היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כתבה הערב (יום רביעי) למזכיר הממשלה יוסי פוקס כי אינו מוסמך לתת חוות דעת משפטית לממשלה בעניין גיוס תלמידי הישיבות - ולכן הממשלה גם לא יכולה להסתמך על חוות הדעת שכתב שלשום. "דרך התנהלות זו, של מתן חוות דעת על-ידי גורם לא מוסמך, מהווה מתכון בדוק לתקלה בעבודת הממשלה ולפגיעה בציבור".
צה"ל מסביר את הכישלון בגיוס החרדים
(צילום: ערוץ הכנסת)

1 צפייה בגלריה
(צילום: מוטי קמחי)
פוקס, נציין, אמר כי על הייעוץ המשפטי להימנע מהתערבות בנושא גיוס החרדים חרף החלטת בג"ץ בנושא, שקבעה פה אחד כי המדינה חייבת לגייס חרדים. הוא אף כתב למשנה ליועמ"שית, גיל לימון, כי בג"ץ לא קבע שעל הממשלה לגייס חרדים - אלא הותיר את שיקול הדעת המקצועי בעניין גיוסם לרשויות הצבא. פוקס מחה על כך שהייעוץ המשפטי קבע כי "המצב המשפטי מחייב הוצאת צווי גיוס באופן מיידי", וטען כי מדובר בהתערבות בשיקולים של הדרג המקצועי בצה"ל. למכתב המלא - לחצו כאן.
במכתבה הערב, שהיה קצר במכוון, אמרה היועמ"שית לפוקס כי נראה שמכתבו נועד "לאפשר לממשלה לפעול בניגוד לדין בתחום הגיוס", והבהירה כי "במצב החוקי הנוכחי מתחייב להוציא צווי גיוס באופן מיידי ושוויוני". היא הדגישה: "הדבר מתבקש גם נוכחה עמדתה העדכנית של מערכת הביטחון, שלפיה קיים צורך דחוף בכוח אדם נוסף, ולשם עמידה ביעדים שאליהם התחייבה מערכת הביטחון". לדבריה, לא תתייחס מעבר לכך לדברים שכתב פוקס - שכן מכתבו "אינו מהווה חוות דעת משפטית רלוונטית עבור הרשות המבצעת, והאמור בו אינו מקובל עלינו". היא ציינה כי "אנו עומדים לרשות הממשלה לצורך כל הבהרה משפטית נדרשת".
גורמים משפטיים בכירים אומרים בחוות דעתו של פוקס, שניתנה "בלי סמכות", הוא מנסה למעשה "למסמס את הגיוס" שהחל בינתיים בכישלון חרוץ - כשרק 48 חרדים הגיעו לצו ראשון שאליו נקראו. מטעמו של פוקס נמסר מנגד כי "תמוה שבתוך 48 שעות, בעיצומה של מתיחות ביטחונית, הייעוץ המשפטי לממשלה מוצא לנכון לפרסם שתי הודעות דוברות בטענות סרק נגד עבודתו המקצועית של מזכיר הממשלה. מכתבו של פוקס לגיל לימון בעניין הוצאת צווי הגיוס עסק בביקורת על ההתערבות החריגה (בחוסר סמכות) של הייעוץ המשפטי לממשלה בשיקול דעתו המקצועי של צה"ל".
המכתב הנוסף שעליו מדבר פוקס הוא זה שנשלח אתמול, ובו הזהירה היועמ"שית את ראש הממשלה בנימין נתניהו מ"תהליכי עבודה משובשים", שלדבריה נפוצים בהחלטות ממשלה שמתקבלות בזמן האחרון ללא עבודת מטה מקצועית. לדבריה, "החלטות מתקבלות תוך העברתן להתייחסות הגורמים הרלוונטיים בסמוך לישיבות הממשלה או במהלכן, באופן שאינו מאפשר לגורמי המקצוע, וכן לשרים, למלא את תפקידם וחובותיהם; ואף בהסתמך על חוות דעת משפטית של מי שאינו מוסמך לכך, גורם פרטי או מזכיר הממשלה".
בהרב-מיארה הדגישה כי "התוצאה היא הפרת דין ופגיעה בציבור". לדבריה, "התרענו בעבר על שיבוש תהליכי העבודה בממשלה ועל פרימת הכללים המסדירים את עבודת הממשלה. לאחרונה הגיעו הדברים לנקודת קיצון. כך למשל, התקבלה החלטת ממשלה בניגוד לדין, שביקשה למנוע מהייעוץ המשפטי לוודא שצעדי הממשלה בעניין גיוס בני הישיבות ומימונם חוקיים. בית המשפט העליון ביטל החלטת ממשלה זו".
היא סיפקה "דוגמה חמורה נוספת", כלשונה - והפנתה אותה ישירות לפוקס. "מכתב של מזכיר הממשלה מיום 31.7.2024, שבו נתן חוות דעת משפטית בעלת השלכות כבדות משקל בתחום הביטחוני. חוות דעת זו ניתנה בחריגה מסמכות, ולא ארחיב לגבי תוכנה. אלה, כאמור, דוגמאות בלבד", ציינה בהרב-מיארה. מקורות המצויים בנושא אמרו כי "מדובר בהחלטה ביטחונית הקשורה למלחמה בעלת משמעויות מרחיקות לכת שחל עליה איסור פרסום".
פוקס עצמו מסר בתגובה לכך אתמול כי "מזכיר הממשלה רואה בחומרה את העובדה שהיועצת המשפטית לממשלה נותנת פומביות במכתבה למכתב סודי ביותר ששלח מזכיר הממשלה, שהינו גם מזכיר הקבינט המדיני-ביטחוני, לראש המל"ל עם העתק למזכיר הצבאי וליועצת. בניגוד מוחלט לטענת היועצת, מכתבו של מזכיר הממשלה נשלח במסגרת סמכותו כמזכיר הקבינט המדיני-ביטחוני, אינו מהווה חוות דעת משפטית ואין לתוכנו השלכות כלשהן בתחום הביטחוני. לא בכדי, אף גורם ביטחוני לא העיר הערה כלשהי על תוכן המכתב. הניסיון לייחס 'השלכות כבדות משקל בתחום הביטחוני' במכתב פומבי שהפיצה היועצת לתקשורת - למכתב שעסק אך ורק בעניינים מנהליים מקצועיים - מעוות את העובדות, פוגע בעבודת הקבינט ובאמון הציבור".