הנהלת בתי המשפט החליטה שלא לשלוח נציג מטעמה לישיבת הפגרה המיוחדת של ועדת החוקה של הכנסת, שזומנה ליום ראשון, כדי לדון בחקירת הדלפת טיוטת פסק הדין של בג"ץ עילת הסבירות. בנוסף, הנהלת בתי המשפט הודיעה כי היא מסרבת למסור את פרוטוקול דיוני ועדת האיתור שבחרה בעבר את נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר, איתן אורנשטיין, בעקבות פרסום תוכן ההאזנות שמהן עלה כי הליך הבחירה נעשה לכאורה בדרכים פסולות.
2 צפייה בגלריה
השופט פוגלמן והיו"ר רוטמן. בניגוד לביקורת, בביהמ"ש טוענים: "לנשיא סמכות לבחינת ניהול המערכת"
(צילום: מתוך אתר הרשות השופטת, עמית שאבי)
כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, נציגי בית המשפט העליון נדרשו על ידי יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, להגיע לוועדה ולדווח מהי הסמכות לפיה הקים ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, צוות מיוחד לחקירת ההדלפה, שמונה שופט בדימוס ושני בכירי שב"כ לשעבר. ח"כ רוטמן אף טען כלפי השופט פוגלמן כי זה הקים ללא סמכות "משטרה מיוחדת" על דעת עצמו.
היועץ המשפטי למערכת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, שלח היום (חמישי) מכתב לח"כ רוטמן, בתיאום עם השופט פוגלמן, ובו ציין כי "הקמת צוות הבדיקה על-ידי נשיא בית המשפט העליון עומדת בלב ליבה של הפררוגטיבה (זכויות המעביד, ט"צ) הניהולית של העומד בראש הרשות השופטת. עניינו של הצוות בבחינת הדרכים למנוע דלף מידע פנימי לצדדים שלישיים והמלצותיו נדרשות לשם טיוב נהלי העבודה, לרבות הנהלים הקיימים לאבטחת מידע".
לכן, טוענת הנהלת בתי המשפט, "אין מדובר בנושא ציבורי בעל השלכות רוחב או בנושא הקשור לאופן היישום של הוראה חוקית שנמצאת בתחום אחריותה של הוועדה. מדובר בעניין פנים-מערכתי של מערכת בתי המשפט, שספק אם המקום לדון בו הוא בוועדות הכנסת. מטעם זה, וכן לאור העובדה שמכלול השאלות שהופנו אל הנהלת בתי המשפט מקבלות מענה מלא במכתבנו זה, נבקשכם לראות בו חלופה להתייצבות נציג מטעמנו בדיון בוועדה בנושא".
עוד טען עו"ד לייזר, כי אין שחר לטענות שצוות הבדיקה הוסמך לחקור חשדות שעולים לכדי עבירות משמעת, בטח שלא כאלו המגיעות לרף הפלילי. "רק במידה שבדיקת הצוות תעלה התנהגות שיש בה משום חשד לפלילים או לעבירת משמעת, על ידי גורם כזה או אחר, יפסיק הצוות את בירור ההתנהגות האמורה ויעביר את הטיפול בממצאים הקונקרטיים לגביו לרשויות המוסמכות - לעיונה של היועצת המשפטית לממשלה", שמודעת להקמת הצוות ועל פי המכתב סמכה ידיה על הקמתו.
"בעניין מקור הסמכות להקמת צוות הבדיקה על ידי ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון", הסביר לייזר, "נשיב כי כידוע, נשיא בית המשפט העליון עומד בראש הרשות השופטת ובראש מערכת המשפט. בתפקידו, נושא הנשיא באחריות ניהולית לתפקודה התקין של מערכת המשפט. לנשיא בית המשפט העליון יש סמכות טבועה לבחון היבטים ניהוליים שונים, לרבות נסיבות שהובילו לאירוע פנים-מערכתי כדוגמת הדלפת חלקים מטיוטת פסק דין. בפרט, לנשיא בית המשפט העליון יש סמכות טבועה לגזור מממצאי בחינה כזו מסקנות והמלצות מערכתיות מנהליות לתיקון ולשיפור עתידי".
באשר לשאלה בעניין החובה להשיב על שאלות חברי הצוות, הבהיר עו"ד לייזר כי הפגישות עמו "הן וולונטריות ומתנהלות בפתיחות וברוח טובה. מטרת הפגישות היא ללמוד על שיטות העבודה בבית המשפט, לזהות פרצות לדלף מידע ולהמליץ על טיוב תהליכי העבודה, הן בהיבט האנושי והן בהיבט הטכנולוגי".
כאמור, במכתב מתייחס עו"ד לייזר גם לטענות על מעורבות פסולה לכאורה של יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה בהליכי מינוי נשיא בית המשפט המחוזי לשעבר אורנשטיין. בפנייתו, ציין עו"ד לייזר כי הנהלת בתי המשפט אינה מוכנה להעביר לעיון ועדת החוקה את הפרוטוקולים של ועדות האיתור לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב ונשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע שבהן השתתף נוה.
לדברי עו"ד לייזר, בית המשפט לעניינים מינהליים סירב כבר בשנת 2020 לבקשת היו"ר רוטמן למסור את הפרוטוקולים על פי חוק חופש המידע, בנימוק שהוועדות עוסקות בעניינים אישיים, שפרסומם עלול לפגוע בפרטיותם של המועמדים. "מדובר במי שכיהנו עד לאחרונה כשופטים ועתידים, בין אם ייבחרו לתפקיד ובין אם לאו, להמשיך לכהן בתפקיד זה", הסביר. כמו כן, נטען במכתב כי קיים אינטרס שמירה על מידע בדיונים הפנימיים. "ערכו של דיון פנימי המתקיים בפני ועדות האיתור מאפשר קיום דיאלוג פתוח והשמעת דעות באופן חופשי ללא חשש מחשיפת הדברים ברבים - רב. כרסום בכך עלול לגרום לפגיעה אנושה באיכותו של הדיון ובאפקטיביות שלו".
לדבריו, "נוכח האמור, ובהינתן האינטרסים החשובים שעליהם עמד בית המשפט בפסק דינו, אנו סבורים כי לא ניתן למסור את המידע המבוקש".
בהתייחס לתחקיר הארץ שחשף את השיחות בין נוה לאורנשטיין, ציין לייזר כי אגף החקירות של המשטרה פתח בבדיקה של הקלטות השיחות. "משכך, גם מטעמי שיבוש הליכי בדיקה או שיבוש הליכי חקירה, ככל שתיפתח, תיתכן מניעה מלמסור פרטים בנושא. מכל מקום, הנהלת בתי המשפט תוכל להתייחס לדברים רק לאחר שתוצג עמדה מפורשת של גורמי החקירה לפיה אין במסירת המידע משום שיבוש כאמור".
