ביום הזיכרון האחרון לשואה ולגבורה, בטקס שנערך ביחידת "עוקץ" שבה שירת באותה תקופה, הקריא רס"ן בר פלח ז"ל שנפל שלשום בחילופי אש עם מחבלים טקסט מצמרר שכתב, ובו התייחס למסעו במסגרת משלחת לפולין בעת שהיה בקורס מפקדי פלוגות.
"רציתי להיות על מדים ולהסתכל לרוע לתוך העיניים", אמר פלח בתחילת הנאום, "להיות חלק מהניצחון הזה כאילו הוא שלי". פלח אמר כי "משהו שם לא חלחל לי עד הסוף, ואז ביקרנו בזבילוטובסקה גורה. סיפרו לנו שנקברו שם ביחד מאות תינוקות. אתם רוצים לדמיין את ההרגשה הזאת? עצמו את העיניים ותנסו לדמיין לכם תינוק שאתם אוהבים. אני מדמיין את אחיין שלי, קוראים לו איתמר. דמיינו אותו רץ, מדבר וצוחק. דמיינו אותו שר שיר ומתלהב. ועכשיו - תדמיינו אותו מת. ככה זה מרגיש. כמו כדור בטון לתוך הלב".
הקצין שיתף כי "מעולם לא הרגשתי כל כך ריקני ומת כמו באותו הרגע. ובאותו יום נשבעתי לעצמי, בגופי ועד נשימתי האחרונה: העם היהודי לא יעבור זאת שוב. לא כל עוד צה"ל מוכן. לא כל עוד אני כאן".
אמו של פלח: "איבדתי את מלך העולם"
לבית המשפחה האבלה בנתניה הגיעו אתמול מנחמים רבים, חלקם מיחידת עוקץ בה שירת בעבר, ושאף לשוב אליה כמפקד בעתיד. בין הנוכחים היו גולשים רבים, שחלקו עם פלח את תחביבו הגדול, וכן ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט וג'ונתן פולארד.
אמו של פלח, דליה, חיבקה את בנה טל, אחיו של בר, ואמרה בבכי קורע לב: "הפסדתי את מלך העולם. יש לי שישה ילדים, אחד יותר טוב מהשני. אף ילד לא פושע, אף ילד לא עבריין. כל הילדים שלי מלומדים ותמיד עוזרים ומסייעים. כל הילדים שלי נותנים את הנשמה שלהם, אבל הוא היה משהו מיוחד".
אמו של פלח: "איבדתי את מלח העולם"
(צילום: יאיר שגיא)
היא סיפרה על בקשתו האחרונה, שעות לפני שנהרג, לשלוח לו תמונה. "עם החור הגדול שנפער עתה בליבי אני נשארת לעד, אלוהים", אמרה פלח. "בר היה משהו מיוחד. היווה דוגמא כמפקד ונתינה אינסופית. הוא אמר לי שלא יגיע לארוחת ראש השנה בגלל הכוננות, ושאדאג לברך את החיילים שלו. הם היו הדבר החשוב לו באמת, לצד העזרה לזולת והמשפחה. הפסדתי את מלך העולם שאני וכולם כל כל היו גאים בו".
פלח, שביקשה לנגן בהלוויה את השיר "גיבור של אמא" של משה פרץ, סיפרה כי פלח הדריך בקייטנות ואהב במיוחד עם הים. "כל החיים היה עשה דברים ולא סיפר לי, במלחמות היה נותן תרופות, היה מביא אוכל לניצולי שואה. הוא עשה יום מיוחד לנשים מוכות.
"הוא עבר תקופות קשות, אבל זה רק חישל אותו", סיפרה. "תמיד היה עם חיוך גדול ותמיד עזר, חייך ובעיקר עזר למעוטי היכולת. נשים במעגל האלימות, קשישים, ניצולי שואה. הוא היה הבן הכי קטן שלי, אבל הכי גדול שלי, בן שעזר לי מאוד, ייעץ לי רבות, היה לי כמו משענת. יום לפני שנהרג שלחתי לו בלילה תמונה שלי ושל האחות הקטנה שלו ריקי, לה היה קשר מיוחד איתו ממש. איבדתי את מלך העולם שלי, את הבן שאיחד את כולם, תמיד עמד בראש דאג מאוד לחייליו".
