חוק היועמ"שים הוקפא - הדיון ביתר חלקי הרפורמה המשפטית יימשך: יועמ"שית הכנסת, עורכת הדין שגית אפיק, המליצה ליו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן להפסיק את הדיונים בחוק היועמ"שים, שהוגדר כצעד החקיקה הראשון שמקודם בוועדה שבראשותו כחלק מתוכנית נתניהו-לוין לשינויים במערכת המשפט. עם זאת, במכתבה נתנה למעשה אור ירוק להמשיך בשאר חלקי התוכנית - ובהן פסקת ההתגברות, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וביטול עילת הסבירות בבג"ץ.
במכתבה עו"ד אפיק חזרה על עמדתה שנשמעה בדיונים על הצעת חוק היועמ"שים, שלפיה ראוי לעסוק בהצעה זו כהצעת חוק פרטית ולא כהצעה מטעם ועדת חוקה. לפי ההצעה, עמדת היועצים המשפטיים לא תחייב עוד את השר או את הממשלה ותיחשב רק כהמלצה. נוסח החוק, נזכיר, עורר סערה בקרב חברי הוועדה, כשגילו שרוטמן לא עבד עליו יחד עם הייעוץ המשפטי של הכנסת אלא עם יועץ פרלמנטרי שרק החל לעבוד אצלו, בוגר פורום קהלת. בפרטי ההסבר על הצעת החוק הוצגה תמונת מצב של מערכת המשפט בישראל כיום ורק בדיעבד התברר שחלק מהסקירה שהוצגה לח"כים מבוססת על מחקר של פורום קהלת בלבד. עו"ד אפיק סברה כי ההליך שבוצע אינו כ"דרך המלך" שנהוגה בכנסת ושהנושא בו עוסקת הצעת החוק לא צריך להיות תחת ועדת חוקה.
2 צפייה בגלריה
הורתה לעצור את הדיונים בחוק היועמ"שים, ונתנה אור ירוק להמשיך בדיונים בשאר חלקי התוכנית המשפטית. אפיק
(צילום: רפי קוץ)
2 צפייה בגלריה
עבד על נוסח החוק עם יועץ מפורום קהלת, ולא עם הייעוץ המשפטי של הכנסת. רוטמן
(צילום: אלכס קולומויסקי)
"רשימת הנושאים שבהם ניתן להגיש הצעת חוק מטעם ועדה המנויה בסעיף 80 היא חוקי יסוד, עניינים שמתחייבים מתיקון של חוק יסוד ומוצעים לצידו, הכנסת, חברי הכנסת, הבחירות לכנסת, מפלגות, מימון מפלגות ומבקר המדינה", כתבה אפיק. "כולם נושאים הנוגעים לליבת פעילותה של הכנסת כרשות מכוננת, עניינים הנוגעים לניהול ענייניה הפנימיים של הכנסת, עניינים הנוגעים במישרין לסיעות ולמפלגות ונושאים הקשורים בפיקוח הכנסת על הממשלה באמצעות מבקר המדינה. הסדר זה יוצר איזון ביחס להצעת חוק מטעם ועדה מצד אחד, בניגוד להצעת חוק פרטית, שיכולה לעסוק בכל נושא".
אם כך, עמדת יועמ"שית הכנסת אומרת שיש להפסיק לדון בחוק היועמ"שים בוועדת חוקה - אך באשר לחוק השפיטה, שהינו תיקון בחוק יסוד, קבעה כי ניתן להמשיך בדיונים אך יש לעשות זאת תוך דיון מעמיק ואחראי. התיקון, נזכיר, מציע שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, בהגבלת השימוש בעילת הסבירות, בסמכות בית המשפט להחיל ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד ועל חקיקה רגילה ובהסדר של פסקת ההתגברות.
עו"ד אפיק כתבה במכתב העמדה שלה, שנשלח גם לחברי ועדת חוקה, כי ניתן להמשיך בוועדה את הדיונים בחוק השפיטה. עם זאת, היא ציינה כי על היו"ר לעשות זאת תוך שמיעה ושקילת כלל העמדות בדיונים וכל זאת באופן שיאפשר לחברי הכנסת לשקול את נושאי ההצעה בכובד ראש, לדייק את נוסחיה ואת תוכנה ולקבל את התמונה העובדתית והמשפטית ביחס אליה. לדבריה, מאחר שמדובר בחוק יסוד העוסק בעניינים בהם ועדת חוקה נועדה לעסוק - בהסכמת רוטמן ויועמ"שית הכנסת - התיקון לחוק יסוד השפיטה יקודם כהצעת חוק מטעם ועדת החוקה.
הצעת חוק השפיטה שהגיש רוטמן הייתה מחמירה יותר מזו שניסח יוזם הרפורמה בעצמו, שר המשפטים יריב לוין, בעיקר בסעיף ההתגברות ובשינוי בוועדה לבחירת שופטים - כך שכוחה של הממשלה יגבר לאין שיעור אל מול בית המשפט העליון. עו"ד אפיק הבהירה את חשיבות התנהלות הדיונים סביב החוק, וכתבה כי "הדבר מחייב ביתר שאת שהליך הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה ייעשה תוך שמיעת ושקילת כל העמדות, כך שיתקיים דיון משמעותי על כלל הסוגיות והשלכותיהן כפי שעלו על ידי כלל המשתתפים בדיונים, זאת על מנת שהתוצר הסופי שיונח על שולחן הכנסת לקריאה הראשונה יהיה תוצר הדומה לתוצר של הצעת חוק ממשלתית שטרם הנחתה על שולחן הכנסת עוברת תהליך ממושך בממשלה".
רוטמן מצידו בירך על מכתבה של אפיק, אך חלק על דבריה בנוגע לחוק היועמ"שים. "שיקול הדעת המצוי ביד הכנסת, לרבות בידי וועדת החוקה של הכנסת, בדבר הנושאים המתאימים לחקיקה כחוק יסוד, הינו כמובן רחב ביותר", אמר רוטמן. הוא הוסיף כי יתקיים בוועדה "דיון משמעותי" על כלל הסוגיות והשלכותיהן, כדי שבפני מליאת הכנסת תונח לקריאה ראשונה "הצעת חוק טובה ככל הניתן". ביום ראשון הקרוב יתחדשו דיוני וועדת החוקה כמתוכנן, שיעסקו בנושאים הכלולים בחוק יסוד השפיטה - בחירת שופטים, עילת הסבירות הביקורת השיפוטית על חקיקה ופסקת ההתגברות.
