זה מספר שנים רוסיה של ולדימיר פוטין מהדקת את שליטתה על נגישות אזרחיה לאתרים ושירותים שונים ברשת האינטרנט ולאחרונה אף נערכת למהלך של התנתקות מהאינטרנט הגלובלי. המטרה של התנתקות רוסיה מהאינטרנט הגלובלי לא בהכרח תמנע מאזרחיה את השירותים המתקדמים שרשת האינטרנט מספקת, אלא מעבר למודל של "גן סגור" שבו מוצעים למשתמש "אינטרנט חלופי", המבוסס על תשתית ושירותים מקוונים מקומיים. האם הפלישה לאוקראינה תאיץ את ההתנתקות? כיצד יכול המערב בעצמו להוביל להגבלת הגישה למידע? ולמה זה דווקא יגביר את הרצון של פוטין לאינטרנט משלו?
בתחילת החודש פרסמה רשת התקשורת הבלארוסית Nextra מסמך הנחזה להיות מסמך מסווג לכאורה של הממשל הרוסי הכולל הוראות אופרטיביות לניתוק התלות של אתרים ושירותים מקוונים רוסיים מהאינטרנט הגלובלי. לפי המסמך, כל שרתי האינטרנט ושמות המתחם יועברו לסיומת המדינתית ru בתוך פחות משבוע. אם אכן מתבשל מהלך כזה, ככל הנראה, משמעותו אינה חסימת אפשרות הגישה של הציבור הרוסי לאתרי אינטרנט מחוץ לסיומת המדינתית של רוסיה, אולם הוא כן יקנה לממשל הרוסי שליטה מקיפה על הגישה לאתגרים שיוגדרו כ-"בטוחים" או "מאושרים" על ידי הקרמלין.
בנוסף, השלטון הרוסי הורה לאחרונה לאתרי ממשלה שמשתמשים בתשתיות אינטרנט גלובליות, כמו מערכת ה-DNS העולמית ושירותי ענן גלובליים, לעבור לתשתיות מקומיות - בשביל אחסון אתרים וניהול תעבורה. המטרה: לצמצם את החשיפה של שירותי אינטרנט רוסים למתקפות סייבר או לשיבושים בפעולתם בעקבות סנקציות אפשריות של גופים בינלאומיים.
שליטה הדוקה של פוטין ברשת – קרובה מתמיד
מוקדם לנבא את כל המשמעויות של תהליך ההתנתקות של רוסיה מהאינטרנט הגלובלי, גם בשביל תושבי המדינה וגם לגבי היכולת של מדינות אחרות לגשת לאתרים ושירותים מקוונים בתוך רוסיה. מדובר בתהליך מורכב הדורש משאבים רבים של כסף, זמן וידע. יחד עם זאת, נוכח העובדה כי רוסיה נערכת למהלך זה כבר מספר שנים, האפשרות המעשית שהשלטון הרוסי ישלוט באופן הדוק על תעבורת מידע מחוץ ואל המדינה – נראית כעת קרובה מתמיד.
אם רוסיה תחליט להאיץ מהלך של התנתקות מהאינטרנט הגלובלי היא תצטרף למדינות דכאניות שכבר כיבו את "השאלטר". הדוגמה המוכרת והוותיקה היא "חומת האש הגדולה" של סין, מערכת סינון שמפעיל השלטון סין על גישת אזרחיה לרשת האינטרנט מאז 2009. המערכת הזו חוסמת גישה לשירותים ואתרים רבים ברשת האינטרנט: ויקיפדיה, מרבית שירתי חברת meta (פייסבוק ומסנג'ר, וואטסאפ ואינסטגרם), שירותי חברת google (ג'ימייל, יוטיוב ושירות המפות), שירות אחסון הענן onedrive של חברת Microsoft, יחד עם שורה ארוכה של אתרי חדשות ועיתונות כמו BBC ,CNN, New York Times ועוד.
האם רוסיה תשתמש בנשק להשמדה המונית? פאנל פרשנים באולפן
(צילום: סטס קופולו)
דוגמה נוספת היא טורקיה, שבה ממשל ארדואן חוסם גם הוא את מרבית הרשתות החברתיות ושירותים נוספים כגון וואטסאפ, ויקיפדיה, טוויטר ועוד. חסימות אלו נעשות מכוח תיקון לחוק האינטרנט של המדינה החל משנת 2014 ולאחרונה הודיע הממשל הטורקי כי בכוונתו להדק את החסימה.
מכפיל כוח משמעותי ביחס ליכולת של רוסיה להתנתק מהאינטרנט העולמי הוא קיומן של פלטפורמות מקוונות מקומיות המספקות תחליף לענקיות הטכנולוגיה הגלובליות: החל מפלטפורמות הדוא"ל mail.ru, כתחליף ל-gmail, מנוע החיפוש Yandex - כתחליף ל-google, ועד לפטלפורמה הרוסית VK, שמחליפה שירותים גלובליים כמו פייסבוק או וואטסאפ.
המערב על הגדרות הדיגיטליות: מאיים לכבות את "השאלטר"
האיום על הגישה לאינטרנט אינו רק איום מבית. מאז הפלישה לאוקראינה הפעיל המערב על רוסיה לראשונה "סנקציות דיגיטליות" ברמה המדינתית, מטעם שורה ארוכה של שירותי אינטרנט גלובליים כמו: רשתות חברתיות, מערכות תשלום, חנויות אפליקציות ועוד.
בנוסף לסנקציות הופעלו גם סנקציות דיגיטליות עמוקות יותר, ברמת ניתוק חברות טלקום רוסיות מתשתיות רשת האינטרנט הגלובלית. הדוגמה הבולטת היא הודעה של חברת Cogent, חברה מרכזית לאספקת חיבוריות אינטרנט בין-יבשתית, על הפסקת השירותים ללקוחותיה ברוסיה, בהם ענקית התקשורת Rostelecom, מנוע החיפוש Yandex ושתיים מספקיות הסלולר הגדולות ביותר ברוסיה: MegaFon ו-VEON. דמיינו הודעה של החברות המפעילות את הכבל התת-ימי, המחבר את ישראל לשדרת האינטרנט המרכזית באירופה - שהן יפסיקו את פעולתו עבר ספקיות האינטרנט או הסלולר בישראל.
אקדח נוסף שהונח על השולחן בהקשר זה הוא הבקשה שהפנו גורמים אוקראינים רשמיים לארגון ICANN , בדרישה לנתק את רוסיה ממערכות ניתוב האינטרנט הגלובליות (DNS), באופן שלא יאפשר לאף אחד בעולם להגיע לאתרים או שירותים הרשומים בסיומת .ru או .рф ומשתמשים ברוסיה יוגבלו מלהגיע לאתרים מחוץ למדינה.
העולם כולו מבין היום שלמרות התפישה הרווחת, שהאינטרנט הוא כלי מבוזר שאינו בשליטת אף גורם מרכזי, ישנם גופים בינלאומיים מסחריים ולא-מסחריים, שמחזיקים ב"שאלטר" שיכול לכבות את האינטרנט למדינה מסוימת, או לפחות לפגוע באופן משמעותי בתעבורה אליה ומחוצה לה.
ניתן להניח שהסנקציות הדיגיטליות רק מחזקות את הרצון הרוסי להתנתק מהאינטרנט העולמי, הן במטרה להדק את השליטה על המידע שאזרחים מקבלים, והן מטעמים אסטרטגיים של צמצום היכולת של גורמים בינלאומיים לשבש או לפגוע ברוסיה באמצעות הפסקת שירותים אינטרנט ותשתית.
ד"ר אסף וינר הוא סמנכ"ל רגולציה ומדיניות, איגוד האינטרנט הישראלי
