"יותר מכל זקוקה האנושות כולה בשעה זו – לשלום, לקואופרציה ולידידות בין העמים, וידידות אמת תיכון אך ורק על יסוד הכרה הדדית", כך כתב ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון במכתב ששלח לעיתונאי שבדי ב־5 בדצמבר 1951. 69 שנה אחרי כתיבת המכתב שנשמר במשפחה – נכדתו של העיתונאי שהלך לעולמו, שהיא כיום שגרירת שבדיה בפינלנד, ניקולה קלייס, הציגה אותו לראשונה לשגרירת ישראל בפינלנד חגית בן-יעקב.
המכתב הנדיר הוצג במהלך פגישת היכרות בין השתיים, שמקובלת בעולם הדיפלומטי. פגישות ההיכרות הן בדרך כלל קצרות, ונועדו לבסס קשר ראשוני. הפגישה עם השגרירה השבדית התקיימה במעון הרשמי, ואחרי עשר דקות של שיחה ידידותית השגרירה השבדית שלפה פתאום מתוך תיק צד מכתב ממוסגר והגישה אותו לשגרירה בן-יעקב. "סבא שלה היה בצעירותו עיתונאי שעבד במגזין השבדי Världshorisont", מספרת בן-יעקב. "המגזין ערך גיליון מיוחד על ישראל ושלח טיוטה שלו לדוד בן-גוריון, אז ראש הממשלה של מדינת ישראל הצעירה. בן-גוריון כתב לו בחזרה ובו הציג, בעברית, את החזון שלו".
וכך כתב בן-גוריון במכתבו: "ישראל היא הצעירה במדינות, אך עם ישראל הוא מהעתיקים באומות. בהקמת מדינת ישראל הוגשם חלום דורות של העם היהודי לתקומה לאומית. אנו עוד בראשית דרכנו, כי המדינה הוקמה לא רק למאות האלפים היהודים שישבו בארץ מקודם – אלא לכל המוני ישראל הפזורים, הזקוקים ושואפים למולדת עצמאית, ומדינת ישראל הצעירה מרכזת כל מרצה ומאמציה בקליטת עלייה המונית ובהקמת הריסות הארץ".
השגרירה השבדית סיפרה שסבה מסגר את המכתב וכל השנים הוא היה תלוי בחדרו. לאחר פטירתו לקחה את המכתב - ומאז הוא מלווה אותה לכל מקום שבו היא נמצאת.
"החזקתי את המכתב בידי והתחלתי לתרגם לה את מילותיו של דוד בן-גוריון", מספרת השגרירה בן-יעקב. "סיימתי לקרוא ושתינו היינו עם דמעות בעיניים מהתרגשות".
בשנה שעברה נחשף מכתב נדיר נוסף של ראש הממשלה הראשון שנוגע בסוגיה רגישה ביותר - האם לישראל יש אופציה גרעינית? המכתב שנשלח במרץ 1958, נועד לח"כ אסתר רזיאל-נאור, יריבתו הפוליטית המושבעת מתנועת חירות, ובו הוא מבקש ממנה למחוק מהפרוטוקול דברים שאמרה בכנסת.
"בשם האינטרס העליון של המדינה אני פונה אלייך בהצעה למחוק מהפרוטוקול כל מה שאמרת בדבר הפצצה האטומית. ולא רק מפני שהדבר אינו מדויק - אלא מפני הנזק החמור שיש בדברים אלו בכנסת. נדמה לי שלא תחסרנה לך הזדמנויות אחרות לנגח אותי - ולא אתרעם אף פעם אם תעשי זאת", כתב אז בן-גוריון.
המכתב הועבר על ידי אספן פרטי לבית המכירות ווינרס בירושלים, והועמד למכירה פומבית בסכום התחלתי של 1,000 דולר.
