ציון כהן בבית המשפט בהגשת כתב האישום נגדו
(צילום: שחר גולדשטיין)
שלוש שנות מאסר, מאסר על תנאי וקנס בסך עשרת אלפים שקלים נגזרו היום (שלישי) בבית המשפט המחוזי בלוד על ציון כהן, בן 69 מקיבוץ מרום גולן, לאחר שהורשע בכך שהניח מטענים והצית בתי דין רבניים ומועצות דתיות ברחבי הארץ בשנה שעברה.
לפי האישום נגדו, כהן ביצע זאת על-מנת להפסיק מתן שירות לחילונים במוסדות הללו. הוא הודה כי מטרתו הייתה "הפרדת דת ממדינה". השופט עמי קובו ציין בגזר הדין כי התחשב במצבו הנפשי, בגילו ובהיעדר עבר פלילי, כמו גם בכך שהביע חרטה ונקט פעולות כדי למנוע פגיעות בנפש בעת המעשים.
במסגת הסדר טיעון שנחתם עמו, הורשע כהן בהתפרצות למוסדות הדת, ייצור נשק, הצתות המבנים וניסיון להרוס נכס בחומר נפץ. ההסדר לא כלל עונש מוסכם, והפרקליטות ביקשה לגזור עליו שמונה שנות מאסר, אולם השופט מיקם את העונש ברף התחתון של מתחם הענישה, בין היתר בשל מצבו הנפשי של הנאשם.
נזקי ההצתה בבית דין הרבני בתל אביב
(כב\"ה מחוז דן)
לפי האישוםש בו הודה והורשע, החליט כהן "לגרום לשריפת בתי דין רבניים ומועצות דתיות ברחבי ישראל באמצעות השלכת מטענים וחומרים מאיצי בערה לתוך מוסדות הדת, שיתלקחו בו זמנית בכל המוסדות. מחודש ינואר 2019 הנאשם ביקר במוסדות דת שונים ברחבי ישראל לשם איסוף מידע כשהוא מסווה את זהותו ומחופש להומלס – זאת כדי לבחור את מוסדות הדת הנגישים ביותר לקידום תוכניתו".
במאי 2020, לפי האישום, כהן רכש ציוד וחומרים שונים שבאמצעותם ייצר מטענים משני סוגים: מטען תבערה פירוטכני מאולתר הגורם בפעילותו ללהבה ומטען חבלה שנועד לגרום לפתח כניסה בשמשת החלון. לפי האישום המתוקן שבו הודה, "הנאשם בחר בקפידה את בתי הדין הרבניים שאותם הצית, לאחר שווידא שהם לא צמודים למבנה אחר שעלול להיפגע, והשעה המאוחרת שבה הוצתו בתי הדין הייתה כדי להבטיח שלא יהיו אנשים במקום שעלולים להיפגע. בנוסף הניח הנאשם פצצות סירחון כדי להרחיק סקרנים מלהתקרב למקום ההצתה ולמנוע פגיעה בהם".
בשנה שעברה, ב-17 במאי, הוא הטמין שישה מטעני חבלה במהלך היום בחמישה מוסדות דת באשדוד, כפר סבא תל אביב ופתח תקווה. לעיתים שלשל אותם באמצעות חבל או פרץ את החלון. אז גרם להפעלתם במקביל ב-02:00 בלילה ובכך גרם נזק של עשרות אלפי שקלים.
השופט עמי קובו הסביר: "הנזק הפוטנציאלי הגלום בעבירת הצתה הוא להתפשטות האש למקומות סמוכים, שעלולה להביא לפגיעה בגוף או בנפש ולפגיעה משמעותית ברכוש. במקרה זה הנאשם ערך מאמצים משמעותיים כדי להימנע מפגיעה בבני אדם באופן שבחר את מוסדות הדת שאינם צמודים לכל מבנה אחר שעלול להיפגע, תזמן את הפעלת המטענים לשעת לילה מאוחרת שבה לא צפויה להיות פעילות במקום, לאחר שבירר את שעות פעילות המוסדות - ובנוסף הניח פצצות סירחון כדי להרחיק סקרנים מהאש ולהימנע מפגיעה בהם".
"סבורני כי נוכח מעשים המתוארים לא נוצרה סכנה משמעותית לחיי אדם או לפגיעה פיזית בבני אדם כתוצאה ממעשיו של הנאשם", הוסיף השופט קובו. "הסיבות שהביאו את הנאשם לביצוע העבירה הן תפיסת עולם אידיאולוגית-קיצונית ורצון לקדם את תפיסת עולמו באמצעותה וההד הציבורי שיבוא בעקבותיה. זאת לצד מניעים הנובעים מהפרעת האישיות שבה הוא לוקה, לרבות תחושת ריקנות וצורך בהכרה".
השופט אמר עוד: "נתתי דעתי לכך ששירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם. שירות המבחן סבר שגם כיום הנאשם מתקשה להפנים את ההשלכות, ולוקח אחריות קונקרטית בלבד על מעשיו. שירות המבחן סבור שעדיין קיימים גורמי סיכון". את האישום המקורי הגישה מורן אדרי-טרבלסי מפרקליטות מחוז מרכז,
פרקליטתו של ציון כהן, עו"ד שלומציון מנדלמן, מסרה בתגובה: "בית משפט קיבל את טענות ההגנה לפיה מתקיימת קרבה לסייג לאחריות פלילית, ואף נתן משקל לעובדה כי הנאשם הקפיד כי לא תהיה פגיעה בחיי אדם. גילו המבוגר ועובדת היותו נטול עבר פלילי יחד עם היותו אזרח מועיל ומתפקד כל השנים הביאו את בית המשפט להטיל עונש מאוזן בנסיבות".
