אחרי ששר המשפטים יריב לוין טען שהוועדה לבחירת שופטים צריכה לדון במועמדויות של כל שופטי בית המשפט העליון לנשיאות העליון על אף שעשרה מהם הסירו את מועמדותם, היועמ"ש של הנהלת בתי המשפט דחה לחלוטין את הטענה ואמר כי אין לה בסיס משפטי.
במכתב מפורט ששלח היועץ המשפטי של מערכת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, כמענה לעורך הדין שחר בן מאיר שפנה אליו בנושא הוא מבהיר כי "כל השופטים למעט השופט עמית והשופט אלרון ביקשו מהוועדה להסיר את מועמדותם לתפקיד נשיא בית המשפט העליון. כמו כן, כל השופטים למעט השופטים סולברג ואלרון, ביקשו שלא לדון בהם כמועמדים לתפקיד משנה לנשיא בית המשפט העליון".
"בנסיבות אלו, אנו סבורים כי אין בסיס משפטי או אחר, לדון בהסתייגויות שהוגשה נגד מי שמועמדותם אינה עומדת בפני הוועדה. זה המצב המשפטי, וזו גם הפרקטיקה הנוהגת מימים ימימה. לפיכך, הסתייגויות ביחס למועמדים שביקשו שלא לדון במועמדתם אינה מועברת לחברי הוועדה וממילא אינן נדונות על ידה. זאת ועוד, הפרקטיקה הנוהגת היא כי דיון בהסתייגויות כלפי מועמדים שעניינם עומד בפני הוועדה, מתנהל תחת הסודיות המעוגנת בכלל 15 לכללים, באופן ענייני, ראוי ומכובד.
בהמשך הוא מתייחס לעמדה של לוין וכותב: "אמנם, לאחרונה נטען כי יש מי שסבור שאפשר לדון במועמדותם של שופטים, חרף העובדה שאלה ביקשו שלא לדון במועמדותם ובכלל זה לדון בהסתייגויות שהוגשו אודותיהם; וכן שישנה כוונה לקיים בהקשר זה דיון במתכונת שימוע פומבי. בהקשר זה אני מוצא חובה לציין, כי מדובר בטענות מופרכות ונעדרות כל בסיס משפטי".
"הטענה לפיה ניתן למנות אדם לתפקיד ציבורי ללא הסכמתו, היא לא רק תלושה מהמציאות, היא אף עומדת בניגוד לכללי המשפט המנהלי המחייב אמון ציבורי בנושאי המשרה. שאלה זו אף נדונה על ידי בית המשפט העליון בהקשרים שונים. כך למשל ציין בית המשפט העליון כי 'ללא ההסכמה של האדם הנוגע בדבר לקבל על עצמו את התפקיד ממילא לא ניתן למנותו'".
בסיום מכתבו הוא מציין כי "אף הפרסומים באמצעי התקשורת הנוגעים לכוונה לקיים דיון בהסתייגויות במתכונת שימוע פומבי הן חסרות בסיס ושחר. כאמור לעיל, דיוניה של ועדת הבחירה מתנהלים תחת סודיות המעוגנת בכלל. זאת ועוד, החלטת ועדת הבחירה לקיים שימוע פומבי למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון, בפני ועדת המשנה, אינה חלה במקרה זה".
יצוין כי מבחינת הוועדה לבחירת שופטים, העמדה המשפטית המחייבת היא עמדתה של היועצת המשפטית של הוועדה לאה רקובר.
