4 צפייה בגלריה
מטרת התוכנית הייתה לשפר את המצב הסוציו-אקונומי. בפועל זה לא ממש קרה
(צילום: רועי עידן)
בשנת 2017 הממשלה אישרה את התוכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסיה הבדואית בנגב. מטרת התוכנית הייתה לשפר את מצבה הסוציו-אקונומי של האוכלוסיה הבדואית בנגב ולצמצם את הפערים בינה לבין כלל אוכלוסיית המדינה, לחזק את הרשויות המקומיות, לצמצם את הפערים בחינוך, להרחיב את שילוב הבדואים בכלכלה ובתעסוקה ועוד. עם זאת, בין השנים 2020-2017 פחות ממחצית מסעיפי ההחלטה שנבדקו גם יושמו. לפי המרכז להעצמת האזרח, מתוך 41 סעיפים ביצועיים בהחלטת הממשלה, רק 46% יושמו במלואם, 37% יושמו חלקית ו-17% לא יושמו בכלל.
תקציבה הכולל של התוכנית עמד על כשלושה מיליארד שקל, ולפי הדו"ח, הממשלה הצליחה ליישם את התוכנית בעיקר הודות לקביעת מנגנוני ניהול ובקרה. אלא שעל פי הדו"ח "קיים פער בין התכנון הרצוי לבין המצוי בשטח, בשל אתגרים המאפיינים את היישובים הבדואיים בנגב".
מתוך כ-260 אלף בדואים בנגב, 40% (כ-100,000) התגוררו ביישובים שאינם מוכרים. הפער בשיעור הזכאים לבגרות בין הנוער הבדואי בנגב לבין האוכלוסיה הכללית עמד על 18% בקרב תלמידי י"ב. ציוני המיצ"ב וציוני הבגרות היו נמוכים משמעותית בהשוואה לשאר האוכלוסיה. פערים קיימים גם בתחום ההשכלה הגבוהה. פחות מ-5% מהצעירים הבדואים בנגב בשנות ה-20 לחייהם למדו לתואר ראשון במוסד אקדמי, בעוד שהנתון הארצי הכללי עומד על כמעט 14%. דווקא בחינוך יישום ההחלטות לוקה בחסר.
"בשנים האחרונות הרשות לפיתוח והסדרת התיישבות הבדואים עברה ממשרד למשרד כמעט מדי שנה", אומר עו"ד אלי מוגילבסקי, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, שעוסק בין היתר ביכולות הביצוע של הרשות המבצעת ומפעיל מיזם לניטור אחר החלטות ממשלה. לדבריו, "תחילה האחריות הייתה בידי משרד החקלאות, אחר עברה למשרד הכלכלה, ובעקבות הקמת הממשלה ה-36 היא הועברה למשרד הרווחה. ומכאן לא נותר אלא לשאול - מי האימא והאבא של תוכניות החומש החשובות הללו? ביזור הרשויות השונות העוסקות בפיתוח מגזי המיעוטים בין משרדי הממשלה נעשה מצרכים פוליטיים ומוביל לבזבזנות ופגיעה באפקטיביות של יישום התוכנית לטובת הציבור. נוצר מצב לא הגיוני בו תכניות החומש של המגזר הבדואי בדרום, תכנית החומש של המגזר הערבי והמגזר הבדואי בצפון וכן תכניות החומש למגזר הדרוזי והצ'רקסי וכן תכניות החומש לפיתוח מזרח ירושלים, מפוזרות כולן בידי משרדי ממשלה ושרים שונים ולא מאפשרות לייצר מדיניות עקבית ויעילה".
משרד החינוך נדרש לגבש תוך 100 יום תוכנית לשיפור הישגי התלמידים הבדואים "על ידי כלים פיננסיים המעודדים מימון של תוכניות באמצעות דיווח על עמידה ביעדים". לתוכנית לא נמצאה כל עדות. במשרד החינוך לא סיפקו כל תוכנית כזו בתגובה לפניית המרכז.
נקבע כי משרד החקלאות יקצה 20 מיליון שקל עבור מיזמים משותפים בתחום החינוך הבלתי פורמלי, בתיאום עם משרד החינוך. התוכנית גובשה, אך תקציבה עמד על 11.25 מיליון שקל בלבד. עד 2019 נוצלו כ-5 מיליון שקל במזומן מתוך התקציב.
לפי תוכנית החומש, משרד החינוך היה אמור להקצות 1.18 מיליון שקל מתקציבו לצורך תשתיות ושיפור תנאי הלימוד והנגישות למוסדות החינוך. לפי משרד החינוך היה פער של 1,200 כיתות וגנים ביישובים הבדואים. בנוסף, 600 כיתות התנהלו במבנים יבילים (ניידים). משרד החינוך תכנן להקים 260 כיתות בשנה (סך הכל 1,300 כיתות). עד שנת 2019 ניצלו כ-28% מהתקציב וההתחייבויות עמדו על כ-58%, אך לפי הנתונים לא עמדו ביעדים בין השנים 2019-2017, ואין בנמצא נתונים על אודות הכיתות אשר הוקמו בפועל. משרד החינוך מסר בתגובה לדו"ח: "למרות ההשקעה הגדולה שבהחלטת ממשלה והשיפור המשמעותי, עדיין יש מחסור בכיתות, בחדרי ספח ובמעבדות".
אחת הבעיות המרכזיות של האוכלוסיה היא סוגיית הקרקעות. בהחלטה ציינו כי יש כוונה לשווק לפחות 25,000 יחידות דיור ברשויות המקומיות. הרשות לפיתוח והסדרת ההתיישבות שמה לעצמה לפתח 30,000 יחידות. בין השנים 2020-2017 שווקו עשרות אלפי יחידות, אך בפועל נרכשו רק כ- 5,700 מגרשים. בנוסף, הפזורה הבדואית סובלת ממחסור בשירותים מוניציפאליים. משרד הפנים היה אמור לבחון את האופן שבו יש לתקצב את הרשויות המקומיות של יישובי הבדואים, בגין מתן מענה לאוכלוסייה שאינה יושבת בתחומה. אלא שההחלטה לא ייושמה, ובמשרד הפנים מסרו כי הוקמה וועדה שהגישה את מסקנותיה בעניין ואלו אומצו. אך לא נמצא כל פרסום אודות תקציב בפועל שניתן לרשויות.
"הרשות הפכה לכלי משחק פוליטי שעובר ידיים בכל הסכם קואליציוני", אומר מוגילבסקי. "הדרג הפוליטי מגלה חוסר אחריות. יש אמנם הרבה דברים טובים שהיו בתוכנית. אבל יש סעיפים שלא מתפקדים".
שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן, שממונה על הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, מסר: "הדו"ח האמור מתייחס לשנים 2020-2017. הממשלה הנוכחית שמה בראש סדר העדיפויות שלה את הנגב, הממשלה הזאת מבינה את חשיבות הנגב. רק בתחילת החודש הממשלה אישרה את התוכנית שהצעתי על הקמת שלושה יישובים עבור החברה הבדואית בנגב, עבדה, רח'מה, וח'שם זנה. אנחנו משקיעים רבות בכל הנגב על כל היבטיו, גם בנושאי רווחה, גם בינוי, תשתיות, הסדרה, משילות ועוד".
