שירות הביטחון הכללי פרסם בצהריים (יום שני) הודעה חריגה בהיקפה בניסיון להסביר את ההחלטה לשחרר את מנהל בית החולים שיפא מוחמד אבו סלמיה ממעצר, 7 חודשים אחרי שנתפס ונטען כי במתקן תחת ניהולו הוחזקו חטופים, הוסתרו מחבלים ונרצחה החיילת נועה מרציאנו. בהודעת שב"כ נאמר בין השאר כי לאחר שנבחנה מסוכנותו של אבו סלמיה - הוחלט לשחררו. לטענתו, מאז שהוחזק במעצר, הובא שלוש פעמים בפני שופט - אבל לא הוגש נגדו כתב אישום.
מנהל ביה"ח שיפא אחרי שחרורו
"לאחרונה התקבלה החלטה על שינוי ייעודו של מתקן שדה תימן, כך שיוחזקו בו עצורים לתקופות קצרות בלבד", נמסר משב"כ. "בהתאם לכך נדרשו שב"כ וצה"ל, בהמשך לדיונים שהתקיימו בראשות המל"ל, לפעול לשחרור עשרות עצורים בכדי לפנות מקומות כליאה".
"זה כשנה מתריע שירות הביטחון הכללי בכל פורום אפשרי, בכתב ובעל פה, על מצוקת הכליאה והחובה להגדיל את מספר מקומות הכליאה, נוכח הצורך במעצר מחבלים באיו"ש וברצועת עזה", הוסיפו. "מצוקת הכליאה מובילה לביטול יום-יומי של מעצרי חשודים בפעילות טרור, ולפגיעה ישירה בביטחון המדינה. גם הלילה בוטלו מעצרים, ובכללם מעצר מבוקשים המתכננים פעילות טרור כנגד אזרחי ישראל".
בשלב זה שב"כ מיקד את האש במשרדו של השר איתמר בן גביר: "לצערנו, פניות אלה, בכתב ובעל פה, שהועברו לכלל הגורמים הרלוונטיים, ובראשם המשרד לביטחון לאומי, האמון על כך, לא הועילו, ובפועל לא גדל מספר מקומות הכליאה באופן ההולם את הצורך".
לפי שב"כ, הארגון התנגד לשחרור עצורים פלסטינים משטחי יהודה ושומרון, שמהם נשקפת מסוכנות מיידית, ופעילי נוחבה של חמאס שמעורבים בלחימה ובפגיעה באזרחים ישראלים. "לכן, לאור הצורך המדינתי כפי שנקבע על ידי המל"ל, הוחלט על שחרור מספר תחום של עצורים מהרצועה, מהם נשקפת מסוכנות פחותה, וזאת לאחר בחינת המסוכנות הנשקפת מכלל העצורים", נמסר.
"על אף שמנהל בית החולים שיפא עומד בכלל התבחינים אודות רמת המסוכנות הנשקפת ממנו אל מול אסירים אחרים - האירוע יתוחקר", הוסיפו בשב"כ. "בלית ברירה, ללא פתרון מיידי למצוקת מקומות הכליאה, מעצרים ימשיכו להתבטל ועצורים ימשיכו להשתחרר".
בשב"כ, נציין, אמרו שגם ראש השירות רונן בר לא ידע על זהות האסירים שישוחררו. לפי גורמים בלשכת רה"מ, בעקבות הצורך לשחרר אסירים בגלל פינוי שדה תימן, ביקש המל"ל מצה"ל ושב"כ לגבש רשימת אסירים שאותם מציעה מערכת הביטחון לשחרר. במקביל המל"ל הוציא מסמך לבג"ץ ובו ביקש הארכה של שלושה ימים כדי לפתור את פינוי שדה תימן - ואז התברר כי שוחררו כ-50 אסירים, למרות שלא התקבלה החלטה על זהותם.
שב"ס פרסם את צו השחרור של מנהל שיפא, והדף את הטענות לפיהן הוא אחראי, או ששיקולי מקום היו אלה שעמדו מאחורי השחרור. " מי שקיבלו את ההחלטה לשחרר את מנהל בית החולים שיפא הם צה"ל ושב"כ - ולא שב"ס. שב"ס אינו מקבל החלטות על דעת עצמו לשחרר אסירים מכל סוג שהוא, אלא אמון על כליאת אסירים בלבד", נאמר בהודעה מטעם הארגון. "מנהל בית החולים לא שוחרר בשל מצוקת הכליאה, העצור שוחרר מתאו בכלא נפחא. לכן, כל טענה בנוגע לכשל בשחרור פוגע במקצועיות וטוהר המידות של לוחמי הכליאה המתמודדים יום-יום עם הגרועים שבמרצחים. לא ניגרר לשיח של הטלת רפש הדדית".
אבו סלמיה שוחרר הבוקר מהכלא יחד עם 54 עצורים נוספים מהרצועה, ובהם מנהל המחלקה האורטופדית בבית החולים האירופי בעזה. הוא התראיין אחרי השחרור לשורת כלי תקשורת בעולם הערבי, והספיק להביע תמיכה ב"התנגדות" וקרא לה להמשיך כדי לשחרר את כל האסירים. במסיבת עיתונאים שקיים בבית החולים נאצר אמר: "הכיבוש לא הצליח להגיש נגדי כתב אישום, למרות שהביא אותי בפני שופט שלוש פעמים. אני מופתע מכך שגורמים בממשלת ישראל אומרים שלא ידעו. שוחררתי בצורה רשמית".
גם ראש הממשלה בנימין נתניהו וגם שר הביטחון יואב גלנט טענו כי לא ידעו מראש על שחרורו המתוכנן של אבו סלמיה, והטילו את האחריות על גופי הביטחון. ממשרד ראש הממשלה נמסר כי "ההחלטה על שחרור האסירים באה בעקבות דיונים בבג"ץ בעתירה נגד החזקת אסירים במתקן המעצר שדה תימן. זהות האסירים המשוחררים נקבעת באופן עצמאי על ידי גורמי הביטחון על פי שיקוליהם המקצועיים. ראש הממשלה הנחה לערוך בירור מיידי בנושא".
לשכת שר הביטחון מסרה כי האחריות גם לא על השר גלנט - וגלגלה את האחריות אל השר בן גביר, או אל שב"כ שנמצא תחת משרד ראש הממשלה. "נוהל כליאת אסירים ביטחוניים ושחרורם נמצא תחת השב"כ והשב"ס ואינו כפוף לאישור שר הביטחון", אמרו בלשכת גלנט.
ישראל, נציין, משחררת אחת לחודש מאות עצורים (מתוך אלפים) שנעצרו בתמרון הקרקעי, לרוב דרך שער צדדי לצפון הרצועה שצה"ל הקים ליד בסיס זיקים. הם משוחררים ממגוון סיבות, גם בגלל העומס החריג על מתקני הכליאה והמחלוקות בנושא - וגם בגלל מיצוי חקירות שב"כ לרבים מהם.
