בבית המשפט המחוזי בלוד נערך היום (חמישי) שלב הטיעונים לעונש במשפט הרצח בחניון הקניון ברמלה - שבו הורשע בינואר ויקטור קטן (76) ברצח באדישות של אופיר חסדאי ביולי 2019 - לאחר שירה בו פעמיים בעקבות ויכוח על חניה. הפרקליטות מבקשת לגזור עליו 20 שנות מאסר.
הדיון בבית המשפט היום
הרצח של אופיר חסדאי, בן 40 במותו, טלטל את המדינה. ויכוח אקראי על חניה בינו ובין הרוצח ואשתו הובילו את קטן להשתמש באקדחו האישי, עימו ירה באופיר מטווח קצר פעמיים, כשהכול מתרחש מול עיניה של דקלה ובתם בת ה-9 שישבו במכונית. לאופיר היו שלוש בנות: תאומות בנות 9.5, שלאחת מהן שיתוק מוחין והיא מתניידת בכיסא גלגלים וילדה בת תשעה חודשים, שלוקה בניוון שרירים כמו אימן. האב המסור היה זה שטיפל בכל המשפחה, תוך שהוא עובד משמרות לילה בעבודתו ועוזר במהלך היום לאישה דקלה לגדל את שלוש הבנות.
קטן הגיע לבית המשפט עם מכשיר נשימה, מלווה ברעייתו, כשגם משפחת המנוח הגיעו לדיון והעידו בו, כולל אחת מבנותיו של חסדאי. עמית, אחותו של אופיר המנוח, העידה ראשונה. "אני כאן היום כדי להשמיע את קולם של האנשים שלא פה, בעיקר את קולו של אופיר, את קולו של אבי שנפטר לפני פחות משנה ולא זכה לראות את הצדק, ואת קולה של אמי שמאד חולה", היא אמרה בבכי. ״עד היום כשאני יוצאת מהבית, הבן שלי שואל אותי 'אמא, לא יקרה לך כלום?'.
"אופיר הוא אחי הקטן, עמוד התווך במשפחה הגרעינית שלו. הוא הכין את הבנות למסגרות, סידר את הבית, עבד בלילות, התנדב בבית ספר. בתו הקטנה אריאל הייתה רק בת שנה. הוא היה בן, אח, דוד, אחיין בעל ואבא. הטראומה פגעה במעגלים נרחבים שעד היום לא הצליחו להירפא ולא יירפאו לעולם. היה לו לב גדול ומיוחד, מלא נתינה ואכפתיות. בהספד אמרתי לאופיר - 'אח קטן שלי, לב ענק היה לך, לב שהכיל הרבה ושרצה לעשות רק טוב. היית המלאך ששומר עלינו מפני חוסר צדק, והצדק בגד בך".
היא הוסיפה: "אני מבקשת מבית המשפט בגזר הדין לחשוב על האובדן הגדול של המשפחה שלנו, ועל הפשע האלים. הצער נע בגופנו באופן קבוע ואין בריחה ממנו. אני מבקשת לראות מי הוא באמת הנאשם, ולא לראות אותו כפי שרואים אותו היום - אלא לזכור את הפשע האכזרי שביצע".
דקלה חסדאי, אלמנתו של המנוח, עלתה להעיד כשבתה בת ה-14 עמדה לידה בדוכן ובכתה. "כל החיים שלנו נגמרו ברגע שקרה המקרה הטראגי הזה", אמרה. "יש לי שתי תאומות שאחת מהן עומדת לידי. בתי השנייה לא כאן, היא ילדה מדהימה שמאוד אהבה את אביה. ויש לנו עוד ילדה קטנה. אופיר טיפל בהכול, הוא היה אבא מדהים.
"ריסקו לנו את המשפחה, עברנו טיפול רגשי מאד קשה. יש פעמים שבתי מתאשפזת ואני צריכה להיות איתה. בתי השנייה עוזרת כמה שהיא יכולה. אני מקווה שהצדק ייעשה ושיראו את כל מה שעברנו. אופיר תמיד יהיה חלק ממני. הבטחתי לבתי אבא חזק. כשאבא לא חזר הביתה הייתי צריכה לבוא ולספר לה את זה. אני אעשה בשביל ילדותיי הכול. עשיתי להן בנות מצווה לבד". בתה העידה אף היא אחריה.
אשתו של ויקטור, מוניקה קטן, העידה ופנתה תחילה למשפחת חסדאי. "אני מבקשת לומר לכם המון סליחה. לויקטור לא הייתה כוונה ללכת להרוג אנשים. זה מקרה אסון לשתי המשפחות, אני בטוחה שלכן הרבה יותר ממה שלנו. אני גם אמא, אישה וסבתא, ואני מתארת לעצמי שמה שאתם עוברים הרבה יותר קשה מלנו. בעלי לא עבריין, הוא עבד 22 שנה בעזרה לנכים, לילדים - רק נתינה. הוא אדם עדין והגון ואין לו רצון לעשות רע לאיש. אני הייתי אז אחרי מחלה, וכל מה שרצינו היה ללכת לאכול גלידה. אני מרגישה אשמה שביקשתי ממנו לאכול גלידה וזה קרה בגללי. הוא לא אשם בשום דבר, לא הייתה לנו מחשבה שמקרה כזה יכול לקרות.
"אני שוב מבקשת מכם סליחה. בעלי חולה מאוד, וכל השנים הללו חלינו יותר. הוא הפך את הבית לכלא שלו, זו התמודדות שלו. אני רק מבקשת התחשבות באדם חולה, שלהיכן שיגיע זה רק המוות שלו, אני לא יודעת אם יחזיק מעמד. דקלה, אני יודעת שיש לכם טינה ואתם רוצים שישלם על זה כי מגיע לו לשלם. הוא לא עשה מעשה שהוא בסדר, הוא פחד עליי ועל עצמו ולא הייתה לו שום כוונה להרוג בן אדם. אני מתחננת, התחשבות בשבילו".
קטן עצמו העיד: "למשפחה של אופיר אני רוצה להגיד שזו טרגדיה שקרתה בלי שום כוונה של אף אחד". השופטת ליאורה ברודי שאלה אותו: "למי קרתה הטרגדיה?", והוא השיב: "לכולנו, גם לי. אני לא חלמתי שיקרה לי דבר כזה. אני מבקש ממש סליחה מכולם".
עו"ד אבי כהןצילום: מוטי קמחי התובעת, עו"ד עינת בניטה מפרקליטות מחוז מרכז, אמרה בדיון: "הנאשם נותן את הדין על מעשה רצח שביצע שגדע את חייו של אופיר. נבקש היום עונש של 20 שנות מאסר. הפגיעה הקשה בערך קדושת החיים חייבת לקבל ביטוי הולם, למרות נתוניו האישיים של הנאשם. הוא ניהל הוכחות, לא לקח אחריות, ואין מצבו דומה למי שבחר להודות. הרתעת הרבים חשובה - יש משמעות מאוד גדולה למי שמקבל נשק. הוא ירה ירי ללא אזהרה בלי שיח מקדים".
סנגורו של קטן, עו"ד אבי כהן, טען בדיון:"אם כבודכם ישלח אותו למאסר הוא גוזר עליו עונש מוות. מעולם הוא לא הסתבך עם החוק, והוא איננו מסוכן לאיש. במקרה הכל כך חריג צריך לנוע בין שנה לארבע שנות מאסר לאור הנסיבות".
ירי מטווח קצר
לפי כתב האישום, קטן החזיק ברישיון אקדח, וב-28 ביולי 2019 בשעה 14:06 הוא הגיע עם אשתו לקניון עזריאלי ברמלה ברכב שברולט, והשניים החלו לחפש חניה בחניון. באותה עת הגיעו לקניון חסדאי, אשתו ושתי בנותיהם הקטנות ברכב מאזדה, והחלו לחפש חניה בחניון כשאופיר נוהג. בשעה 14:10 יצאה אשתו של קטן מהרכב והחלה לחפש רגלית חניה, כשקטן נוהג בשברולט ומחפש חניה בעצמו.
בשלב מסוים איתרה אשתו של קטן מקום חניה. בסמוך לכך, הבחינו גם חסדאי ואשתו בחניה הפנויה באותה שורה והתקרבו אליה במאזדה. קטן הספיק להגיע לחניה זו, וחנה את רכב השברולט עם החזית לקיר, כאשר הרכב חורג מהקווים המסומנים על הכביש.
בשלב זה, עצר חסדאי את המאזדה, יצא ממנה, התקרב אל אשתו של קטן שעמדה מאחורי השברולט וצעק לעברה: "למה אתם חונים בשתי חניות?!". בין השניים התפתח דין ודברים, שבמסגרתו הכתה אשתו של קטן את המנוח באמצעות התיק שלה ובתגובה חסדאי צעק: "מה את מרימה עליי ידיים?!", והדף אותה בשתי ידיו. אשתו של קטן נפלה ארצה על ישבנה, וחסדאי התרחק מהמקום לעבר המאזדה.
קטן יצא מהשברולט לאחר שאשתו נפלה, התקרב לחסדאי, נעמד ביניהם וצעק לעברו: "למה אתה מרביץ לאשתי?!". לאחר מכן פנה חזרה לרכבו, ניגש לתיק שלו, ושלף את האקדח מהנרתיק. הוא חזר אל חסדאי - ובלי אזהרה ירה בו מטווח קצר, שפגע בחלקו העליון של ירכו הימנית.
המנוח שנותר עומד על רגליו זעק אל עבר קטן: "מה אתה יורה בי?!", כשאף אשתו צעקה לעבר קטן לחדול. לפי כתב האישום, קטן לא התייחס לקריאות אלו, כיוון את האקדח לפלג גופו העליון של המנוח וירה לעברו ירייה נוספת, אשר פגעה בחזהו, בריאותיו ופילחה את ליבו. מותו נקבע תוך זמן קצר.
