"האוויר נגמר": בדיון מעקב מיוחד שנערך הבוקר (שני) בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בסיוע לאלמנות ולמשפחות הנופלים במלחמת חרבות ברזל, התלוננו אלמנות של חללי המלחמה כי הן לא מקבלות את הסיוע שלו הן זקוקות.
"הלילות הם הכי קשים. אני לא ישנה", סיפרה בדיון אנה קוקורב, אלמנתו של ברק חיים בן ואליד, שנפל באסון קריסת המבנים ברצועת עזה בחודש ינואר. "אני מטופלת, כל יום הוא סיוט. אני לא עובדת. קשה לי לטפל בילדה שלי. איפה העזרה, אפילו בדברים הקטנים? בלתי אפשרי לעשות כביסה, אני לא זוכרת לשלם חשבונות, אני לא יודעת מתי לילדה שלי יש חוג". גם טל אפרת נחמיאס, אלמנתו של חן נחמיאס שנפל ב-7 באוקטובר, סיפרה על ההתמודדות הבלתי נתפסת עם השכול: "ככל שהזמן עובר האוויר נגמר. למרות הוואטסאפים המנחמים אני נשארת לבד עם 4 ילדים".
יו"ר הוועדה ח"כ פנינה תמנו שטה פנתה אל נציגי משרדי הממשלה: "דיברנו בפעם הקודמת שצריך לעשות עדכון בתעריפים, כי מה שהיה נכון לפני 40 שנה לא נכון היום. רבות מנשות הנופלים אלה נשים שרוצות לחיות. צריך לעשות התאמות גם למשפחות מרובות ילדים".
פרופסור יפעת ביטון, קרובת משפחתו של חלל צה"ל, הסבירה בדיון שהאלמנות נדרשות לטפל במשפחתן ורבות מהן מאבדות את מקור ההכנסה שלהן. "בהקשר הזה הן מאבדות את העבודה שלהן ולכן מענק רק על בסיס משכורת החלל לא מספיקה", אמרה.
במהלך הדיון שאלה תמנו שטה האם עודכן סל הסיוע עבור משפחות החללים. "זאת התקופה הכי קשה מאז שהוקמה המדינה והלב של כולנו שותת דם מדי יום", אמרה ריקי מורד, ראש היחידה לתגמולים ורווחה כלכלית במשרד הביטחון. "גובה התגמולים של אלמנות צה"ל נע בין 12,300 שקלים לאלמנה עם ילד אחד ל-21,000 שקלים לאלמנה עם שישה ילדים. ישנן עוד קצבאות של הצבא על הסכומים הללו, לצד מענקים קבועים. יש חוק קצבאות לאנשי מילואים וקבע בהתאם לשכר הקובע של החייל. יש מנגנון קיזוז, אבל התקרה לא יכולה לעבור את השכר הקובע של החלל. יש תעריף למטפלים פסיכולוגיים על סכום שלמיטב זכרוני עומד על 80 מיליון שקלים". בתגובה אמרה קוקורב: "אני משלמת על פסיכולוג, אף אחד לא פנה אלי מהצבא בהצעה לממן טיפול כזה".
בדיון התברר כי מחלוקת בין שרי האוצר והביטחון מעכבת את תזכיר חוק רפורמת היתומים. "הכנסנו סיוע חדש של 6,000 שקלים לחודש בשלושת החודשים הראשונים לאחר הלידה, וארגון אלמנות ויתומי צה"ל משלים אותו ל-10 אלף שקלים בחודש", אמרה שירה אתגר, ראש תחום ביחידה לתגמולים במשרד הביטחון. תמנו שטה הגיבה לדבריה ואמרה כי זה צריך להיכנס לחקיקה בהקדם. "לי אין יכולת לעמוד ולבשל, אני חייבת סיוע בבית", הבהירה קוקורב.
המשך הדיון סער, כשנציגות רשות האוכלוסין וההגירה לא הציגו התקדמות בסוגיית העובדים הזרים למשפחות האלמנות. "משרד הביטחון לא העביר לנו נתונים מספיק מעמיקים. נוכל לקדם את האישורים כשאנו נכיר את התמונה המלאה", מסרו. קוקורב אמרה: "נעים להכיר, אנחנו אלמנות צה"ל. זאת התמונה". נציגת הרשות השיבה כי "אנחנו צריכים לדעת מה המענים הקיימים היום?". האלמנות ענו והבהירו כי אין מענים.
עו"ד אפרת לב ארי מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין אמרה כי כדי שניתן יהיה להקצות עובדים זרים לאלמנות צריך החלטת מנכ"לים. תמנו שטה אמרה כי "אתם תביאו פתרונות ולא תמרחו את הזמן. הבעלים של הנשים פה קמו והלכו לקרב בלי להסס. לא יכול להיות שאין זמן עבור האלמנות, אז שיואילו המנכ"לים להיפגש ושיחליטו מה שצריך למענן". קוקורב סיכמה: "זה לא הכסף - זה לראות אותנו ולראות את הקושי שלנו".
עיכוב גם בחוק הסיוע לקרובי נפגעי 7 באוקטובר: "מחכים חודשים"
במקביל, התכנסה הבוקר ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר לדון בהצעת חוק סיוע למשפחות נפגעי מאורעות 7 באוקטובר. על פי הצעת החוק של ח"כ יצחק פינדרוס, ח"כ קארין אלהרר וח"כים נוספים, הממשלה תקים בתוך חמישה ימים מיום תחילתו של החוק ועדה ציבורית שתגבש מתווה שיכלול פתרון מקיף עד כמה שניתן לנפגעי 7 באוקטובר ובני משפחותיהם, זאת בשל האסון הייחודי והיקפו.
מדיוני הוועדה הקודמים עלה כי ועדה ציבורית הפועלת למטרה זו הוקמה במהלך חודש אפריל בהוראת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', וכבר החלה בפעילותה. "הצעת החוק הזאת עברה בקריאה טרומית עוד טרם החליט השר להקים את הוועדה, וכשם שהוא החליט על הקמתה, הוא יכול להחליט גם על הפסקת עבודתה, ואף לא לקבל את מסקנותיה", אמרה אלהרר. "לכן אני מציעה להתקדם עם החקיקה, שתגדיר סד זמנים ברור. אחרת, אנו מסתובבים סביב הזנב של עצמנו ומשפחות מחכות חודשים על גבי חודשים. אי אפשר להמשיך ככה".
חברי הכנסת בוועדה קראו לקצר את טווחי הזמנים של פעילות הוועדה והביעו חשש שהזמן שייקח לאמץ וליישם את מסקנותיה יביא לפגיעה קשה במשפחות הנפגעים. "את הילד שלי כבר אי אפשר להציל, אבל אנחנו צריכים להציל את הדור הזה, אחים שחוו טראומות, הורים שהביאו גופות של ילדיהם הביתה", אמרה ענת גולדשטיין-מגנזי, אמו של עמית מגנזי שנרצח במסיבת הנובה. "חובתכם לעזור לנו, להציל אותנו כהורים כדי שנוכל להציל את הילדים שלנו. אם לא תעזרו לנו - בעוד 10 שנים כולם פה יהיו מאושפזים בכפייה".
אסנת חסון, אמא של ניצול מסיבת הנובה, הוסיפה כי "בכל יום שבו הילדים האלה לא מקבלים את המענה הנכון הם פצצה נפשית מתקתקת. הנפש שלהם זועקת 'הצילו' והמשפחות כבר לא יכולות להתמודד עם זה. הרבה מתדרדרים למקומות לא טובים: סמים, מצבים פסיכיאטריים. חייבים לתת מענים להם ולחיילים שהיו במסיבה וקיבלו רק שתי פגישות אצל קב"ן. הם שקופים".