משפחות של חטופים המוחזקים בשבי חמאס הביעו אמש (שלישי) זעזוע וחשש כבד בעקבות הצהרתו של דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי, שבה הציג את התיעוד המטלטל מהמנהרה ברפיח שבה נרצחו ששת החטופים הירש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו, אלמוג סרוסי, כרמל גת ואלכס לובנוב. בהצהרתו, הזהיר הגרי כי חטופים נוספים מוחזקים לפי ההערכות בתנאים קשים כמו אלו שבהם הוחזקו החטופים שנרצחו - כפי שכבר הזהירו גורמי ביטחון את שרי הקבינט המדיני-ביטחוני בישיבה בתחילת השבוע, שבה נחשפו לסרטון מהמנהרה. הגרי הדגיש כי אינו יכול לפרט מעבר לכך, כדי לא לחשוף מידע מודיעיני.
התיעוד המצמרר מהמנהרה ברפיח
(צילום: דובר צה"ל)
"צפיתי בסרטון הזוועות מהמנהרה ונגמר לי האוויר", שיתפה עינב צנגאוקר, אימו של מתן החטוף, בתגובה לסרטון הקשה. "אני לא יכולה לדמיין מה עובר על מתן שלי עכשיו ועל שאר החטופים שעדיין בחיים", הוסיפה, "דמם של ששת הגיבורים ששרדו 11 חודשים בגיהינום, הוא על ידיהם של נתניהו המטרפד וחברי הקבינט השפוטים, שבמקום לסגור את העסקה שעל השולחן, הצביעו בעד ספין פילדלפי שתקע את העסקה. הגיע הזמן להתעורר מקונספציית הלחץ הצבאי, ולהבין שהלחץ הצבאי הורג חטופים, והדרך היחידה להחזיר את כולם מיד ולהציל חיים היא בעסקה".
בתגובה לשאלת ynet אם לצה"ל יש אסטרטגיה לשמור על החטופים שנותרו בשבי בחיים, השיב הגרי כי מתנהל דיון בסוגיה מול הדרג המדיני - וכי הוא זה שיקבל את ההחלטות. הוא הדגיש כי צה"ל ימשיך לפעול במנהרות: "המציאות בעזה מורכבת מאוד, והתפקיד שלנו הוא לפעול בצורה אחראית. אנחנו מהאירוע הזה נפיק את הלקחים הנדרשים ונמשיך לפעול בהתאם".
עופרי ביבס-לוי, אחותו של ירדן ביבס שנחטף מניר עוז עם אשתו שירי וילדיהם הקטנים כפיר ואריאל, שיתפה בתחושות הקשות בעקבות הסרטון והאמירה של דובר צה"ל: "יחד עם כולם צפיתי היום בתיעוד של דובר צה"ל מהמנהרה בה נרצחו ששת החטופים. הלב התכווץ, עוד משקל נוסף לאבן שמונחת על הלב. קשה עוד יותר לנשום, הראש חושב על ירדן, שירי, אריאל וכפיר. אני יודעת שירדן מוחזק במנהרה. לרגע יכולתי להרגיש אותו. חשבתי עליו שכבר שנה זו המציאות שלו - מתחת לאדמה, ללא אור יום, עם כל כך מעט אוויר לנשימה, בלחות וטחב, בלי יכולת לעמוד זקוף וללא תנאים סניטריים והגייניים הכי בסיסיים שיש.
המנהרה שבה החטופים הוחזקו ונרצחו
(צילום: דובר צה"ל)
"דמיינו את הבן שלכם, אבא שלכם, אחותכם. דמיינו את עצמכם שם. דמיינו אותם שורדים שם, כמעט שנה, מתוך תקווה ותפילה שכל רגע יהיה הרגע שבו יצילו אותם מהגיהינום. הרי אנחנו לא מדינה שתפקיר את אנשיה, נכון? כבר כמעט שנה שהם שם ואני חוששת מהתשובה לשאלה הזו. האם הפכנו לחברה שמפקירה את אנשיה מאחור? הזמן שחולף משרטט לנו עתיד מפחיד יותר מהכול. התקווה של ששת החטופים לחזור לחיים, לזכות ולחבק שוב את משפחותיהם חוסלה ברגע אחד. בירייה של רובה, הם הוצאו להורג. דובר צה"ל המשיך ואמר ש'נמשיך ונרדוף אותם', שנבוא חשבון עם המחבלים האכזריים, שנמשיך להכות בחמאס. ואני רוצה לצרוח, לזעוק - לא!
"די להקרבה של חיים בשם הנקמה, בשם המחדלים שבגללם הם שם. לא נסכים שהם יישאו באחריות של האשמים לכך. הדבר היחיד שחייבים לעשות עכשיו הוא להחזיר את כל החטופים בעסקה, לפני שהלחץ הצבאי יביא למותם של מי שעוד שורד שם. כבר שנה. יהי זכרם ברוך. יהי זכרם עסקה", הוסיפה.
שרון קלדרון, גיסתו של החטוף עופר, סיפרה: "ביקשתי מהקצין שמלווה אותנו לקבל את התיעוד לפני הפרסום, אבל קיבלתי סירוב. אמרו לי שהמשפחות הרלוונטיות ראו את התיעוד – והיתר ייראו כשדובר צה"ל ישחרר את זה בתקשורת. לא מצאתי את הכוחות לראות את מה שפורסם. אני יודעת מה יש שם, פחד מטורף. זה רק ממחיש את הבהילות של השחרור של כולם, את מה שאנחנו צועקים כבר יותר מ-11 חודשים.
"אם זה לא מעיר את מי שצריך להביא אותם הביתה – לא יודעת מה כן", הוסיפה. "27 נרצחים, שישה מהם נרצחו בזוועות עולם, בגלל הלחץ הצבאי. מה עוד צריך לקרות כדי שמקבלי ההחלטות יביאו אותם? שפחות ידאגו לכיסא וידאגו לאזרחים. עופר אהובינו – תחזיק מעמד. מקווה שאנחנו קרובים מתמיד להביא אותך הביתה. עוד קצת ואתה איתנו".
מיצג שארגנו חבריהם של זיו וגלי ברמן, שציינו יום הולדת בשבי
(צילום: ליאור אוחנה)
אמש ארגנו חבריהם של התאומים החטופים גלי וזיו ברמן מיצג בכיכר החטופים, לרגל יום ההולדת שהשניים ציינו אתמול בשבי. אלון עמר, חברו של גלי, בן 24 מכפר עזה, שהתגורר עימו בדירה, ושחר אטינגר, בן 26 גם הוא מהקיבוץ, חברם של האחים, סיפרו כי "המיצג מתאר את מה שחווינו ב-7 באוקטובר. הוא בעצם אומר - 50-50, רולטה רוסית: זה או שנחטפת ואתה חוגג את יום ההולדת בשבי או שהתמזל מזלך ואתה חוגג את יום ההולדת בבית ואוכל שישי עם המשפחה. המיצג הוא על המזל הטוב והלא-טוב שקיים. ב-10 בספטמבר, כמעט שנה אחרי השבת השחורה, יום ההולדת ה-27 של גלי וזיוי, לא רצינו שזה יגיע ליום הזה, ייחלנו שהם יהיו פה".
הם הוסיפו: "אנחנו עושים הכל כדי שאנשים יוכלו לדעת אילו אנשים שמחים הם היו, אילו טובי לב, איך הם הפיצו אושר גם בבית שלהם אצל המשפחה וגם אצל החברים ובכל מקום שהגיעו אליו. לעומת זאת, יש לנו את המיצג השלישי. כמה המזל שלהם לא טוב והם עכשיו בשבי ולא חוגגים פה".
על התיעוד הקשה בסרטון שפרסם דובר צה"ל: "יצא לי לראות אותו. זה מאוד רע, עושה תחושות קשות, אבל בגלל שאני מכיר את גלי וזיוי אני רוצה להאמין שהם הצליחו למצוא לעצמם פינה שהיא לא המנהרה הזאת, או מקום אחר שהם הצליחו קצת 'לחיות' בו, להתקיים ולהיות בחיים שם. רוצים לשמור על התקווה. לא רוצים שמשהו יוריד לנו מהתקווה והאופטימיות כי אנחנו יודעים שהם יחזרו. עם כל הטוב שהם עושים וכל מה שהם מפיצים - אנחנו מאמינים שהם יחזרו".
ורדה בן ברוך, סבתו של החטוף עידן אלכסנדר, שיתפה את סיפורו ועל התקווה שישוב: "עידן סיים את לימודיו באמריקה והחליט בגיל 18 לעלות לישראל עם גרעין 'צבר' ולהתגייס. הוא הגיע לקיבוץ חצור ושם קיבל משפחה מאמצת מקסימה. עבר את מסלול גולני והוצב על גבול עזה. בסוכות יעל בתי הגיעה להיות עם עידן בנה. בתור חייל בודד הגיעה לו חופשה מלאה עם אמא, אבל הוא הסביר שהוא לא יכול, שאם לא הוא - אז מישהו אחר יישאר בבסיס והוא לא לקח חופש. בשבת שמחת תורה הוא דיבר עם אמא ואמר שקיבל רסיס בקסדה והוא רואה דברים נוראיים. יעל ענתה לו 'אני אוהבת אותך', 'תשמור על עצמך'. חמישה ימים אחרי הודיעו שהוא חטוף. רואים בסרט של חמאס שהוא נחטף על רגליו - ואנחנו רוצים לראות אותו חוזר ככה, חי ובריא".
יעל, אימו של עידן, הוסיפה: "קצין שבויים ונעדרים אמר לי שדובר צה"ל יפרסם את התיעוד. בהצהרה הייתי בכיכר החטופים, באירוע האחדות הקבוע. היה לי חשוב לתמוך באלחנן דנינו, אביו של אורי ז"ל, ובאמא שלי שעלתה לדבר. ראיתי ב-ynet את מה שפורסם - דברים חשוכים ונוראיים. אני חוששת להסתכל, זה מפחיד אותי.
"היינו בפגישה עם גלנט ואמרנו לו שזה חשוב לפרסם את התיעוד, אחרי אישור המשפחות", הוסיפה. "שאזרחי ישראל והעולם ייראו את האימה. שיבינו כולם שמשפחות החטופים לוחצות לעסקה מסיבה מוצדקת. חייבים לעשות שינוי משמעותי - שמישהו מהממשלה יפתח את הפה ויעשה מעשה קיצוני. אין אוזן קשבת לאזרחים, אנחנו זועקים, צורחים את נשמתנו למעלה מ-11 חודשים וכלום לא קורה. כאילו אין ערך לחיי אדם, אין ערבות הדדית, מצוות פדיון שבויים. איפה כל חובשי הכיפות בממשלה, למה אתם לא עומדים ואומרים משהו. השקט הזה – זה הפחד. אל תעמוד מהצד".
חגי אנגרסט, אביו של החטוף מתן, שיתף: ״הקצין שמלווה אותנו אמר שהתיעוד מתוך המנהרה עתיד להתפרסם. לנו הסרטונים לא מחדשים כלום, אנחנו יודעים שהם חיים שם בגיהינום, עוברים עינויים. הם צריכים לזעזע את הממשלה, הקבינט וראש הממשלה – מי שצריכים לשחרר אותם. בגלל שמתן הבן שלי הוא חייל, אני יודע שהוא מוחזק בתנאים קשים אפילו יותר. אנחנו רוצים שהממשלה, ובראשה רה"מ, תתעורר כבר. שיתעוררו וישחררו את החטופים, אחרת לא יהיה לנו את מי לשחרר. הם נמקים, סובלים ומעונים שם. זה חייב לקרות כמה שיותר מהר, הזמן הוא פרמטר קריטי".
הצהרת דובר צה"ל, אמש
(צילום: דובר צה"ל)
ענת, אימו של מתן, הוסיפה: "לצערנו גם העדויות האלו לא יזיזו את השרים המשיחיים מהעדפה לנקמה, גם במחיר מוות איטי ובייסורים לאלו שנחטפו במשמרת שלהם. החטופים החיים במצב פיקוח נפש - כולם - לא הומניטריים. זו הגדרה שכבר לא רלוונטית לשלב הזה שצריך להציל חיים. נהייתה נורמה לבקש סליחה מאלו שחוזרים בארונות מהגיהינום. אין סליחה ואין מחילה גם בחודש הזה לשותפים לפשע טרפוד עסקאות בחסות סיום המלחמה - את זה לא ניתן להם".
שלי שם טוב, אימו של עומר החטוף, דיברה בכיכר החטופים בתל אביב: "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו. את הסיפור של אורי (דנינו) הגיבור אני משתפת בכל הרצאה שלי. הגורל שלו נקשר בגורלם של עומר, מאיה ואיתי. ב-7 באוקטובר עומר, איתי ומאיה הכירו את אורי בפסטיבל. כשהכול קרה, אורי יכל לבחור להציל רק את עצמו, הוא היה מחוץ למסיבה בדרך הביתה אבל הערכים שעליהם חונך לא נתנו לו.
"הוא התקשר לעומר ואמר שהוא חוזר לאסוף אותם. הוא בחר להציל נפשות שרק הכיר באותו היום", הוסיפה. "דקות לאחר מכן רכב נתקע בהם. הוא נחטף בנפרד והיה חי עד לפני שבוע וחצי. בכל בוקר בתפילות שלי לאורך 330 הימים ביקשתי מבורא עולם קודם כל לשמור ולהגן על אורי בן עינב שישיב אותו הביתה חי בריא ושלם. באותו בוקר שנודע על האסון הנורא כאבתי, בכיתי, הלב שלי שבור. אורי דנינו היה המלאך השומר של איתי, מאיה ועומר. אני רוצה לבקש סליחה מההורים, כל כך רציתי שהסוף יהיה אחר".
פורסם לראשונה: 23:28, 10.09.24
