"גם שנה ויותר אחרי הרצח, לעיתים התינוקת הייתה מתעוררת בלילה בצעקות 'אמא, אמא, אמא'": כך תספר היום (ראשון) לילי בן עמי, אחותה של מיכל סלה ז"ל, שנרצחה לפני כשנתיים על ידי בעלה אלירן מלול, לשופטי בית המשפט המחוזי בירושלים. דבריה של בן עמי מובאים כאן הבוקר במלואם, רגע לפני שיחל שלב הטיעונים לעונש של הרוצח. היא תספר על הגעגועים העזים למיכל, על השאלות של בתה בת השלוש ועל הפעם הראשונה שביקרה בקבר אימה, שלא תכיר עוד.
"כבוד הרכב השופטים, אתם מהבודדים שצפו - יחד עם הרוצח - וללא צנזורה בתמונות אחותי הקטנה מתבוססת בדמה. נגעתם בכאבה מבעד למסך. היום דיון טיעונים לעונש, במסגרתו הוטל עלי לנסות לאפשר לכם לגעת בכאב שלנו, כאב השכול של נפגעי העבירה. כאב שהלוואי ולא תגעו בו לעולם.
"אז איך הרגישו השנתיים האחרונות ב-400 מילים? איך זה נראה כשהלב שלך שותת את דם אחותך, שהוקז כולו באלימות מגופה, בביתה מבצרה, על ידי אב ילדיה ולעיני בתה היונקת?"
"אפיזודות מתוך הלב והעיניים שלנו: אחותי ליאת והאיש שלה ירדן לקחו על עצמם משימת חיים וטיפלו בבת של מיכל מהרגע הראשון. בנם הפעוט היה גמול מהנקה ולליאת לא היה חלב להניק את התינוקת בת השמונה חודשים. למחרת ההלוויה, בלילה, התינוקת בכתה ללא הרף ודבר לא עזר. היא נרגעה רק כשנשים מניקות, שהגיעו לניחום אבלים, ערסלו אותה בחיקן והניקו אותה.
"ליאת מספרת שגם שנה ויותר אחרי הרצח, לעיתים התינוקת הייתה מתעוררת בלילה בצעקות 'אמא, אמא, אמא'. ליאת באה לעריסתה, הרימה ועטפה אותה. אבל התינוקת לא נרגעה. פערה עיניה לצדדים והמשיכה לקרוא 'אמא, אמא, אמא'.
"החודשים חלפו. אימי שיתפה אותי שבעת משחק עם הפעוטה, היא אמרה לה: 'אני אמא של אמא שלך'. הפעוטה שאלה: 'איזה אמא? אמא מיכל או אמא ליאת?'. אמי השיבה שהיא אימן של שתיהן. התינוקת ביקשה: 'ספרי לי על אמא מיכל'. אמי סיפרה לה: 'כשמיכל הייתה קטנה כמוך, גמלנו אותה ממוצץ. מיכל אהבה כל כך את המוצץ שלה והיא בכתה כשנאלצה להיפרד ממנו.
"היא אספה את כל המוצצים שהחביאה בכל מיני פינות בבית, ומסרה לסבא את כולם. גם את המוצץ האחרון עם דמעות בעיניים'. הפעוטה האזינה בכמיהה לכל מילה. כשאמא סיימה, הפעוטה שאלה: 'את יכולה לספר לי עוד פעם?' ואימי סיפרה. אחר כך ביקשה שוב. ואימי סיפרה שוב. כך שוב ושוב ושוב. ושוב. עד שאימי אמרה לה 'זו הפעם אחרונה'.
"כשמיכל נרצחה השמים נפלו. עמודי התווך של מי שאת ומה שאת מאמינה בו - נופלים ומתרסקים. לראשונה בחיי הלכתי לטיפול פסיכולוגי. 'זה כמו תאונת דרכים עם רשע טהור' אמרתי לה, 'נחש שחדר לבית שלנו והזריק ארס קטלני. רצח את מיכל שהייתה מלאת שמחת חיים. מה זה יעשה לנו? לאמא ואבא? לילדים שלנו? לבת של מיכל?'.
"היום, שנתיים אחרי היום שאחותי הקטנה נמצאה מאובנת בשלולית דמה, הפור נפל. הרוצח בדם קר, עלוב הנפש אלירן מלול שהכתים את שם משפחתו והוריו שלדיראון עולם יתהפכו בקברם, הרוצח אלירן מלול נמצא אשם ברצח מיכל סלה ז"ל, פה אחד, כאן בבית המכובד הזה. והאמון שלנו משפחת סלה, ודמם השותת של אוהביה של מיכל, נאסף ונשאב אט-אט בחזרה לתוך הלב הפצוע.
5 צפייה בגלריה
"האמון שלנו ודמם השותת של אוהביה של מיכל, נאסף בחזרה לתוך הלב הפצוע". בן עמי
(צילום: אלכס גמבורג)
"בשבוע שעבר, אחרי שהילדים הקטנים במשפחה פרצו את סכר השתיקה הפנימי ושאלו שאלות ששורפות את הלב, הלכנו איתם ועם בתה של מיכל לראשונה לבקר בקברה. צעדנו לשם, וכל ילד וילדה אספו לחיקם ענפים, ולכיסם אבן יפה שמצאו או חתיכת רעף. הם נשאו אותם על לוח ליבם וכשהגיעו לבית העלמין הניחו מתנת הלב על הקבר הקר, קבר עליו מסותת פרפר אבן גדול. ורק היא, כמעט בת שלוש, הניחה שם ציור שציירה לה".
