נשיא צרפת עמנואל מקרון הודיע בצהריים (יום ה') על מינויו של הדיפלומט הבכיר מישל ברנייה לראש הממשלה החדש, אחרי חודשיים של מבוי סתום פוליטי בעקבות הבחירות הדרמטיות בחודש יולי. מנהיג השמאל הקיצוני ז'אן לוק-מלנשון, שרשימת השמאל של מפלגתו הגיעה למקום הראשון בבחירות אך לא הצליחה להשיג רוב מוחלט, מיהר להאשים את מקרון כי הלכה למעשה הוא מקים ממשלה עם מפלגת הימין הקיצוני של מרין לה פן, וטען: "גנבו מהצרפתים את הבחירות".
מקרון, נזכיר, ניהל שיחות על הרכב הממשלה העתידית מאז הבחירות ביולי, שבהן נגד כל התחזיות בסקרים הגיעה רשימת השמאל המאוחדת "החזית העממית החדשה", הכוללת את מפלגת "צרפת בלתי-כנועה" (LFI) של מלנשון, למקום הראשון עם 190 מושבים. רשימת המרכז של מקרון סיימה הרחק מאחוריה עם 160, ו"האיחוד הלאומי" של לה פן, אף שזכתה להישג הטוב בתולדותיה, סיימה עם 140 מושבים במקום השלישי – הרבה פחות משצפו לה הסקרים, שהעריכו כי תסיים במקום הראשון.
לתוצאות המפתיעות ביולי תרמה במידה רבה התאחדותן של מפלגות השמאל, המרכז והימין המתון נגד "האיחוד הלאומי" של לה פן: בסיבוב השני והמכריע של הבחירות הן הסירו את מועמדותם של שלל מתמודדים מטעמן שלא היה להם סיכוי גדול לנצח, וכך אפשרו לבוחרים להתאחד סביב מועמד מוסכם אחד בכל מחוז בחירה ולסכל ניצחון של הימין הקיצוני בו. על אף ההישג הגדול של רשימת השמאל, הלכה למעשה הובילו התוצאות למבוי סתום פוליטי, שבו לשום גוש אין רוב גדול מספיק כדי להקים ממשלה בלי פשרות דרמטיות שיאפשרו הקמת קואליציה.
"החזית העממית החדשה", ובמיוחד מפלגת השמאל הקיצוני LFI של מלנשון, תבעה לעצמה בחודשיים האחרונים את הזכות להקים ממשלה מתוקף הגעתה למקום הראשון, אבל מפלגתה של לה פן וגם מפלגות המרכז הודיעו כי יפילו כל ממשלה כזו בהצבעת אי-אמון. מקרון עצמו, שבעבר כינה את ה-FBI תנועה "קיצונית" והציג אותה כקנאית לא פחות מ"האיחוד הלאומי" של לה פן, אמר כי ממשלה המתבססת על השמאל בלבד תופל מיד על-ידי כל שאר הסיעות באספה הלאומית, ו"לפיכך היציבות הלאומית של ארצנו מחייבת אותנו שלא לבחור באפשרות הזו".
בשבועות האחרונים בחן מקרון כמה מועמדים לתפקיד ראש הממשלה, אך אף אחד מהם לא השיג די תמיכה שתאפשר לו לנהל ממשלה יציבה – הקריטריון הראשי לבחירה. על הקריטריון הזה עשוי לענות ברנייה בן ה-73, שיהיה ראש הממשלה המבוגר ביותר בהיסטוריה המודרנית של הפוליטיקה הצרפתית ויחליף בתפקיד את גבריאל אטאל בן ה-35, מי שהיה ראש הממשלה הצעיר ביותר.
ברנייה נבחר לחבר הפרלמנט הצרפתי בגיל 27, ובעשורים הבאים מילא שלל תפקידים בממשלות צרפת, בהם שר החוץ ושר החקלאות. באירופה הוא ידוע בעיקר כמי שניהל מטעם האיחוד האירופי את המשא ומתן על פרישת בריטניה מהאיחוד בשנים 2021-2016.
למפלגתו של מלנשון אין די כוח בפרלמנט כדי למנוע את מינויו של ברנייה, אבל השאלה היא אם בטווח הארוך יזכה לדי תמיכה משאר סיעות הבית התחתון כדי לאמץ רפורמות או לאפשר לו לכהן לתקופה ארוכה. לפחות "האיחוד הלאומי" של לה פן, הסיעה בעלת מספר המושבים הגדול ביותר בפרלמנט (בחלוקה על-פי מפלגות, ולא על-פי רשימות משותפות), אותתה היום כי לא תפסול מיד את מינויו של ברנייה, ולפיכך הוא צפוי לצלוח. היו"ר המכהן של "האיחוד הלאומי" ז'ורדן ברדלה אמר כי הוא "רושם לפניו" את החלטת מקרון למנות את ברנייה, וכי המפלגה תשפוט אותו לפי הצהרותיו ומעשיו. מנהיגת המפלגה לה פן הדגישה כי אף שלא תסכל את המינוי, "האיחוד הלאומי" לא תהיה חלק משום ממשלה של ברנייה.
ברנייה ידוע כאיש מרכז מתון שתומך באיחוד האירופי, אבל בשלוש השנים האחרונות, מאז שנכשל ב-2021 בניסיונו לזכות במועמדות המפלגה השמרנית בבחירות לנשיאות, הוא הקשיח את עמדותיו המוצהרות, וכעת הוא מדגיש כי ההגירה לצרפת יצאה משליטה – עמדה שמפלגתה של לה פן שותפה לה כמובן. מעבר לזה עמדותיו הפוליטיות של די קרובות לאלה של מקרון. לנשיא הצרפתי היה חשוב שראש הממשלה העתידי שלו לא ינסה לבטל רפורמות שהוא עצמו קידם בשנים האחרונות, במיוחד רפורמת הפנסיות שהסעירה את צרפת.
מנהיג השמאל הקיצוני מלנשון, תומך נלהב של הפלסטינים ומבקר חריף של ישראל, שהוא ואנשיו הואשמו לא פעם באנטישמיות, תקף בצהריים את הכרזת מקרון: "ברגע זה ממש הנשיא החליט לבטל את תוצאות הבחירות שהוא עצמו קרא לקיים. לא 'החזית העממית החדשה', שהגיעה למקום הראשון, תקבל את תפקיד ראש הממשלה. לפיכך הבחירות נגנבו מהעם הצרפתי. המסר שלו נדחה". במפלגתו של מלנשון האשימו בצהריים את מקרון כי הוא מתנהג כאוטוקרט ומסרב לכבד את ריבונות העם, וקראו לצאת להפגנות ביום שבת הקרוב.