הריאיון עם אילנה ראדה
(צילום: חגי דקל)
אילנה, אמה של הנערה תאיר ראדה שנרצחה לפני 15 שנה בקצרין, אמרה הבוקר (יום ה') דקות ספורות לאחר שבית המשפט העליון דחה את ערעור הפרקליטות על ההחלטה לשחרר את הנאשם רומן זדורוב למעצר בית - כי אם הפרקליטות לא תציג במשפט החוזר את כל הראיות שיש בידיה, היא תלך ל"הליך שיזעזע את המדינה". זדורוב צפוי להשתחרר מהכלא בהמשך היום.
- לעיון בהחלטת בית המשפט על זדורוב - לחצו כאן
4 צפייה בגלריה
אילנה ראדה, בתה תאיר ורומן זדורוב
(צילום: אלכס קולומויסקי, באדיבות המשפחה, גבריאל בהרליה)
כתבנו מדווח מקצרין
(צילום: אביהו שפירא, חגי דקל)
בריאיון לאולפן ynet, אמרה ראדה כי קיבלה את ההחלטה לשחרר לביתו את מי שהורשע בתחילה ברצח בתה ואחר כך קיבל אפשרות לנהל משפט חוזר ברגשות מעורבים. "מצד אחד אני עם תקווה שזה שהמשפט החוזר יביא לידי כך שהמשפט ייפתח כמו שצריך, כולי תקווה שהוא לא יהיה ממוחזר. מצד שני, הייתה לי תקווה שהוא ימשיך להישאר בכלא, עד שהמשפט יסתיים בכל אופן".
- רצית שהוא יישאר בכלא במהלך המשפט?
"לפחות עד שהמשפט יסתיים. לא בגלל שאני מפחדת, אני לא מפחדת ממנו. אני גם הכרתי אותו עוד לפני העניין של הרצח, ככה מזווית רחוקה. בן אדם שקט, עובד. לא פעם נתקלתי בו ליד בתים שהוא עבד בהם. אבל אני חושבת שהמדינה תמיד חושבת הפוך ומן הראוי היה שהוא יישאר במעצר עד תום ההליכים, אבל זה בסדר".
אילנה ראדה מדברת בביתה
(צילום: אביהו שפירא)
- את מצפה שבמשפט החוזר השופטים יאמרו באופן חד משמעי שזה לא הוא?
"אני יודעת שמכינים כתב אישום נגדו שאכן הוא הרוצח. כל 15 השנים לא האמנתי, לא בפרקליטות ולא במערכת לאור הדברים שעברתי איתם. בפגישה איתם הם פתחו 'דלת חדשה', והם רוצים להביא את הדבר הנוסף כדי להוכיח לי שזדורוב הוא הרוצח. חובת ההוכחה עדיין עליהם. חיכיתי עוד 15 שנה, אני אחכה עוד קצת.
"אבל, ויש אבל גדול. יש מספר ראיות שבמשך 15 השנים האלה אנחנו גילינו שהפרקליטות ובית המשפט הסתירו, שלא בדקו אותן ולא נתנו עליהן את הדעת. שהיו כל מיני ספינים תקשורתיים, כמו למשל להגיד על אותה שערה שהיא שייכת למיליון אנשים או כאלה דברים ואחרים. כל הנושא של לא להביא את חן קוגל (מנהל המכון לרפואה משפטית שחשף בהרצאה תהיות בנוגע לכלי הרצח) זה דבר שלא נתן לי מנוח, כי זה אשכרה שקרים על שקרים כדי לא להגיע לאמת".
ראדה הדגישה: "אם לא תפתחו את הדברים האלה שכל 15 השנים סגרתם אותם בפנינו ולא הבאתם אותם לבית המשפט ולא תביאו אותם הפעם, אני מסיימת איתכם את הקשר ואני הולכת להליך כדי לזעזע את המדינה. אני לא אתן לדברים להגיד 'זה מה יש' וזהו. יכול להיות שבסוף ההליך הזה זדורוב אכן יהיה האשם, אבל אני לא מצליחה להגיע לחומר שהפרקליטות מחזיקה באופן עריץ. אני לא אשתוק עד שהאמת תצא לאור".
השיחה של ירום הלוי עם זדורוב
(צילום: ליאור אל חי, שרון צור)
עו"ד ירום הלוי, סנגורו של זדורוב, הביע סיפוק מהחלטת בית המשפט העליון. "ההחלטה משמחת ביותר, זה באמת יום גדול לרומן ובני משפחתו", אמר הלוי. אני מאוד שמח ובמיוחד מבחינה משפטית על כך שכבוד השופט שטיין מבית המשפט העליון קיבל את העמדה שלי שלרומן מגיע להשתחרר גם בלי חוות דעת של שירות מבחן.
"בית המשפט העליון למעשה סמך את ידו על ההחלטה של בית המשפט המחוזי שאימץ את ההחלטה שרומן ראוי לשחרור. אני מודה שזה כמעט בלתי נקלט שלאחר 15 שנה בכלא ללא חופשות הוא סוף סוף ייצא לביתו, לאשתו האוהבת, לילדיו שלא ראה אותם 15 שנה, בטח לא בתנאים ראויים והוגנים".
עו"ד הלוי אמר עוד: "אני עובד על התיק הזה בהתנדבות כמעט שש שנים ולא בכדי. רומן חף מפשע 200 אלף אחוז. המטרה כעת היא לזכות אותו, היום זה יום חשוב בדרך אל המטרה".
השופט אלכס שטיין מבית המשפט העליון, שדחה את ערר פרקליטות המדינה על ההחלטה לשחרר את זדורוב למעצר בית באיזוק אלקטרוני, הוסיף שלושה תנאים חדשים: איסור ביקור אנשים זרים בבית שבו ישהה זדורוב במעצר בית, מתן אפשרות למשטרה לבצע האזנות סתר לטלפונים ולמחשבים שבהם נעשה שימוש בבית והפקדת דרכונו של זדורוב כדי שלא ייצא מהארץ.
בקביעתו ציין השופט שטיין כי "החלטתו של שופט בית המשפט העליון לבטל את הרשעת הנידון ולקיים בעניינו משפט חוזר – משמעה כרסום משמעותי לכאורה בחומר הראיות שבבסיס ההרשעה. כרסום זה, כמובן, אינו מוחק מניה וביה את הראיות שעומדות לחובת הנאשם במשפט החוזר: ראיות אלו ממשיכות לעמוד על תילן ולהפנות אצבע מאשימה כלפי הנאשם. ברם, אם התביעה לא תצליח להתמודד עם הכרסום שלכאורה חל בראיות אלו, באופן שימחק מכול וכול את הספק המוחשי לגבי אשמתו של הנאשם, יהא על בית המשפט אשר מקיים את המשפט החוזר לזכות את הנאשם.
"הראיות החדשות שעניינן עקבות הנעליים הזרות בתא השירותים שבו נרצחה המנוחה, דם המנוחה על אחת מהעקבות הללו, וכתמי דמהּ של המנוחה בתא השירותים האחר – כל אלה טעונות בירור משפטי יסודי שבמסגרתו תידרש התביעה להפריך את תזת החפות של המשיב באופן שיסיר כל ספק סביר לגבי אשמתו", הוסיף השופט שטיין. "בשלב הנוכחי, בצדן של ראיות לכאורה אשר מצביעות על אשמתו של המשיב במעשה הרצח המיוחס לו, ניצבות ראיות שמכרסמות לכאורה בתזת האשמה".
על המסוכנות שנשקפת מזדורוב אמר השופט כי "המשיב חי יותר מ-15 שנים מאחורי סורג ובריח, ללא חופשות, מבלי שתירשם לחובתו עבירת משמעת משמעותית ומבלי להסתבך במעשי אלימות – שאינם זרים, בלשון המעטה, לסביבה של אסירים פליליים. המדינה טענה בהקשר זה, כי את היעדרם של מעשים אלימים מצד המשיב כאסיר יש לזקוף לכך שבכלא שבו הוא שהה לא נמצאו קורבנות רכים ומוחלשים כדוגמת המנוחה.
"טענה זו אינה אלא השערה, ואני דוחה אותה", אמר השופט. "אוכלוסיית האסירים אינה הומוגנית: היא בוודאי כוללת בתוכה, לצד אנשי זרוע אלימים, אנשים מוחלשים שאינם יכולים להגן על עצמם. הנני סבור על כן, כפי שסבר בית משפט קמא, כי מסוכנותו של המשיב, כמי שעלול לנהוג באלימות כלפי הסובבים אותו, פחתה במהלך שהותו הארוכה בכלא. יחד עם כך, מסוכנות זו בוודאי לא נעלמה כליל: לנוכח הראיות אשר לכאורה מצביעות על כך שהמשיב רצח באכזריות ילדה בת 13, מסוכנות זו רחוקה מלהיות זניחה ואני ממקמה ברף בינוני עד בינוני-גבוה".
