בנימין נתניהו לא יכול להמשיך לכהן כראש ממשלת ישראל. לא בגלל שהוא איש ימין, לא בגלל המחלוקות הרבות סביב מנהיגותו. הוא לא יכול לכהן כראש ממשלה כי במשמרת שלו אירע האסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל, כי במשמרת שלו נרצחה כמות יהודים שאין לתארה בדמיונות השחורים ביותר שלנו. אבל אמש, הוא עורר גאווה בלב כל הישראלים.
(צילום: רויטרס )
כעשרת אלפים קילומטר מפרידים בין ירושלים לוושינגטון. את הנאום המאחד הזה היינו צריכים לשמוע כאן, בבית. תשעה חודשים היינו צריכים להמתין כדי לשמוע את נתניהו נואם בוושינגטון את מה שכתשעה וחצי מיליון ישראלים ציפו לשמוע בירושלים ובתל אביב, בבארי ובקריית שמונה.
בתזמון מושלם הוא שילב בין מניפסט מפואר של העולם החופשי לבין רגשות עזים, יותר מפעם אחת התכסו פַניי בדמעות, למראה חיילים, חטופים ומשפחות חללים. עצמתי את עיניי, התעלמתי מהמחלוקת הפוליטית, השתדלתי להקשיב לנאומו של ראש ממשלת ישראל והתמלאתי בגאווה. מי שלא מסוגל להחמיא לנתניהו כשצריך, פסול מלבקֵר אותו. אנושיות מחייבת ענייניוּת, לא בושה לומר: נתניהו נאם נאום מצוין.
נתניהו לא ויתר לעולם, לאקדמיה, לאלה שמתכסים בנאורות מזויפת. הוא ביקש להבהיר לעולם שמדובר במלחמת בני אור בבני חושך. הוא הזכיר לכולם "קודם אנחנו, אחר כך אתם"
נתניהו לא ויתר לעולם, לאקדמיה, לאלה שמתכסים בנאורות מזויפת. הוא ביקש להבהיר לעולם שמדובר במלחמת בני אור בבני חושך. הוא הזכיר לכולם "קודם אנחנו, אחר כך אתם". לעיני עולם מבולבל הוא הבהיר ששקר שחוזרים עליו אלפי פעמים לא הופך לאמת.
נאום נתניהו שרטט את הטרגדיה של העולם החופשי: חלק מהם התחלקו על השכל, רואים בישראלים כובשים אכזריים ובחמאסניקים ובעזתים – מסכנים.
על האמריקנים לעשות חשבון נפש
בורותם הנלעגת של צעירים פריבילגים הצועקים: "מהנהר עד לים" בלי שידעו היכן הנהר והיכן הים, הם לא יודעים שמשמעות זעקתם אינה אלא השלכת כולנו לים. מחאתם המטורללת היתה חייבת לעלות גם על שולחן בית המחוקקים האמריקני. משום שלצד תמיכת הנשיא ביידן בישראל, על האמריקנים לעשות חשבון נפש, הם לא יכולים להתעלם מהתגברותה של האנטישמיות ומהרפיסות האינטלקטואלית של חלק מנשיאי ונשיאות האוניברסיטאות.
הנאום המרשים הזה לא ישנה את אמריקה, בטח לא את בית המשפט בהאג. אבל חשוב היה שיישמע בהיכל הקודש של הדמוקרטיה המערבית, חשוב היה שייחקק בספר הנאומים כנאום שיש בו גם אזהרה וגם השראה.
נתניהו לא התייחס מספיק לשחרור החטופים, לְמה שישראל מוכנה לעשות. התרגשנו לראות את נועה ארגמני, כל אישה ישראלית הרגישה שהיא מוכנה לאמץ אותה לבת אחרי מות אימה. כל בית בישראל מוכן היה לחבקה מעתה ועד עולם. ועדיין, מגיע היה למשפחות החטופים לשמוע עוד קצת על מה שראש הממשלה מוכן לעשות כדי להצילם, ומהר. גם אם הסכמתו תלויה בהתחייבות אמריקנית, היה עליו לחשוף זאת בפני חברי הקונגרס, היה עליו לומר להם, קְבל עם ועולם: "זה החלק שלי, זה החלק שלכם".
ועידת החינוך של המדינהצילום: ריאן פרויסנודה על האמת. בישראל לא היו נותנים לו לסיים משפט אחד. צרמה לעין ההבחנה בין הקונגרס האמריקני לכנסת ישראל. לאף אחד מאיתנו אין ספק שחלק מהנוכחים באולם לא הסכימו לחלק מדברי נתניהו, אבל הם הקשיבו. חלק בחרו למחוא כפיים, אחרים העדיפו לשבת, מיעוט בחר להחרים את הנאום. אבל המעמד היה מכבד. התמונות הללו צריכות לעמוד לעיני חברי הכנסת שלנו, הם צריכים לשאול עצמם למה אולם הקונגרס של אמש נראה כמו ארמון ומליאת הכנסת נראית לעיתים כמו כיכר השוק. נתניהו הזכיר לנו, ואולי גם לעצמו, שהאויבים שלנו לא נמצאים ברחוב קפלן או בהתנחלויות, בבני ברק או ברמת גן. האויבים שלנו רוצים לרצוח אותנו, ואנחנו, יחד, חייבים להתאחד כדי לשמור על המדינה האהובה שלנו.
מר נתניהו, הוכחת אמש שאתה יכול להיות - למשך חמישים וארבע דקות תמימות – ראש הממשלה של כולם. אנא, בעלותך במדרגות כנף ציון, שנן שוב ושוב את נאומך שלך, השתדל ליישמו, ואולי אף לכתוב לו פרקי המשך.
שי פירון הוא נשיא תנועת פנימה, כיהן בעבר כשר החינוך
