תומס סרון דה לוסיו, שעמד בעבר בראשות סוכנות פדרלית במקסיקו שנחשבת למקבילה ל-FBI, מסתתר בישראל כבר כמעט שנתיים, בעקבות חקירה המתנהלת נגדו בארצו בחשד לשיבוש ראיות, מעילת כספי ציבור ואף חטיפה ועינויים. בקשת ההסגרה המקסיקנית, שהוגשה לירושלים אשתקד, מתעכבת כבר חודשים ארוכים, והיום (ה') חשף ה"ניו יורק טיימס" כי ייתכן שהסיבה לעיכוב, לפחות בחלקה, היא "נקמה ישראלית" על תמיכתה של מקסיקו בהחלטות אנטי-ישראליות באו"ם.
3 צפייה בגלריה
תומס סרון ב-2017. טוען לרדיפה פוליטית וביקש מקלט בישראל
(צילום: לשכת הנשיאות המקסיקנית)
"למה שנעזור למקסיקו?", תהה גורם ישראלי בכיר שצוטט בדיווח של עיתונאי "ידיעות אחרונות" רונן ברגמן. אותו גורם הודה כי העיכוב בטיפול בבקשת ההסגרה של מקסיקו – עמה לישראל אין הסכם הסגרה – הוא תגובה להצבעותיה של מקסיקו, תחת נשיאותו של איש השמאל אנדרס מנואל לופס אוברדור, בעד פתיחה בחקירות בז'נבה על הרג המתפרעים הפלסטינים בגבול רצועת עזה ב-2018 וכן על הרג אזרחים בעזה במבצע "שומר החומות" במאי האחרון.
הגורם ששוחח עם ה"טיימס" בעילום שם, אמר כי לישראל אין שום רצון להיענות לבקשת ההסגרה המקסיקנית לאחר שזו נקטה פעולות עוינות נגדה, כלשונו. הוא ציין כי מדובר בהמשך של מדיניות שבמשרד החוץ כינו "דיפלומטיה של תמורות", שהחלה בתקופתו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו.
לצד זאת, הגורם הדגיש כי סיבה נוספת לעיכוב בבקשת ההסגרה היא בקשתו של סרון לקבל מקלט מדיני בישראל. סרון טען כי החקירה המתנהלת נגדו במקסיקו מהווה חלק מרדיפה פוליטית נגד אנשיו של הנשיא לשעבר אנריקה פניה נייטו – שתחתיו כיהן סרון כראש הסוכנות לחקירות פליליות במקסיקו. לפי הגורם הישראלי, ייתכן שיש יסוד לחלק מטענותיו של סרון. ממש כפי שמקסיקו מענישה את ישראל על פשעים שהיא לא עשתה, כך טען אותו גורם, ייתכן שהיא רודפת את סרון מסיבות פוליטיות.
3 צפייה בגלריה
"למה שנעזור להם?", תהה גורם ישראלי. נשיא מקסיקו לופס אוברדור, שנוקט קו אנטי-ישראלי באו"ם
(צילום: EPA)
בדיווח ב"ניו יורק טיימס" מודגש כי ישראל לא התייחסה עד עתה לפרשה בפומבי. משרד המשפטים ומשרד החוץ בירושלים סירבו להגיב לדיווח. בעיתון לא הצליחו להשיג את תגובתו של סרון עצמו, וציינו כי מקום שהותו בישראל אינו ידוע.
כראש סוכנות החקירות הפליליות במקסיקו נודע סרון בין היתר בזכות הצלחת המבצע שהוביל ב-2014 ללכידתו של ברון הסמים חואקין גוזמן (הידוע בכינוי "אל צ'אפו"), שהוסגר בהמשך לידי הרשויות האמריקניות. למרות הצלחה הזו, הסתבכותו הגיעה באותה שנה ממש, בעקבות החקירה שהוביל סביב פרשת חטיפתם של 43 סטודנטים בעיר איגואלה. הסטודנטים הורדו בספטמבר 2014 מאוטובוסים על ידי שוטרים מקומיים בעיר שבמדינת המחוז גררו, נלקחו משם ברכבי משטרה – ונעלמו.
הנשיא דאז, פניה נייטו, הבטיח מלחמה נרחבת בקרטלי הסמים ובארגוני הפשע הפועלים בארצו, ובמסגרת החקירה שהוביל סרון נקבע כי השוטרים באיגואלה פעלו יחד עם ארגון פשע, שרפו את גופותיהם של הסטודנטים – ואת האפר השליכו לנהר. אולם, כך מציינים ב"טיימס", חוקרים בינלאומיים הטילו בהמשך ספק בממצאי החקירה שהוביל סרון, וקבעו כי חלק מהעדויות הושגו תחת עינויים, וכי החוקרים התעלמו מכיווני חקירה חשובים.
בחקירה של סרון נקבע כי השחיתות הייתה ברמה המקומית בלבד, והיא הטילה את האחריות על השוטרים באיגואלה לבדם. אולם לפי אותם חוקרים בינלאומיים בזירת האירוע נכחו גם חיילים ושוטרים פדרליים. החקירה נפתחה מחדש לאחר בחירתו לנשיאות של לופס אוברדור ב-2018, וכאמור סרון חשוד בשורה של עבירות במסגרת אותה חקירה שהוביל. לצד זאת, במקסיקו טוענים שסרון מעל בכספים בשווי של כ-50 מיליון דולר, במסגרת עסקאות רכש של מערכות הגנה ומודיעין, כשבחלק מהמקרים המערכות הללו לא סופקו.
סגן השר לזכויות אדם במקסיקו, אלחנדרו אנסינאס, דחה את הטענות של סרון לרדיפה פוליטית. "איזו רדיפה פוליטית?", תהה בריאיון ל"טיימס". "יש סרטון פומבי שבו האיש הזה נראה מענה מישהו ומאיים עליו במוות", טען.
לפי הדיווח ב"ניו יורק טיימס" סרון ברח לקנדה ב-2019, ובספטמבר אותה שנה טס לישראל. אנסינאס טען בדבריו – מבלי לספק ראיות – כי חברות ישראליות סייעו לו לברוח ממקסיקו. ב"טיימס" מציינים בהקשר זה כי במסגרת תפקידו אישר סרון לרכוש מערכות מודיעין מכמה חברות פרטיות, אחת מהן הייתה "פגסוס" של החברה הישראלית NSO. בחברה אמרו כי לא נפגשו עם סרון או סייעו לו, לא לפני שעזב את מקסיקו ולא לאחר מכן.
בנוגע לחשדות למעילת כספים בעסקאות רכש של מערכות מודיעין, ב"טיימס" הדגישו כי לא ברור אם בעסקאות הללו מעורבות חברות ישראליות.
