החיסול של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, שנחשב לאחד מאויביה המרכזיים של מדינת ישראל בעשורים האחרונים, עורר תגובות מעורבות בקרב משפחות שכולות שיקיריהן נהרגו בזמן שלטונו. מצד אחד, עבור חלקן מדובר בסגירת מעגל אישית והיסטורית, ומצד שני, התחושות מורכבות בהרבה: זהו אכן רגע שמציין הישג חשוב עבור מערכת הביטחון, אך הוא אינו מרפא את הפצעים העמוקים שהותירה המלחמה בנפשם של ההורים, האחים והילדים השכולים.
ליאורה, שבנה רב סמל גיא חסון ז"ל נפל ב-13 באוגוסט 2006 ביומה האחרון של מלחמת לבנון השנייה, סיפרה על התחושות: "אם נשים את הכל בפרופורציה אני לא יוצאת במחולות ולא מחלקת בקלאוות. אני את המכה שלי חטפתי. אני שמחה שהראשון בציר הרשע מושמד אבל אני אוכל לשמוח כשציר הרשע יושמד כולו. עד אז מבחינתי זאת נקודה קטנה בלב וחימום פינה נוספת אבל אני לא יוצאת מגדרי. נקמה לא תוביל לשום דבר. דווקא אחרי היום הזה צריך לקרוא מה שכל הנופלים במלחמה הנוכחית אמרו ומה שהבנים שלנו קיוו - שברגע שהעם הזה יתאחד ויעבוד ביחד אנחנו ננצח פי שמונה את כולם. הנחמה היחידה שגיא יחזור, שום דבר אחר לא יעזור. אני בתור יהודייה ישראלית שמחה שיש לנו בנים נפלאים בים, באוויר וביבשה שיודעים לעשות את העבודה".
לדבריה, "במובן מסוים, נהפוך הוא – היום אני יותר עצובה, הכאב הולך ומתחדד. כל התקופה האחרונה זה דה ז'ה וו למה שקרה לפני 18 שנה. אם היינו מאוחדים ולא הייתה את השנאה הזאת בעם – יכלו להגיע למבצע הזה הרבה לפני זה. יש לנו את היכולות והכל, אבל הכל מאפיל כשיש שנאה".
חסון מוסיפה כי "יש שיר שכתב משה קלוגהפט שנקרא 'מגיע לנו יותר'. אני חושבת שמה שמסכם את ההצלחה האדירה של צה"ל היום בחיסול נסראללה זה לראות שמגיע לנו יותר. יש לנו צבא מצוין, יש לנו עם נפלא שאם ידעו לכוון אותו ולאחד אותו ולא להסית אז נגיע להיות מושלמים, ואנחנו כעם מגיע לנו יותר. היום אין נכון יותר מהשיר הזה לומר למנהיגים – מגיע לנו יותר, יותר ממה שאתם. מגיע לנו הנהגה שתבין ותדע לאחד את העם הזה. מגיע לנו שאנשים ידעו לקחת אחריות".
"נקמה על כל הרע שהוא הביא לעולם הזה"
טל שיינברום, שאחיו יניב שיינברום ז"ל נפל בלבנון השנייה יחד עם גיא חסון, סיפר על סגירת המעגל: "זה משהו שמלווה אותי אישית ואת המשפחה כבר 18 שנים מאז מלחמת לבנון השנייה שבה לחמתי לצידו של יניב. שנינו היינו בלבנון. ביום האחרון שכבר סוכמו התנאים של הפסקת האש והיא עוד לא נכנסה לתוקף יניב נפגע מנ"ט. בזמן שטיפלו בו פגע במקום טיל נוסף והוא מת. אני הייתי באותו זמן בעומק לבנון והודיעו לי את זה שם בשעות הערב, ומאותו רגע השתנו החיים שלנו. אני לא אגיד שהעסיק אותי יום-יום עתידו של המחבל נסראללה אבל הרבה שנים חיכיתי שיבואו איתו חשבון בגלל מה שקרה לאחי ובגלל מה שקרה לאחרים ב-30 השנים שהוא נמצא בשלטון של הארגון הזה. כששמעתי שזה קרה זה נתן לי תחושה מאוד משמעותית של סגירת מעגל ונקמה על כל הרע שהוא הביא לעולם הזה".
יש מסר שתרצה להעביר למנהיגים שלנו?
"המדיניות של הכלה לא הוכיחה את עצמה. הניסיון הזה של לא לחמם את השטח ולא לפגוע בשקט בצפון ובדרום הוביל אותנו למציאות קשה יותר ממה שהייתה לפני. אנחנו צריכים להגיב בכל מקום וכל שעה שמנסים לפגוע בנו. מעבר לזה אני חושב שהמדיניות שמסתמכת רק על לחימה ופגיעה צבאית לא תוכל לשנות את העתיד של הילדים שלי במזרח התיכון ובמדינה שלנו. צריך לנצל את ההצלחות הצבאיות לפתרון יותר אסטרטגי לשנות את המציאות כדי שיהיה עתיד לילדים שלנו. בתור אזרח במדינה ואבא לילדים ואח שכול – עם כל הכבוד לנסראללה, חיזבאללה וחמאס, בסוף הדבר היחיד שיכריע את גורל המדינה וסיכוי הילדים שלנו לחיות פה זה היחסים הפנימיים בינינו בתוך ישראל. אנחנו צריכים להפסיק עם הפילוג, להסתכל האחד על השני ולראות את האחים שלנו".
סגן גרמן רוז'קוב ז"ל נפל בקרב סמוך לחניתה שבגליל המערבי במרץ 2002, כשהיה בן 22. במהלך אותו יום, שני מחבלים שחדרו משטח לבנון התמקמו על שתי גבעות סמוכות לקיבוץ חניתה ופתחו באש על מכוניות שעברו בכביש שלומי-כברי, סמוך לקיבוץ מצובה. מהירי נפגעו כ-20 אנשים, חמישה מהם נהרגו. רוז'קוב, שנקלע במקרה לאזור, הסתער באומץ רב על המחבלים, אך במהלך הקרב נפצע ונהרג.
אימו של סגן גרמן רוז'קוב ז"ל: "אני מחכה כבר לעלות לקברו של גרמן שקבור בחלקה הצבאית בבית העלמין בקריית שמונה. אני אספר לו שהצבא שלנו חזק ואדיר, ושאין על חיל האוויר שלנו. החיסול של נסראללה הוא אירוע מדהים, כזה שהיינו צריכים לראות כבר מזמן"
אימו לודמילה, שמתגוררת בקריית שמונה ומאז תחילת המלחמה פונתה לבית מלון בטבריה, שיתפה: "אתם לא מבינים כמה חיכיתי לרגע הזה, בתור אם שכולה. כדור אחד של מחבלי החיזבאללה שהגיעו לישראל גרם לי לאבד את בני היחיד, גרמן. הוא היה קצין צעיר, אהב את קריית שמונה כל כך, והסתער לעבר המחבלים בגבורה. מאז שאיבדתי אותו אין לי באמת חיים".
היא מתארת את התחושות שחוותה כששמעה על החיסול: "אני מחכה כבר לעלות לקברו של גרמן שקבור בחלקה הצבאית בבית העלמין בקריית שמונה. אני אספר לו שהצבא שלנו חזק ואדיר, ושאין על חיל האוויר שלנו. החיסול של נסראללה הוא אירוע מדהים, כזה שהיינו צריכים לראות כבר מזמן".
עם זאת, לודמילה מדגישה שהחיסול לא מסיים את המאבק: "נכון, חיסלו את נסראללה, האיש שהפחיד אותנו שנים רבות, אבל זה לא הזמן להסתנוור או להירגע. חייבים להמשיך לפעול ולתת להם עוד מכות. מי יודע מי ייכנס בנעלי האיש המרושע הזה. אולי זה יהיה מישהו יותר אלים ויותר נחוש באידיאולוגיה שלו לחסל את ישראל".
במהלכה של מלחמת לבנון השנייה אירע אסון גדול בתחילת אוגוסט. בסמוך לכניסה לקיבוץ כפר גלעדי, נערכו חיילי גדוד "חיר"ם" והמתינו לפקודה להיכנס ללבנון. במהלך התארגנותם במקום, בכניסה לבית העלמין שבקיבוץ, פגעה בהם רקטה שנורתה מלבנון בפגיעה ישירה. כתוצאה מהפיצוץ נהרג רס"ן אלי אלקריף ועימו נפלו עוד 11 חיילי מילואים.
אלמנתו ליבי אומרת בכאב: "יש לנו קבוצה של אלמנות שאיבדו את היקר להן מכל. הבעל שנהרג השאיר אישה וילדים קטנים באסון הגדול של כפר גלעדי. אתמול החלו שמועות שאולי נסראללה נהרג והיום זה הפך כבר בשעות הבוקר לוודאי. אם לומר את האמת אין תחושה של הקלה, זה משהו שהיה צריך להיעשות מזמן עם כל המורכבות שיש בחיסול הזה. התחושה האישית שלי שהצדק נעשה. חשבתי שתהיה לי הקלה אבל זה לא ממש קרה, עברנו איתו סיוט ממושך של איומים והפחדות וטוב שהוא חוסל. חייבים לראות מי יגיע במקומו ולדאוג שתושבי הצפון יוכלו לשוב בבטחה לבתיהם".
קולות הקשר לאחר חיסול נסראללה
(צילום: דובר צה"ל )
ציון סעדיה, שבנו לירן ז"ל נהרג במלחמת לבנון השנייה ב-2006, הגיב לחיסולו של נסראללה עם הפסוק: "'ארדוף אויבי ואשיגם ולא־אשוב עד־כלותם'. אדמת לבנון גבתה מעל אלף חיילים הרוגים ואלפי פצועים וביניהם בנינו לירן שנפל במלחמת לבנון השנייה, יחד עם לוחמים רבים. צבא ההגנה לישראל הוא צבא חזק שאנו סומכים עליו. מבחינתנו היום מרגישים סגירת מעגל כאשר חיל האוויר הרג את רב המרצחים. כל הכבוד לצה"ל".
