מיקי לוי מקריא קדיש בדמעות בבית הנבחרים בגרמניה
(צילום: ערוץ כנסת)
יו"ר הכנסת מיקי לוי נאם בצהריים (יום חמישי) בעברית בית הנבחרים הגרמני לרגל יום השואה הבינלאומי, ובסיום דבריו הקריא בדמעות תפילת קדיש לזכר הנספים. לוי בירך על יחסי ישראל-גרמניה ועל מלחמתה של המדינה באנטישמיות, ואמר לקנצלר אולף שולץ כי הוא בטוח שימשיך בדרך של קודמתו אנגלה מרקל. לדברי לוי, "רבים נושאים עדיין צלקות שלא הגלידו – וכאלה שלא ימצא להן מזור לעולם. למרות זאת, ב-80 שנה ושבעה ימים אלה הצלחנו - שתי האומות - לקום מתוך טראומה לאומית היסטורית ולהיבנות מחדש, באומץ ובנחישות. שתי אומות שבין המוות לבין החיים, בוחרות כל יום בחיים". ynet העביר את הנאום בשידור ישיר.
לוי מעניק לאינגה גיליון של עץ המשפחה שלה מ-1660
(צילום: עמית אדלשטיין)
5 צפייה בגלריה
"שישה מיליון היהודים שנרצחו הם גם שישה מיליון סיפורים". לוי באנדרטת השואה בברלין
(צילום: EPA)
"אני עומד מולכם היום נרגש ומלא ענווה, ביום השואה הבין-לאומי, יום ההנצחה לקורבנות הנציונל-סוציאליזם", אמר לוי בפתח דבריו. "גאה לייצג את המדינה היהודית והדמוקרטית היחידה בעולם – מדינת ישראל, בתפקידי כיושב ראש הכנסת, ליבה הפועם של הדמוקרטיה הישראלית".
בנאום נכחו בין היתר נשיאת בית הנבחרים (הבונדסטאג), נשיא גרמניה, קנצלר גרמניה ושורדת השואה אינגה אורבכר, שאתמול העניק לה לוי גיליון מיוחד של עץ המשפחה שלה מ-1660 ועד היום, שהוכן ועוצב על-ידי אנו - מוזיאון העם היהודי. "דווקא כאן, בבניין ההיסטורי הזה, בית הפרלמנט הגרמני, אפשר לתפוש – ולו במעט – את היכולת של בני האדם, לנצל את הדמוקרטיה כדי להביסה", אמר לוי. "זהו מקום בו האנושות מתחה את גבולות הרוע - מקום בו אובדן הערכים -הפך מסגרת דמוקרטית לעריצות גזענית ומפלה.
לוי על יחסי ישראל-גרמניה: "לעבוד יחד כדי לשמור על הדמוקרטיה"
(צילום: ערוץ כנסת)
"לכן דווקא כאן, בין קירות הבית הזה, הניצבים כעדי-אבן ופלדה דוממים, אנו לומדים מחדש, עד כמה שברירית היא הדמוקרטיה, ונדרשים שוב לחובתנו לשמור עליה מכל משמר. שימור זיכרון השואה הוא משימה כבדת משקל, משימה אשר מוטלת על כתפיו של כל דור בהנחלת אירועי העבר המחרידים הללו לדורות הבאים. לעיתים קרובות, זיכרון השואה עוסק במספרים גדולים, בסטטיסטיקות בלתי נתפשות.
"האם אפשר בכלל לתפוש מספר כמו שישה מיליון? חוק המספרים הגדולים מוסיף שכבת ריחוק מסוימת, כזו החוטאת לקורבנות ולשורדי השואה כשהיא מצמצמת עוד את מידת האנושיות שלהם. שישה מיליון היהודים שנרצחו בשואת יהודי אירופה, הם גם שישה מיליון סיפורים. סיפורים על חיים שיכלו להיות, סיפורים על מי שאינם".
לוי אמר כי הוא מעלה הערכה לשורדת השואה אינגה אורבכר, ואמר: "בלתי נתפש שילדה הספיקה להיות ילדה רק שבע שנים, בטרם גורשה למחנה ריכוז. זה בלתי נתפש שלוקחים מילדה את הילדות שלה. את משפחתה. את צלם האנוש שלה. תודה לך, אינגה, שהפכת את הבלתי נתפש לזיכרון ממשי ושאת חולקת איתנו ועם העולם כולו את סיפורך האישי והמרגש, למען זיכרון השואה בדורות הבאים.
"ההחלטות ששינו את חייה של אינגה, התקבלו לפני 80 שנה ושבעה ימים, לא רחוק מכאן, בוילה ואנזה. כאשר עמדתי אתמול מול הוילה המפוארת הזו, נותרתי המום", אמר לוי. "חשתי פער בלתי נתפס בין הפסטורליות של מרבדי הפרחים והאגם המנצנץ ברקע – לאכזריות בה תוכננה במקום הזה, מכונת ההשמדה של יהדות אירופה. ועידת ואנזה מקפיאת הדם נועדה לתאם בין כל הזרועות במשימת העל של המשטר הנאצי: למחות כל זכר לעם היהודי. השמדה וטבח מתוכננים מראש, מבוססי שנאה חסרת פשר, שמבוצעים בשיטתיות בידי משטר שהוקם בדרך דמוקרטית וחוקית. 80 שנה ושבעה ימים, שהם כהרף עין במונחים היסטוריים. ומנגד אולי עוד לא די בהם בכדי שכל הפצעים ירפאו".
"גרמניה מוכיחה את מחויבותה לישראל"
לדברי לוי, ישראל וגרמניה הן אומות "שעברו מסע יוצא דופן, בדרך לפיוס ולביסוס הקשרים והידידות האמיצה בינינו". הוא הדגיש: "גרמניה וישראל בנו גשר הרואה עין בעין את עוצמת הדמוקרטיה וחשיבותה, כמו גם את ההכרח לעבוד יחד כדי לשמור עליה, שוב ושוב, יום יום. קידמנו קשרים בין העמים בעולמות היצירה והתרבות. הטכנולוגיה והחדשנות. הסחר, המחקר והפיתוח. הרפואה, המדע והאקדמיה. יצרנו שיתופי פעולה ביטחוניים ומודיעיניים. ושיתופי פעולה חשובים ועמוקים בין שני הפרלמנטים שלנו. גרמניה הפכה את האחריות לביטחון ישראל, לאחד מעמודי התווך של מדיניות החוץ הגרמנית. גרמניה ניצבת איתנה כנגד גילויי אנטישמיות, גם כאשר הם לובשים צורה אנטי-ציונית".
"גרמניה מוכיחה - פעם אחר פעם – במישור הבילטרלי ובזירה הבין-לאומית כאחד - את מחויבותה המוסרית וההיסטורית לקיומה ולביטחונה של מדינת ישראל. בנינו יחסי אמון, כנות, סולידריות והדדיות, המאפשרים לנו להתייצב יחד גם בפני האתגרים המשותפים לשתי המדינות, וגם בפני אלה העומדים בפני האנושות כולה. אתגרים כמו ההתמודדות עם נגיף הקורונה על כל משתניו ועם משבר האקלים המאיים על עתידנו אנו ועל עתיד העולם כולו.
"על כל אלה אני מבקש להודות שוב לקנצלרית גרמניה לשעבר אַנגלה מרקל, שזה אך סיימה כהונה ארוכה, אשר ביססה את עוצמתה של גרמניה, ועשתה ללא הרף למען היחסים בין המדינות שלנו. מכובדי, קנצלר גרמניה, אולף שולץ, מדינת ישראל סומכת עליך ויודעת, שתמשיך במסורת ארוכת שנים זו, ושיחד נוסיף לעשות למען הקשרים בין המדינות ובין העמים.
לאחר מכן דיבר לוי על חשיבות שימור הזיכרון והדגיש: "עלינו לחבר ולהעצים את הצעירים שלנו – את דור הנכדים ודור הנינים, הדור השלישי והרביעי והדורות שעוד יבואו אחריהם - לחיבור הכוחות והמוחות לקידום עתיד מלא השראה. עתיד המבוסס על ערכי הדמוקרטיה, החופש והסובלנות, אותן ישראל וגרמניה חולקות. להזין את הצעירות והצעירים שלנו בטוב שבאדם. להזהירם מפני שנאת האחר, רק כיון שכזה הוא, אחר. להתרות את אזהרת-הנצח החמורה של שואת יהודי אירופה: לעולם לא עוד.
"מכובדי, לפני 80 שנה ושבעה ימים ביקשו למחות את העם היהודי מעל פני האדמה. מאז זכינו לתקומת עמנו ולקוממיות ארצנו, מולדתנו ההיסטורית, מדינת ישראל. היום אנחנו מבקשים – לזכור, תמיד נזכור. ולבנות יחד עתיד מבטיח".
בסיום דבריו הקריא מיקי לוי קדיש לזכר הנספים, והסביר כי הוא קורא אותה מתוך "סידור יהודי שהושאל לי ממוזיאון השואה יד ושם במיוחד ליום הזה". לדבריו, הסידור שימש נער יהודי גרמניה בחגיגות בר מצווה ב-22 באוקטובר 1938, רגע לפני ליל הבדולח שאירע בנובמבר אותה השנה.
רבה של ברלין, הרב יהודה טייכטל, שייצג את הקהילה היהודית באירוע, אמר: "למעמד הזה חשיבות רבה בתודעת זיכרון השואה בעם הגרמני ובכלל. ועם זאת, במקביל, אנחנו מדגישים כל הזמן שהזיכרון הטוב ביותר לזכרם של הנרצחים - זה תחיית העם היהודי ופריחת החיים היהודיים. לראות עוד תלמוד תורה יהודי קם בברלין, עוד יהודים שמגיעים לבית הכנסת ועוד שיעורי תורה חדשים - זה הנקמה הטובה ביותר במי שרצה לגדוע את העם היהודי".
