הדלקת המשואות בטקס יום העצמאות בהר הרצל, ירושלים
(צילום : אולפני הרצליה, מרכז ההסברה המטה לאירועים וטקסים ממלכתיים)
כמו בכל שנה, ישראל ציינה את יום הולדתה ה-74 בטקס המשואות המסורתי. 12 משואות כנגד 12 שבטי ישראל. ועדה מיוחדת בחרה את האנשים שידליקו את המשואות בטקס השנה, שעמד בסימן "יד פוגשת יד אחות". אלה מדליקי המשואה, ואלה האנשים שבחרו לא להתייצב לטקס השנה.
אורי ומיקה בנקי
במהלך מצעד הגאווה שנערך בירושלים בקיץ 2015 נרצחה שירה בנקי ז"ל, שהגיעה למצעד כדי לתמוך בחבריה וחברותיה. מתוך הכאב העצום שפקד את הוריה, אורי ומיקה בנקי, הם החליטו לרתום את החברה הישראלית לפעילות של עשייה ושינוי חינוכי-ערכי במטרה לקדם סובלנות וקבלה של האחר במרחב הציבורי בישראל.
עמותת "דרך שירה בנקי" שהקימו השניים טומנת בחובה את תקוותם ש"הרוב השפוי והדומם, שהרים את קולו בעקבות הרצח של שירה, ימצא כוחות ויבנה חברה מתונה ובריאה יותר".
בריאיון לאולפן ynet לקראת טקס המשואות, סיפר אורי על התחושות. "הייתה הרבה התרגשות וגאווה. זו תחושת הכרה בפעילות של 'דרך שירה בנקי', אנחנו רק מרחיבים את העמותה ומעמיקים אותה".
אורי הוסיף כי הוא רואה חובה להימנע מהזנחת המאבק באלימות ובשנאה בחברה הישראלית. "תמיד יהיו קיצונים שיעוררו פרובוקציות ויתפרנסו מרוע. אנחנו צריכים לייצר משקל נגד לקולות המסיתים, השונאים, הגזענים והמפרידים".
יעל שרר
יעל שרר מוכרת בעיקר בזכות מאבקה למען נפגעי תקיפות מיניות. בשנים האחרונות היא עומדת בראש עמותת "אחת מתוך אחת" להעלאת המודעות לאלימות מינית בישראל, והיא הקימה את הלובי למלחמה באלימות מינית.
בילדותה עברה שרר התעללות מינית קשה על ידי אביה. את הכאב והפגיעה הנפשית והפיזית שחוותה היא הפכה לשליחות חייה.
ד"ר שמחה גתהון
ד"ר שמחה גתהון, מרצה לחינוך באקדמיה, נולדה וגדלה באתיופיה. היא עלתה בישראל בשנת 1984 וכיום עומדת בראשות התאגיד הממלכתי "מרכז מורשת יהדות אתיופיה". בנוסף, ד"ר גתהון היא ממקימי עמותת "עלם" לסיוע לבני נוער במצבי סיכון.
חברי הוועדה לבחירת מדליקי המשואות ציינו בבחירתם כי "אין ספק שהיא מהווה מודל לבני ולבנות קהילת יוצאי אתיופיה וליוצאי קהילות מיעוט אחרות בארץ".
אנג'ל אלון
אנג'ל אלון, בת 72 מנתיבות, נולדה במרוקו ב-1950. אהבתה להתנדב ולסייע לשכנותיה ולסביבתה, הביאה את מחלקת הרווחה בעיר לבקש שתשמש כ"משפחת אומנה". אנג'ל נענתה לבקשה ובמשך יותר מ-30 שנה פתחה את ביתה וטיפלה בכ-217 תינוקות וילדי אומנה במצבי חירום.
בתפקידה כ"משפחת קלט חירום" אנג'ל הייתה שם עבורם בשעות לילה מאוחרות, בחופשות ובחגים, והעניקה לילדים ולילדות שבאחריותה בית חם ואוהב.
בריאיון ל"מיינט באר שבע והנגב", בעקבות בחירתה להשיא משואה, סיפרה: "זה כבוד גדול. את כל הפעילות שלי עשיתי מכל הלב. אני, בעלי שלמה ובני המשפחה עשינו זאת כדי לעזור ולהציל מאות ילדים שעברו חיים לא פשוטים. אני מתרגשת מאוד שהמדינה מכירה ומוקירה את הפעילות רבת השנים שלי".
קלמן סמואלס
בשנת 1990 הקימו קלמן ומלכי סמואלס את ארגון "שלוה", זאת לאחר שבנם השני, יוסי סמואלס, הפך לעיוור, חירש ועם מוגבלויות מורכבות לאחר שקיבל חיסון פגום. ההורים האמינו שמשפחות כמו שלהם זקוקות לתמיכת הקהילה באתגרים הכרוכים בגידול ילדיהן. "למדנו על בשרנו את הקושי. החיים שלנו שינו מסלול בצורה חדה", הסביר סמואלס.
ממיזם התנדבותי צנוע בדירה שכורה בירושלים, הפך שלוה לארגון ארצי מוכר ובעל נוכחות, שהגיע גם לבמות בינלאומיות.
עשהאל שבו
שבו, שחקן נבחרת ישראל בכדורסל בכיסאות גלגלים, היה בן תשע כשנפצע בפיגוע המחריד שבו נרצחו אמו ושלושה מאחיו. הוא איבד את רגלו, אבל נאחז בחיים ופנה לקריירה ספורטיבית מצליחה. בנוסף למשחק בנבחרת, הוא מרצה ומאמן כדורסל ושחייה, בעיקר ילדים עם מוגבלויות פיזיות.
"אני לא אוהב להאדיר את עצמי, זה לא האופי שלי", אמר בריאיון ל-ynet לאחר שנודע שידליק משואה. "היה לי חלום להדליק משואה, אבל זה לא שהגשתי מועמדות או דיברתי עם אנשים. אמרתי שזה יגיע בעתו ובזמנו, אז זה הגיע בשנה הכי טובה בחיי".
מפקד הימ"מ
מפקד הימ"מ, תנ"צ ח.א., הינו קצין נועז ועתיר הישגים שהחל את שירותו כלוחם ביחידה ושירת במגוון תפקידי חוד. את המשואה הוא ישיא בשם כלל אנשי הימ"מ – היחידה הלאומית למלחמה בטרור, וכן בשמם של שוטרות ושוטרי משטרת ישראל וכלל המתנדבים. בריאיון ל-ynet לקראת הדלקת המשואות הודה: "אמא שלי יותר התרגשה לשמוע שהבן שלה מדליק משואה".
מוניר מאדי
מוניר מאדי, תושב הכפר ג'וליס שבגליל, עומד בראש המכינה הקדם-צבאית "כרם-אל" בדליית אל כרמל המשלבת נוער יהודי ודרוזי המתכונן יחד לשירות בצה"ל. המכינה היהודית-דרוזית, אותה הקים מאדי, מחברת בין בני הנוער, מסירה מחיצות ומאחדת אותם בעשייה למען המדינה מתוך ערבות הדדית ונתינה.
מאדי, סא"ל במילואים, שירת במשך כ-25 שנה בצה"ל בתפקידי פיקוד והדרכה, בין היתר כמפקד המרחב הדרוזי באכ"א. הוא הוביל את יישום תוכנית "עתידים" לעתודה אקדמית במגזר הדרוזי, ופעל לעידוד ולמציאת מקומות התנדבות לשירות לאומי עבור בנות דרוזיות.
ריטה
ריטה נולדה בטהרן שבאיראן ועלתה לארץ עם הוריה כשהייתה בת שמונה. הוועדה שבחרה בה להדליק משואה נימקה: "במקביל לעשייתה האומנותית, ריטה שותפה גם במפעלי התנדבות רבים ומגוונים, ולאחרונה אף הצטרפה כנשיאת כבוד לארגון 'רוח נשית', המסייע לנשים נפגעות אלימות. בכך מעניקה ריטה השראה לחברה הישראלית כולה".
"כנראה שלעולם לא אתרגל לעוצמת האהבה שבה אתם עוטפים אותי כבר ארבעה עשורים", אמרה ריטה לאחר קבלת ההודעה על הדלקת משואה. "אפשרתם לי להיכנס ללב ולהפוך למשחה שלכם, וזאת זכות יוצאת דופן".
עידן קלימן
עידן קלימן, יו"ר ארגון נכי צה"ל, שירת כלוחם בחטיבת גבעתי בגזרת לבנון וברצועת עזה. במהלך היתקלות עם חוליית מחבלים בחאן יונס חדרו קליעים לחזהו, הוא נפצע אנושות ונותר מרותק לכיסא גלגלים. בתהליך השיקום הארוך שעבר הוא נתקל לראשונה בקשיים של פצועי צה"ל, שלרבים מהם המערכת לא ידעה לתת מענה.
בשנה האחרונה הוביל קלימן מהפך היסטורי ביחס כלפי נכי צה"ל ובטיפול בהם, כשותף ביישום רפורמת "נפש אחת" של משרד הביטחון.
יורם יאיר
האלוף במיל' יורם יאיר (יה יה) מכהן כיום כיו"ר "יחד למעם החייל", יו"ר תנועת אחריי ויו"ר עמותת "בית אור אביבה" המפעילה כפרי גמילה מסמים ומאלכוהול.
במשך כ-35 שנה שירת יה יה בתפקידים מרכזיים בצה"ל, בהם מפקד חטיבת הצנחנים וראש אגף כוח האדם, ולחם במלחמות ישראל. לפני כשלושה עשורים שכל יה יה את בתו, סרן שלומית יאיר ז"ל, קצינת מבצעים שנהרגה בתאונת מטוס. הוועדה ציינה כי "לאורך השנים פעל יה יה לצמצום הפערים בחברה הישראלית וחינך נערות ונערים רבים מכל חלקי העם, הרואים בו מופת ומורה דרך בשליחותו הציבורית".
הדר כהן
את משואת צה"ל תדליק השנה סגן הדר כהן, מפקד פלוגת עולות חדשות בבסיס מחו"ה אלון של חיל החינוך והנוער. הדר, בוגרת תנועת הצופים הדתיים ממוצא עילית, התנדבה בכפר השיקומי לבעלי מוגבלויות "עלה נגב", ומילאה שורה של תפקידי פיקוד בחיל החינוך.
אליזבטה שרסטוק
את משואת התפוצות תדליק השנה אליזבטה שרסטוק, מהעיר סומי שבאוקראינה, שעומדת בראש המרכז לסיוע הומניטרי "חסד חיים". כמי שאחראית על הקהילה, שרסטוק מארגנת מפגשים בין יהודים בכל הגילים ומכל הרקעים באזור.
עם פרוץ המלחמה באוקראינה, הייתה סומי, הסמוכה לגבול הרוסי, אחת הערים הראשונות שהותקפו בהפצצות מסיביות. מהיום הראשון של המלחמה פעלה שרסטוק בנחישות כדי להגן על חיי היהודים בעיר ולהעניק להם ביטחון. היא הצליחה לשכנע נהגי אוטובוס לשתף פעולה במבצע המסוכן, וכ-150 אנשים, חלקם עם כיסאות גלגלים, הצליחו להימלט מהעיר לגבול, ומשם למדינות השכנות.
ומי לא הגיע לטקס?
טקס הדלקת המשואות בהר הרצל נחשב לטקס מרכזי ומשמעותי שרבים היו שמחים לקבל כרטיס ולשבת בטריבונות אל מול הבמה. עם זאת, חלק מחברי הכנסת שקיבלו הזמנות לאירוע החליטו להיעדר ממנו. רק 48 חברי כנסת אישרו הגעה, בהם גם חברי סיעת הליכוד כמו יולי אדלשטיין, ניר ברקת, אופיר אקוניס וגילה גמליאל.
מי שנעדר מהטקס הממלכתי, למרות שהוא אחד מסמלי השלטון, הוא ראש האופוזיציה בנימין נתניהו ורעייתו שרה, שבחרו להשתתף באותו הזמן באירוע פרטי.
דמות נוספת שהייתה מזוהה עד מאוד עם הטקס ולא צפתה בו השנה מהטריבונות היא חברת הכנסת מירי רגב. "החלטתי להיענות לבקשת הקהילה היהודית במקסיקו סיטי ולייצג את ישראל שם בטקסים הרשמיים. אני שמחה שהתאפשר לי השנה להגיע ולחזק את הקהילה היהודית במקסיקו, אני בטוחה שטקס המשואות יהיה מכובד ומרגש כבשנים האחרונות"
גורמים בכנסת טענו בשיחה עם ynet כי מירי רגב עשתה בחירה מוזרה להיעדר מהארץ דווקא ביום הזיכרון והעצמאות. הגורמים טענו כי מאוד לא מקובל שחברי הכנסת לא נמצאים בארץ בימי הזיכרון והעצמאות, והדבר מוזר עוד יותר מכיוון שרגב הייתה במשך שנים הסמל של טקס המשואות.
