קשה להגזים בסכנה של בחירה בדונלנד טראמפ לנשיא ארה"ב. בהחלט יכול להיות שאם הוא ייבחר, אמריקה כפי שהכרנו אותה, תשתנה, והמקום שאנחנו רואים היום כמעוז החרויות, הליברליזם והתרבות המערבית, ייעלם. דמוקרטיות לא קורסות ברגע. הן שוקעות בתהליך איטי ומייסר. יכול להיות שאנחנו עדים לתחילת התהליך הזה.
מה כל כך מסוכן בטראמפ? קודם כל האישיות שלו. מאות אנשי בריאות הנפש בארה"ב יצאו במכתבפתוח לציבור, מעל דפי הניו יורק טיימס, שבו קבעו כי הנשיא לשעבר חולה בנרקיסיזם ממאיר, אי התאמה לנורמות והחוקים החברתיים, שקרים חוזרים, התעלמות פיסית מביטחונם של אחרים, רמאי הרסני, והוזה מסוכן. נוסיף ונזכיר שמדובר גם במטרידן מינית, אדם שלעג לנכים, השמיע הערות גזעניות וסקסיסטיות.
מה שחמור יותר ממצבו הנפשי זה התנכרותו המוחלטת להליך הדמוקרטי. ראש הסגל שלו לשעבר, ג'ון קלי סיפר, כי טראמפ אמר לא פעם, שהיטלר עשה גם כמה דברים טובים, וכי הוא היה רוצה שמפקדי הצבא בארה"ב יפגינו כלפיו נאמנות, כמו שהפגינו הגנרלים הנאצים להיטלר.
לא במקרה טראמפ אינו מתחייב לכבד את הבחירה הדמוקרטית. הוא מבין שהוא העונש הכבד של אמריקה על כשלי הדמוקרטיה. מעריציו מצפים ממנו לצפצף על ההליך הדמוקרטי. תמיד ידענו שמדובר בשיטה בעייתית, שמטיבה בעיקר עם החזקים, ולא באמת מספקת שוויון הזדמנויות לכולם.
זרוע הנקמה
מיליוני בני אדם בפרפריה החברתית של ארה"ב, שמעולם לא קיבלו הזדמנות אמיתית לשפר את תנאי חייהם, שצפו בעיניים כלות בחגיגות האליטה, שסגרה את שורותיה בפניהם, התנשאה עליהם והדירה אותם, מצפים מטארמפ להיות זרוע הנקמה שלהם. האיש שיתקע אצבע בעינה של הדמוקרטיה.
לו היו הבחירות מתקיימות בארץ, היה טראמפ לוקח אותן בהליכה. הוא נערץ כאן. אומרים שהוא טוב לישראל. שהאריס תהיה קשה איתנו. אבל האמת היא שגם כאן המשיכה לטראמפ איננה רציונלי
זה כל כך טרגי לראות איך פחות משמונים שנה אחרי מלחמה העולם השנייה, מנהיג עם סממנים פשיסטיים, יכול עדיין למשוך המונים. מצד שני, עצוב עוד יותר איך לא נלמד הלקח מקריסת רפובליקת ואימר ועליית הנאציזם והפשיזם, ובעלי הכוח לא טרחו לתקן את השיטה הליברלית, כדי להכניס אליה גם את אנשי הפריפריה החברתית.
לו היו הבחירות מתקיימות בארץ, היה טראמפ לוקח אותן בהליכה. הוא נערץ כאן. אומרים שהוא טוב לישראל. שהאריס תהיה קשה איתנו. אבל האמת היא שגם כאן המשיכה לטראמפ איננה רציונלית. האנטי ממסדיות שלו, מדברת אל שכבות רחבות והוא נתפש כטוב ליהודים.
זו שגיאה לדעתי. מנהיג סמכותי בלתי צפוי, נרקיסיסט מופרע בנפשו, רע לכולם. ברמה הפרקטית טראמפ כועס על נתניהו, שהתקשר לביידן לפני ארבע שנים לברך אותו על נצחונו. אין לדעת איך יתייחס הנרקיסיסט הממאיר הזה אל רה"מ, אחרי שפגע לו באגו.
מה שיותר חשוב, הוא שלישראל ולעם היהודי, יש צלקות עמוקות ממנהיגים אוטוריטטיביים כמוהו. היהודים הם הראשונים שנגדם אפשר להסית במקרה של צרה, את דמם אפשר לשפוך, כדי לקושש תמיכה. הרי העלילה על המהגרים שאוכלים את הכלבים והחתולים באמריקה, היא בת דודה של עלילות הדם על יהודים בעבר.
אמנון לויצילום: שאול גולןהיום זה נגד היספאנים, מחר זה יכול להיות נגד יהודים. ההיסטוריה מלמדת שיותר מכולם צריך העם היהודי לשאוף למנהיגים רציונליים, ולדמוקרטיה מתפקדת, עם ריסונים ובלמים, שתגן עליו משרירות הלב של דיקטטורים פופוליסטים ומזעם ההמונים. קמאלה האריס תהיה אולי יותר נוקשה עם נתניהו, אבל אם היא תהיה נשיאה של ארה"ב הליברלית והדמוקרטית שהכרנו.
נ.ב – אם משהו מהנאמר פה על הטראמפיזם הזכיר למישהו תהליך דומה שקורה כאן בארץ, יאמר מייד: הדמיון אינו מקרי.
