שוטרים שביקשו לוודא שאישה שנפטרה נמצאת בבידוד, תינוקת שלא הורשתה לצאת מהארץ יחד עם אמה שקיבלה אישור וגם ניצולת שואה שבשל תקלה לא יכלה לקבל מזון שמגיע לה. אלו רק חלק מ-1,687 התלונות בנושא קורונה שהוגשו לנציב תלונות הציבור, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. המבקר פרסם אחר הצהריים (יום ג') דו"ח תלונות הציבור המלא הנוגע לתקופת הגלים השלישי והרביעי של משבר הקורונה. הדו"ח מאגד את הטיפול בתלונות הקשורות למשבר הקורונה שהגיעו החל מ-1 בדצמבר 2020 ועד 15 באוקטובר השנה.
חלק גדול מאוד של התלונות, 56.6% מהן, נמצאו מוצדקות או שעניינן בא על תיקונו בזמן הבירור. הגופים שהתקבלו עליהם מספר התלונות הרב ביותר בתקופת בגל השלישי והרביעי הם המוסד לביטוח לאומי, שם נרשמה ירידה חדה מאוד במספר התלונות, ומשרד הבריאות - שם דווקא חל זינוק במספר התלונות בנוגע להתנהלותו.
5 צפייה בגלריה
הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות. הגופים עם הכי הרבה תלונות
(צילום: גיל יוחנן, יואב דודקביץ')
באחד המקרים, גבר פנה לנציבות וטען כי אף שאמו נפטרה מקורונה כחודש לפני הגשת התלונה לנציבות, המשטרה עודנה מתקשרת אליו בכל שבוע כדי לוודא שהאם שומרת על כללי הבידוד. הבן ציין כי שיחות אלו גורמות לו עוגמת נפש רבה, וכי כל פניותיו למשרד הבריאות ולמשטרה לצורך הסרת שמה של אמו מרשימותיהם לא הועילו.
במשטרה מסרו בתגובה כי רשימות החייבים בבידוד מועברות אליה ממשרד הבריאות. במשרד מסרו כי בתחילת משבר הקורונה הוסרו מהרשימות המועברות למשטרה רק נפטרים שסיבת פטירתם הייתה קורונה. לגבי האם שנפטרה, היה רשום במערכת הממוחשבת של המשרד "נפטרה לא מקורונה" ולכן שמה לא הוסר מהרשימות. במשרד הוסיפו כי לאחר שהבן פנה אליהם, הוסרה שמה של האם מהרשימה.
אבל הבן קיבל פנייה נוספת מהמשטרה. מהבירור עם המשטרה עלה כי אף לאחר שמשרד הבריאות מסר לה רשימה מעודכנת, שבה לא הופיעה האם, יומיים לאחר מסירת הרשימה יצרו שוטרים קשר עם הבן בטלפון כדי לוודא שאמו המנוחה נמצאת בבידוד. במשטרה אמרו לנציבות כי ככל הנראה לא היו בידי הצוות הבודק רשימות מעודכנות.
5 צפייה בגלריה
הרשימות לא עודכנו, השוטרים המשיכו לבדוק אם אישה שנפטרה נמצאת בבידוד. ארכיון
(צילום: ליהי קרופניק)
במקרה נוסף, מחלים מקורונה ששב מניו יורק, בירר עם משרד הבריאות אם הוא מחיוב בבידוד. לאיש נמסר כי הוא פטור מכך מפני שהחלים מהמחלה. למרות זאת, שוטר הגיע אליו ומסר לו כי הוא מפר בידוד. האיש השמיע לשוטר את הקלטת השיחה עם משרד הבריאות, אך למרות זאת קיבל דו"ח במקום.
האיש לא ויתר והגיש בקשה לביטול הדו"ח בצירוף המסמכים המעידים שהחלים מקורונה, אך תשובת הסירוב הגיעה אליו בדואר רשום רק כעבור חודשיים, בעת ששהה שוב בחו"ל ולכן לא היה יכול לדעת מה תוכנה. כאשר הוא שב לארץ התברר לו שלא רק שהדו"ח בוטל, אלא שסכום הקנס גדל ל-7,500 שקל. האיש התלונן כי הדו"ח אינו מוצדק, מפני שהוא היה פטור מבידוד.
בבירור מקדמי של נציב תלונות הציבור במשרד הבריאות התברר כי האיש מוגדר כמחלים והוצא מרשימת החייבים בבידוד עוד לפני מועד קבלת הדו"ח. בתגובה על פניית הנציבות הודיעה המשטרה כי לאחר בחינת נסיבות המקרה עם משרד הבריאות היא החליטה לבטל את הדו"ח.
שוטר לאישה עם בעיית ראייה: מי שלא רואה שלא יצא מהבית
אחד מסממניו המובהקים של משבר הקורונה הוא עטיית המסכה, שנקבעה כחובה בתנאים שונים כבר בתחילת המשבר. בחוק נקבע כי אי עטיית מסכה במקומות שנקבעו דינה קנס מנהלי של 500 שקל. כמו כן נקבע באילו תנאים חובת עטיית מסכה לא תחול. בין היתר נקבע פטור מעטיית מסכה לאדם שמחמת מוגבלות נפשית, שכלית או רפואית מתקשה באופן משמעותי או שנמנע ממנו לכסות את הפה ואת האף. אבל המחוקק לא התייחס לשאלה איזה מסמך יוכיח את הזכאות לפטור. בנציבות התקבלו כמה תלונות על דוחות שנתנו שוטרים בגין אי עטיית מסכה.
באחד המקרים קיבל אדם עם מוגבלות נפשית, שמוכר על ידי הביטוח הלאומי כנכה בשיעור 100%, דו"ח בסך 500 שקלים בגין אי עטיית מסכה על אף שהוא מתקשה מאוד בעטיית המסכה בשל מצבו הנפשי. דודתו, שפנתה לנציבות, ציינה כי הגישה בקשה למשטרה לביטול הדו"ח, אך המשטרה דחתה את הבקשה.
בבירור שקיימה הנציבות עלה כי לבקשת הביטול שהוגשה למשטרה לא צורף מסמך המעיד על הקושי של האיש שקיבל את הדו"ח לעטות מסכה, בשל מוגבלותו הנפשית, אלא רק מסמך מהביטוח הלאומי המעיד על נכות רפואית. לאחר שהאישה הציגה מסמך מתאים, פנתה הנציבות למשטרה והדו"ח בוטל.
במקרה נוסף, אישה המוגבלת בראייה ובעלת תעודת עיוור קיבלה דו"ח משוטר, לאחר שעטתה את המסכה באופן חלקי – רק על הפה. לדבריה, האדים מכסים את משקפיה ומפריעים לה לראות. היא הראתה לשוטר את תעודת העיוור שלה. אך זה, לדבריה, דיבר אליה בצורה פוגעת, שאל אותה אם היא נכה והטיח בה שמי שאינו רואה לא צריך לצאת מהבית. למרות שהשוטר אמר שייתן לאישה אזרה, הוא נתן לה דו"ח בגובה 500 שקל על אי עטיית מסכה. לאחר פגישת גישור בזום בין הצדדים, הוחלט כי המשטרה תמליץ על ביטול הדו"ח ותעביר לשוטר את התחושות של האישה. בסופו של דבר הדו"ח בוטל.
נאסר על אם מיניקה לצאת לחו"ל עם בתה
גם בנוגע לוועדת החריגים התקבלו תלונות. באחד המקרים אושר לאישה לצאת מהארץ לצורך טיפול בסבתה החולה, אולם ללא בתה הפעוטה שהיא בת ארבעה חודשים, שאותה היא מניקה. האב ביקש את סיועה של הנציבות נוכח מועד הטיסה המתקרב של אשתו.
הנציבות פנתה ליו"ר ועדת החריגים, וזה השיב כי הבקשה ליציאת התינוקת מהארץ נדחתה משום שהיא אינה עומדת בתנאים ליציאה מהארץ שנקבעו בתקנות ומבחינת הוועדה דין פעוט כדין מבוגר. הנציבות פנתה לנציגת משרד המשפטים לבירור מדיניותו בעניין זה. בתגובתה נמסר כי לפי המדיניות שהתגבשה, פעוטות עד גיל שלוש רשאים לצאת מהארץ עם הורה אשר יציאתו אושרה. בעקבות התערבות הנציבות יכלה התינוקת לצאת עם אמה לחו"ל.
5 צפייה בגלריה
ועדת החריגים לא רצתה לאפשר לאם מיניקה שיציאתה אושרה לקחת גם את בתה התינוקת
(צילום: AFP)
והיו גם תלונות בנושאי חיסונים. אישה שאינה מחוסנת פנתה לנציבות בטענה כי שירות בתי הסוהר אינו מאפשר לה ביקור התייחדות עם בעלה, שגם הוא לא מחוסן, השוהה במאסר. לדבריה, שב"ס דרש כי הן היא והן בעלה יציגו אישור מתחסן או אישור החלמה מקורונה וכן בדיקת PCR שלילית. האישה טענה כי מדובר בדרישה מחמירה שחוגרת מהכללים החלים על יתר האוכלוסייה. לדברי האישה היא חוששת להתחסן ושהיא ובעלה מוכנים להיבדק לפני הביקור.
בשב"ס הגיבו כי הם נקטו את הצעדים על מנת לשמור על בריאות האסירים, וכי באפריל השנה הוחלט לאפשר מפגשי התייחדות עם הקפדה על תנאי סף: הצגת תעודת מתחסן או מחלים על ידי האסיר ובת זוגו וכן הצגת בדיקת קורונה שלילית, שנעשתה עד 72 שעות לפני הביקור. בעקבות הפנייה, הבהיר שב"ס לאישה שיתיר ביקור התייחדות אם תציג בדיקת קורונה שלילית שנעשתה עד 72 שעות לפני מועד הביקור וכן אישור רפואי על מניעה להתחסן. אשר לבעל, בשב"ס ציינו שהוא מסרב להתחסן אף שאין לו מניעה רפואית לכך, ולכן לא ניתן בסיכומו של דבר לאשר את ביקור ההתייחדות. במקרה הזה, לאחר שהנציבות בחנה את עמדת שב"ס ושמעה על עמדת משרד הבריאות, היא החליטה שלא להתערב בעניין.
ובמקרים שבהם צרכנים שנפגעו מבתי העסק, הם היו צריכים להמתין זמן רב מאוד. אדם שפנה למועצה הישראלית לצרכנות טען כי חברה פרטית מחייבת אותו בתשלום של 28 שקלים בכל חודש בגין מוצר שרכש, אף שביקש לבטל את העסקה. הוא פנה למועצה כדי שתסייע לו בקבלת זיכוי ובביטול המשך התשלום. אך לדבריו, מלבד מכתב המאשר את קבלת הפנייה, המועצה לא טיפלה בבקשתו ולא השיבה על פניותיו בנושא.
בתגובה מסרה המועצה הישראלית לצרכנות שאכן חל עיכוב בפניית המתלונן בשל עומס חריג של תלונות בתקופת הקורונה. בעקבות פנייה הנציבות ולאחר עיכוב של כתשעה חודשים קיימה המועצה בירור עם בית העסק. בעקבות הבירור הפסיק בית העסק לגבות את התשלום ובנוסף הוא זיכה אותו בסכום ששילם.
מתלונה נוספת, שצורפה להודעת הנציבות לקראת פרסום הדו"ח, עולה כי ניצולת שואה פנתה לנציבות לאחר שקיבלה כרטיס מזון נטען בסוף נובמבר השנה. היא פנתה לנציבות בעקבות תקלה בכרטיס בגינה נמסר לה כי יתרתה עומדת על אפס, בעוד ששבוע קודם לכן עמדה היתרה על סך 800 שקלים. בירור מהיר שערכה הנציבות עם עמותת אשל הממונה על חלוקת הכרטיסים לזכאים העלה כי בעקבות דיווח שהתקבל בעמותה כי הכרטיס אבד, הוא בוטל ורוקן, ולמתלוננת אמור היה להישלח כרטיס חלופי. בעקבות פניית הנציבות, הוטען הכרטיס מחדש. מהנציבות נמסר כי הם קיבלו כ-400 תלונות בנושא מיזם תווי המזון.
