הבנק העולמי התייחס הלילה (בין רביעי לחמישי) למצבה של הרשות הפלסטינית, ועדכן שבשלושת החודשים האחרונים חלה החרפה משמעותית "שמעלה חשש לקריסה פיסקלית".
בעדכון על המצב הפיסקלי – הקשור לאוצר המדינה ולהכנסותיה – הצביע הבנק העולמי על "פער שגדל במהרה בין כמות ההכנסות לסכום הדרוש למימון הוצאות ציבוריות חיוניות". לפי נתוני הבנק העולמי, נכון לסוף שנת 2023 הגיע הפער הזה ל-682 מיליון דולר, ובחודשים הקרובים הוא צפוי להכפיל את עצמו ולהגיע ל-1.2 מיליארד דולר.
הבנק העולמי הצביע על פגיעה משמעותית בהכנסות של הרשות, בגלל ירידה דרסטית בפעילות הכלכלית שלה. מאז אוקטובר 2023 איבדה כלכלת הרשות קרוב לחצי מיליון מקומות עבודה: כ-200,000 ברצועת עזה, כ-144,000 בגדה המערבית וכ-148,000 מקומות עבודה בישראל.
שיעורם של הפלסטינים שנמצאים מתחת לקו העוני עמד באמצע השנה שעברה על 32.8%, כאשר בין עזה לגדה היו פערים דרמטיים: בעזה שיעור העוני עמד על קרוב ל-64%, ובגדה על 12%.
שלשום, בעקבות ההכרה החד-צדדית של נורבגיה, ספרד ואירלנד במדינה פלסטינית, ואחרי צווי המעצר הבינלאומיים שביקש התובע בהאג להוציא נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, החל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לממש חלק מהתוכנית שלו להקרסת הרשות הפלסטינית. סמוטריץ', שקרא לנתניהו לנקוט "שישה צעדים" נגד הרשות לאור פעולותיה באו"ם ולמען הוצאת הצווים בהאג, מימש את סמכותו כשר האוצר כדי לבצע אחד מהם.
נתניהו מגיב להכרה במדינה פלסטינית: "פרס לטרור, שלא יעצור אותנו מול חמאס"
(צילום: איתי בית-און, לע"מ)
הצעד שנקט סמוטריץ' מורכב מכמה חלקים: ראשית, הפסקת ההעברה לנורבגיה של כספי הרשות הפלסטינית שמיועדים לרצועת עזה, בסך של כ-250-200 מיליון שקל בחודש; שנית, הפסקת העברת כספי הסילוקין ישירות לרשות הפלסטינית עצמה, בסך של כ-600 מיליון שקל לחודש; ושלישית, אי-הארכת השיפוי לבנקים הקורספונדנטים בחודש הבא - כך שבנקים ישראליים לא יוכלו לעשות עסקים עם בנקים פלסטיניים. הצורך בשיפוי נדרש מחשש להטלת סנקציות על בנקים שיעבירו סיוע כספי לרשות הפלסטינית תוך הפרה של "חוק טיילור פורס" האמריקני.
גורמים מערביים הזהירו בפייננשל טיימס כי אם סמוטריץ' יוציא לפועל את הצעד, הדבר עלול להוביל ל"קטסטרופה כלכלית" בגדה המערבית - תוך שהם מתייחסים בעיקר לשיפוי לבנקים הקורספונדנטים, שתוקפו יפוג ב-1 ביולי. השיפוי, הסבירו, מאפשר תשלומים עבור שירותים ומשכורות חיוניים הקשורים לרשות, ומקל על ייבוא של מוצרים חיוניים כמו מזון, מים וחשמל לגדה המערבית. בלעדיו, הכלכלה הפלסטינית למעשה "תיסגר לאורך זמן".
גורם אמריקני אמר לפייננשל טיימס כי "הנקודה שאנו מעלים היא שאסור לאיים על גישה של אנשים למזון חשמל ומים ברגע כזה, במיוחד בגדה המערבית. הדבר יפגע לא רק באינטרסים הפלסטיניים אלא גם בביטחון וביציבות של ישראל באזור".
גורם מערבי טען בפייננשל טיימס כי מדובר ב"משחק פוליטי גרידא" של סמוטריץ', באמתלה של "דאגה מזרימת כספי טרור" - כשבפועל לבנקים הפלסטיניים יש אמצעים להבטיח שהכסף לא יגיע לארגוני טרור כמו חמאס. דווקא אי-הארכת תוקף השיפוי, הסבירו, עלול לדחוף יותר פעילות כלכלית פלסטינית לאפיקים לא-מפוקחים, שם הסיכון שיזרמו לטרור גבוה בהרבה.
ארצות הברית מנהלת מאמצים למנוע מהתוכנית של סמוטריץ' לצאת לפועל, כשגם במערכת הביטחון הישראלית הביעו לא אחת חשש מקריסת הרשות - שעלולה להוביל לכאוס בגדה המערבית. לאור זאת שר הביטחון גלנט ניסה כמה פעמים להגדיל את מספר הפועלים הפלסטינים שנכנסים לעבוד בישראל מאז 7 באוקטובר בטענה כי מדובר בגורם שמשמר את היציבות בגדה.
