מ' בן ה-85 היה סוהר בכלא איילון בשנות השישים, ונבחר להיות אחד משלושת הסוהרים שהיו אחראים לשמור מקרוב על האסיר אדולף אייכמן, שנחטף ארצה ממקום מחבואו בדרום אמריקה על ידי אנשי מוסד.
לפני כשש שנים החליט מ' שהוא זקוק לסיוע רפואי בעקבות פוסט טראומה אותה "סחב" מאותה תקופה שבה שמר על אייכמן, ופנה למשרד הביטחון בבקשה להכיר במצוקותיו הנפשיות. הבוקר (שני) התבשר שמשרד הביטחון קיבל את טענתו להפרעה כרונית קשה והפרעה דיכאונית שמהן הוא סובל, וקבע כי הוא יוכר כנפגע פוסט-טראומה.
בראיון שהתפרסם עמו בדצמבר 2016 בידיעות אחרונות, סיפר מ', שיצטרך להיבדק כעת במשרד הביטחון כדי לבחון את גובה הפיצוי שלו יזכה: "היה לי קושי נפשי לשמש סוהר אישי של אייכמן ולנתק את עצמי מכל מעשיו האכזריים. הפכתי לאדם תלותי, סובל מפחדים ומחרדות".
תפקידו של מ' היה לשמור על אייכמן לאורך שעות רבות ביממה. הוא ליווה אותו לשירותים, טעם את האוכל שלו כדי להוכיח לו שאינו מורעל, ספג כעס ותסכול מצד הצורר הנאצי והיה נתון בלחץ מתמיד שמא ינסה להימלט, לפגוע בעצמו או שייפגע מאסיר אחר.
בתביעתו הוא אף תיאר כיצד פעם אחת סיכל ניסיון להבריח לאייכמן סכין קטנה, כשערך ביקורת על המכתבים שקיבל אייכמן ומצא מתחת לבולים שהודבקו על אחת המעטפות סכין גילוח. לדבריו של מ', פרק זה של חייו גרם לו לעצבנות יתר, שינה לקויה, מתח וחרדה, כמו כן הפך לעצבני וחסר מנוחה.
מ׳, אב לשניים ומרותק לכיסא גלגלים, שוחח עם ynet הערב וסיפר על גיוסו לשב"ס בשנת 1960 ועל השנה לאחר מכן, שבה החל לשמור על אייכמן. "הוא היה אדם קר רוח וקשה. היינו איתו בכל שעות היממה שלושה סוהרים בכל משמרת, בכל מקום, אפילו בשירותים והיינו צריכים לטעום את האוכל שלו לפני שהוא אכל בגלל שחששו שמישהו ינסה להרעיל אותו. לא פעם רצינו אנחנו להרעיל אותו בעצמנו, אבל התחרטנו", הוא אמר.
מ' סיפר שהפוסט טראומה שלו מתבטאת בעיקר בזיכרונות ובסיוטים: "אני חולם עליו וקם בדמעות, אני רואה אותו בחלומות שלי כאילו הוא יורה עליי וקם בבכי. אשתי לא ישנה לידי כי אני צועק מתוך שינה".
עורך דינו של מ', אלי סבן, סיפר כי הוא התרגש מאוד לשמוע על ההחלטה. "ממש שמעתי את הרעד בקולו דרך הטלפון. פרשת אייכמן מלווה אותו 60 שנה וההכרה שקיבל תעניק לו סגירת מעגל", אמר. "אף פעם לא מאוחר לבקש סיוע לאור מצוקה נפשית שנובעת משירות ביטחוני".
