון מאוניברסיטת בר אילן. הוא אוחז גם בתואר שני באסטרטגיה, ביטחון וכלכלה מהאוניברסיטה לביטחון לאומי בוושינגטון. בספר שפרסם נכתב כי תחומי המומחיות שלו הם תחומי הסייבר ומדע הנתונים. בנוסף נכתב כי הוא קיבל ב-2018 את פרס ביטחון ישראל על פרויקט בינה מלאכותית חדש ופרויקט נגד טרור, וצוין כי כתב ספרים גם בעברית - על מודיעין, אסטרטגיה וחיזבאללה.
בספר שפורסם לפני שלוש שנים טען שריאל כי הרעיונות שלו לגבי שימוש בלמידת מכונה לשינוי שדה הקרב המודרני יהפכו למיינסטרים. "אנחנו רק צריכים להעביר אותם מהפריפריה אל מרכז הבמה", כתב. אחד מהקטעים בספר מציין את הקונספט של "יעדי מכונה" המבוססים על בינה מלאכותית, תיאורים הדומים לאלו של מערכות המלצת המטרות של צה"ל, שבהן נעשה שימוש נרחב.
אחת ממערכות הבינה המלאכותית שבהן משתמש היא "לבנדר" - מערכת AI שב"גרדיאן" נחשף כי זיהתה 37 אלף מטרות וממלאת תפקיד מרכזי במלחמה ובזיהוי מחבלי חמאס והג'יהאד האיסלאמי. לפי העיתון הבריטי, שריאל ככל הנראה כתב את הספר באישור צה"ל, בעת ששימש כחוקר אורח באוניברסיטה לביטחון הלאומי בוושינגטון.
הספר, שקהל היעד שלו הוא קצינים בכירים וגורמי ביטחון, מדבר על "ציוות של אדם-מכונה", קונספט של שילוב בין לוחמים לבינה מלאכותית, בניגוד לשימוש במערכות אוטונומיות לחלוטין. קצין מודיעין לשעבר אמר ל"גרדיאן" כי הדבר משקף את רצונו של שריאל להיות "מוביל דעה". בעשור הראשון של שנות האלפיים הוא היה חבר בכיר בקבוצת אקדמאים שנקראה "המקהל", וקראה לרפורמה בשיטות המודיעין.
שריאל כתב בספר על "מהפכה" בשנים האחרונות בצה"ל, שבמסגרתה "פותח קונספט חדש של ריכוז מודיעין הלחימה, המחבר את המודיעין ללוחמים בשדה הקרב". באחד הפרקים הספר, הוא מספק דוגמה ליצירת מטרות יעילות מ"ביג דאטה", שהמוח האנושי לא יכול לעבד.
"המכונה צריכה מספיק נתונים בנוגע לשדה הקרב, האוכלוסייה, נתונים סלולריים, מידע ויזואלי, קשרים ברשתות החברתיות, תמונות, אנשי קשר בטלפון. ככל שיש לה יותר נתונים, יותר טוב", כתב. הוא סיפק דוגמאות על "אנשים שנמצאים באותה קבוצת וואטסאפ עם איש חיזבאללה, אנשים שיש להם טלפונים חדשים מדי כמה חודשים, כאלה שמשנים כתובת בתכיפות".
