חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בעניין ישראל היא דרמטית. היא אמנם חוות דעת שאינה מחייבת ואינה כרוכה באמצעי אכיפה מיידיים, אך היא מעניקה לגיטימציה בינלאומית לגופים, ארגונים וממשלות שמבקשים לנקוט אמצעים נגד ישראל ונגד ישראלים, ותהווה בסיס לאכיפה פלילית נגדם.
בעת האחרונה הוטלו סנקציות כלכליות על-ידי מספר מדינות נגד יחידים בישראל. מדובר בסנקציות מוגבלות שהלגיטימציה להן לקתה בחסר. האומות המאוחדות וגם ישויות מדינתיות אחרות, ובכלל זה האיחוד האירופי וארצות-הברית, מפעילות משטר סנקציות לאכיפת הפרות שיש בהן כדי לפגוע באינטרסים בינלאומיים. אלה יכולים להיות השלום והביטחון, זכויות אדם, ואף ענייני שחיתות וניצול לא חוקי של משאבי טבע. עם זאת, מדובר לרוב בסנקציות כלכליות-מנהליות מוגבלות כגון הקפאת נכסים או הטלת איסור על ביקור במדינות מפירות חוק.
הסנקציות משקפות דינמיקה ביחסים בינלאומיים שבה מדינות מקדמות אינטרסים מדינתיים באמצעות לחץ כלכלי שהוא מעבר לדיפלומטיה, אך פחות מכוח צבאי
אף שסנקציות אלו גוררות קונפליקטים בינלאומיים או נובעות מהם, ככלל, הן לא עוברות לאפיקים משפטיים. עדיין, אט-אט סנקציות אלו זוכות להכרה וקונצנזוס בינלאומי, במיוחד נוכח השימוש הנרחב בהן נגד אנשים וישויות מרוסיה בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה. הסנקציות משקפות דינמיקה ביחסים בינלאומיים שבה מדינות מקדמות אינטרסים מדינתיים באמצעות לחץ כלכלי שהוא מעבר לדיפלומטיה, אך פחות מכוח צבאי.
חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בעניין ישראל היא משמעותית, כי היא מעניקה רוח גבית ועוגן משפטי לפחות לחלק מהסנקציות שמוטלות נגד יחידים בהקשר לפעילותם בשטחים. כלומר, יבוא מי שיטען שהסנקציות אינן מוטלות בגלל סיבה ערטילאית המשרתת את המדינה שהטילה את הסנקציה, אלא שהסיבה לסנקציות היא רצון לשרת את הדין הבינלאומי - כך שעתה לא רק מדובר בלחץ כלכלי של מספר מדינות המרתיעות יחידים הפועלים בשטחים, אלא באיתות לשינוי תפיסתי ביחס לפעילות יחידים בשטחים וחשיפתם לענישה פלילית של ממש.
חוות הדעת, שהיא בעלת אופי משפטי, מהווה בסיס לקונצנזוס בינלאומי ביחס לטיב הסכסוך ולקביעה שמדובר בשטחים כבושים. מפה נובעת החשיבות לגבי תחולת המשפט הבינלאומי בשטחים האלה, ואפשרות קיומן של עבירות בינלאומיות פוטנציאליות שמתבצעות בשטח כבוש. ייחודן של עבירות בינלאומיות הוא תחולתן האוניברסלית - כל מדינה ואדם מחויבים בציות לנורמות אלו, בעוד שהפרתן יכולה לגרור לענישה פלילית על-ידי כל מדינה אחרת או טריבונל בינלאומי ללא קשר למקום ביצוע העבירה. כלומר, ההחלטה האחרונה פותחת פתח לשינוי מוחשי וממשי לכיוון של אכיפה פלילית.
הדבר לא צריך להטריד רק פוליטיקאים, אנשי ממשל, או אנשים בעלי אידיאולוגיה כזו או אחרת, אלא גם ארגונים עסקיים ישראליים וזרים הנהנים מפירות הימצאותם בשטחים - כי מעבר לחרמות סחר על מוצרים מההתנחלויות, קיים סיכון לאכיפה פלילית. דוגמה לכך היא הפעילות האסטרטגית של אנשי הסהרה המערבית נגד ממשלת מרוקו וארגונים עסקיים הפועלים בסהרה המערבית, שנחשב לשטח במחלוקת שתושביו זכאים להגדרה עצמית. במסגרת זו, פועלים לביסוס אכיפה פלילית נגד ארגונים עסקיים בגין העבירה הבינלאומית של ביזה, זאת נוכח ניצול משאבי טבע הנמצאים בסהרה המערבית. עד כה מדובר בהגבלות סחר, אך הן הולכות ומתרחבות באירופה, קנדה, דרום אפריקה ומדינות אחרות.
ישראל פועלת כדי להחליש מכוחה של חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק. אך במרחב הבינלאומי, האכיפה בפועל היא זו המעצבת את המציאות ולא בהכרח מה אומר הדין. ישראל נדרשת לפעילות דיפלומטית מוגברת ולסיוע ממדינות ידידותיות עוצמתיות, ובראשן ארה"ב, כדי למנוע מחוות הדעת המייעצת להפוך לבסיס לנקיטת פעולות משפטיות על-ידי מדינות זרות נגד ישראלים. לא ניתן לצפות במדויק מה ההשלכות הצפויות מחוות הדעת המייעצת, אך ברור הוא שמה שהיה הוא לא מה שיהיה.
ד"ר לואי עיאדאת הוא עו"ד מומחה לעבירות כלכליות חוצות מדינות
