קונגו, סומליה, מיאנמר, דרום סודן, סוריה, תימן ורוסיה - ומהשבוע הבא גם ישראל: הודעת מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש לשגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן לפיה ישראל תיכלל ב"רשימה השחורה" של מדינות וארגונים הפוגעים בילדים באזורי סכסוך הובילה לזעם בירושלים - שם החליטו להסיר את הכפפות.
שבע מדינות נכללו באותה רשימה של האו"ם בשנה שעברה, כמעט כולן דיקטטורות. מלבדן נכללו גם ארגוני טרור כאל-קאעידה, דאעש, הטליבאן, אל-שבאב, בוקו חראם והחות'ים וארגוני טרור נוספים באפגניסטן, הרפובליקה המרכז אפריקנית, קולומביה, עיראק, מאלי וסודן. אלו כל המדינות וארגוני הטרור שנכללו ברשימה אשתקד.
גורם דיפלומטי אמר כי כפי שפורסם ב-ynet בחודש שעבר, לצד ישראל גם חמאס והג'יהאד האיסלאמי יוכנסו לרשימה. יועצו של אבו מאזן, ריאד אל-מאליכי, בירך על החלטתו של מזכ"ל האו"ם להכניס את ישראל לרשימה, בזמן שבישראל תקפו בחריפות את גוטרש ואמרו כי הוא "אובססיבי בשנאת ישראל". הדוח עצמו יפורסם בעוד שבוע בדיוק.
השגריר היוצא ארדן פרסם הודעה ברשת X (טוויטר לשעבר) שבה כלל את שיחת הטלפון שלו שבה נמסר לו על ההחלטה מראש מטה מזכ"ל האו"ם, תוך שהוא מכנה זאת "החלטה מבישה של מזכ"ל שמעודד טרור ושכל החלטותיו מונעות משנאה לישראל". ב"ניו יורק טיימס" נכתב כי דובר האו"ם סטפאן דוג'אריק כינה את פרסום ההקלטה "דבר מזעזע ובלתי מתקבל על הדעת, שלא ראיתי בכל 25 שנותיי בארגון". ארדן לא הקליט את ראש המטה והודעתו, אלא את תגובתו למזכ"ל.
במועצה לביטחון לאומי כבר התקיימו דיונים על צעדי התגובה האפשריים, ועוד לפני ההודעה הנוכחית המליץ ארדן על שורת צעדים ובהם סגירת מתחם מטה האו"ם בארמון הנציב; ניתוק כל קשר עם שליח המזכ"ל לתהליך השלום תור ונסלנד ואי-אישור ויזה למחליפו שצפוי להתמנות עוד כמה חודשים; אי-מתן ויזות חדשות לכניסה לישראל או לפעילות ביו"ש לבכירי או"ם וראשי סוכנויות, בעיקר OCHA וארגון הבריאות העולמי; והכרזה על אונר"א כארגון טרור.
בנוסף, על הפרק גם הודעה על סיום פעילות כוח UNTSO, ארגון הפיקוח על הפסקת האש של האו"ם. המזכ"ל גוטרש אמר לאלוף הדי זילברמן, נספח צה"ל בארצות הברית, כי לא יושפע מזה. בכל מקרה, בכיר ישראלי אמר כי "ישראל שוקלת להסיר את הכפפות נגד האו"ם". לדבריו, בשבוע הבא הממשלה תחליט על "צעדי תגובה מרחיקי לכת, פעם אחת ולתמיד, כדי שיראו שזה לא עובר בלי כלום".
כבר בתחילת החודש שעבר נחשף ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" כי בישראל קיים חשש ממשי מהמהלך, בעקבות ריבוי ההתבטאויות של גוטרש המכוונות נגד ישראל. הדוח, שמתפרסם פעם בשנה ומכסה את השנה שקדמה לו, נכתב על-ידי שליחת האו"ם לילדים ואזורי מלחמה וירג'יניה גמבה, ומהווה למעשה נספח לדוח מזכ״ל האו"ם לילדים באזורי סכסוך, הכולל רשימת מדינות וארגונים חמושים שלא נקטו באמצעים המספקים לשיפור הגנה על ילדים.
עד השנה, היה פרק בדוח שהוקדש לישראל ולפלסטינים אך ישראל לא נכנסה עד היום לרשימה השחורה, שכותרתה היא "צדדים שלא נקטו צעדים מספקים לשפר את ההגנה על ילדים". האו"ם תיעד עד כה את כמות הנפגעים, אך לא היו לכך השלכות פרקטיות. מקור הנתונים בדוח הוא ארגוני האו"ם וגורמים בשטח, אך בארגון לא ניזונים מנתונים שהצדדים מספקים. לישראל יש ביקורת על התהליך, שכן המספרים גדולים בצד הפלסטיני. בראיית הפלסטינים, גם מחבלים בני 18 נספרים כילדים וכקורבנות פלסטיניים - קביעה שישראל כמובן לא מסכימה עימה.
בכל מקרה, ההשלכות של כניסה לרשימה השחורה הן נזק תדמיתי שכן הדוח זוכה למוניטין בינלאומי רב ויצוטט בכל גופי האו"ם, כולל עצרת האו"ם, מועצת הביטחון ובתי הדין בהאג. מבחינה פרקטית, ברגע שמדינה או גורם מוכנסים לרשימה - מוקם מנגנון שמייצר דוחות ייעודיים ביחס אליהם.
כלומר, המשרד של השליחה המיוחדת יצטרך להכין דוחות ייעודיים ביחס לישראל. בהמשך, הדוחות יסופקו לקבוצת העבודה של מועצת הביטחון לגבי ילדים באזורי סכסוך. אותה קבוצת עבודה יכולה לייצר המלצות שמועצת הביטחון יכולה להחליט אם לקבל או לא - למשל בדרך של החלטת המועצה בנוגע למה שמצופה מישראל. כניסה לרשימה הלא מחמיאה תיתן גם רוח גבית שלילית ליוזמות של חרם, דה-לגיטימציה, פגיעה במסחר ואמברגו נשק.