יומיים לפני פרוץ מלחמת המפרץ השנייה ב-2003 פנה דיפלומט משגרירות ארה"ב בתל אביב לפרופסור מהאוניברסיטה העברית העוסק בתחום הפלסטיני וביקש להיפגש עמו בהקדם. בפתיחת השיחה ציין הדיפלומט כי התבקש ללמוד מהניסיון הישראלי כיצד להתמודד עם הטרור הצפוי לאחר כיבוש עיראק. בסיום הפגישה תהה הפרופסור באוזני הדיפלומט מדוע האמריקנים נזכרו להתעניין בכך רק עכשיו.
ידוע שארה"ב שכבשה את עיראק לא היה ערוכה לפעילות סיכול טרור שהפכה קריטית ככל שעבר הזמן. האחריות הייתה בידי המודיעין של הצבא האמריקני, שחסר באנשי סיכול טרור המתמחים בעולם המוסלמי, ונאלץ לעשות שימוש נרחב במתורגמנים מקומיים על הבעייתיות הכרוכה בנושא. כך קרה לאמריקנים גם באפגניסטן, וזה גם היה המצב לאורך רוב מלחמת וייטנאם בשנות ה-60 וה-70.
בישראל המצב שונה לחלוטין. מיד בסיום מלחמת ששת הימים החליט ראש הממשלה לוי אשכול, בעצת שר הביטחון משה דיין, להטיל את האחריות לסיכול טרור בשטחים על שב"כ, בשל הניסיון שצבר הארגון מתוקף אחריותו על החברה הערבית בכמעט שני העשורים הקודמים. זה המצב מאז ועד היום: שב"כ פועל באזורים שתחת שלטון צבאי בתיאום מלא עם צה"ל. הניסיון המוצלח הביא לכך שגם אחרי פרוץ מלחמת לבנון הראשונה ב-1982 הטיל ראש הממשלה מנחם בגין את האחריות לסיכול טרור בלבנון על שב"כ. אלא שההצלחה שם הייתה חלקית, והארגון התקשה מאוד בסיכול פיגועים נגד כוחות צה"ל ובחדירה לשורות החיזבאללה שהחל להתגבש באותה עת.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר השבוע בראיון לרשת ABC שבמסגרת המלחמה צפוי צה"ל להישאר ברצועה בצורה זו או אחרת "לתקופה בלתי מוגדרת", ועל כן סביר ששב"כ יטפל בנושא סיכול הטרור בכל קונסטלציה בינלאומית כזאת או אחרת שתנהל את עזה ביום שאחרי, אולי בשיתוף עם הרשות הפלסטינית. גם אם ישראל תצליח למוטט את החמאס – הנחה שאני סקפטי לגביה - אפשרי שביום שאחרי יקום "חמאס חדש" ברקע הרצון לנקמה ובתדלוק האידאולוגיה הדתית הפנאטית.
לאחר תוכנית ההתנתקות ויציאת ישראל מרצועת עזה ב-2005 התאים שב"כ את דרכי פעילותו לעידן חדש שבמסגרתו הוא נמצא פיזית מחוץ לשטח. מצב זה הקשה עליו מן הסתם, ואולי יש לראות בכך את אחת הסיבות לאי-מתן התרעה על מתקפת חמאס ב-7 לאוקטובר.
שב"כ היה פעיל ברצועה מ-1967 וצבר ניסיון בפעילות סיכול הטרור שם. אין המצב דומה לזה שהיה בכניסתו ללבנון ב-1982, שטח שהיה עבורו חדש לגמרי ללא היכרות עם הנעשה. תקופת הלימוד הייתה ארוכה ובחלקה כואבת. פחות מחצי שנה לאחר הכניסה ללבנון, בנובמבר 1982, בשעה שהארגון נמצא בשלבי התארגנות, התרחש הפיגוע הקשה בקרבת העיר צור שבמסגרתו פוצץ על יושביו בניין מפקדת צה"ל ושב"כ. האחראי היה עימאד מורנייה, שהוביל את פעילות חיזבאללה שרק קם נגד ישראל, ולימים חוסל בדמשק. בהמשך גם כוחות נחתים אמריקנים שפעלו בלבנון היו יעד לפיגוע קשה של החיזבאללה, שבו נהרגו כ-300 מהם.
קשה מאד להעריך מה יקרה ברצועה בהמשך, אבל ב"יום שאחרי" יהיו לשב"כ שני יעדים מרכזיים. הראשון הוא סיכול פגיעה בכוחות צה"ל שיהיו פרוסים ברחבי הרצועה, או באלה שייכנסו בהמשך לרצועה לביצוע משימות לפי מודל אזור B ביהודה ושומרון. אפשר לצפות כי במשך הזמן יצוצו ברצועה גורמי חמאס חדשים ו/או אחרים כפי שקרה בלבנון.
היעד השני יהיה פעילות לאיתור אנשי חמאס שיישארו בשטח. שב"כ צפוי למצות במהירות את היתרון המשמעותי בחזרתו הפיזית לרצועת עזה עם אנשי שטח מנוסים, לחדש קשר עם סוכנים לשעבר ולהסתייע ביכולות מודיעיניות אחרות. הארגון אמנם התקשה מאוד לגבש תמונה רחבה כפי שקרה בהיעדר ההתרעה לפני 7 באוקטובר, אך בחזרתו לעזה יבוא לידי ביטוי יתרונו בסיכול טרור נקודתי.
ד״ר אבנר ברנעצילום: יח"צבהנחה שהרשות הפלסטינית תהיה גורם מרכזי בעזה ביום שאחרי, ומאחר שלשני הצדדים יש אויב משותף – חמאס – ייתכן שיתוף פעולה בין גורמי הביטחון שלהם כמכפיל כוח כפי שקורה שנים רבות ביהודה ושומרון. לכך תתווסף תרומת ארה"ב בסיוע בבניית היכולות של גורמי הביטחון של הרשות בעזה כפי שקורה בגדה.
ועדיין, בנוסף לאיבה הקיימת, יוסיפו ההרס הגדול ברצועה והמספר הגבוה של ההרוגים והפצועים הפלסטינים למוטיבציה לנקום בישראל. לשב"כ צפויה התמודדות עם אוכלוסייה גדולה ועוינת, וסביר להניח שגם חמושה, מהרגע הראשון לכניסתו וגם בשלב ההתבססות. הדבר יקשה עליו בגיוס סוכנים ויחייב אותו למשנה זהירות מחשש לניסיונות לפגוע באנשיו ובמתקניו.
- ד"ר אבנר ברנע היה בכיר בשב"כ. כיום עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
