"שלא תעזי": איומי סמוטריץ' ודיסטל על חיות
(צילום: satview)
יום הדין של המהפכה המשפטית מתקרב. ממשלת ישראל ה-37 קמה ב-29 בדצמבר, אחרי שבועות ארוכים של משא ומתן חסר תקדים שנבע מחוסר אמון הדדי בין חבריה, שדרשו לקבע הסדרים קואליציוניים בהסכמים מפורטים וחתומים - ולעיתים גם בחוקים. מאז פרצו שלל מהומות פוליטיות, מדיניות וביטחוניות, שכולן קשורות בדרך זו או אחרת לסערה המרכזית שהחלה ב-4 בינואר - עם הכרזתו של שר המשפטים יריב לוין על המהפכה המשפטית.
כך, סערת חוק הפטור מגיוס לחרדים נכרכה לפסקת ההתגברות; הרצון לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים הוביל לכך שהוועדה עצמה לא מתכנסת, מינויים לא מתבצעים, העומס בבתי המשפט הולך ונערם ולא ברור מי יחליף את אסתר חיות אחרי אוקטובר 2023; חוקים שנתפסים כאנטי-דמוקרטיים או ככפייה דתית מגדילים את סף החרדה מפני האפשרות שכוחו של בג"ץ יעוקר כדי להעבירם; אמון המשקיעים צנח, ואיתו השקל; מתנדבים לצה"ל סירבו להתייצב בשל ביטול עילת הסבירות; וזו רשימה חלקית בלבד. הסערות הללו הובילו למתחים אדירים בחברה הישראלית, שמתנקזים כעת - באופן אירוני - לימים הנוראים של חודש תשרי.
ישראל, כידוע, היא מדינה נטולת חוקה - ודווקא בגלל זה היא עתידה להגיע למצב של "משבר חוקתי", שבו הממשלה פועלת בניגוד לפסיקות בג"ץ. למעשה, יש מי שאומר שעצם ההתבטאויות בנושא מעידות שהמשבר כבר כאן. הסיבה שהגענו למצב הזה היא שהחוקים והתיקונים לחוקים השנויים במחלוקת הינם חוקי יסוד, שלגביהם קיימת מחלוקת היסטורית אם בית המשפט יכול להתערב; בעוד שופטי בג"ץ הבהירו לאחרונה כי יש לבית המשפט סמכות לפסוק בעניינם, הממשלה מסרבת לקבל זאת. ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה כבר רמזו לאפשרות שפסיקות בג"ץ לא יכובדו או יובילו לצעדים מרחיקי לכת, ושרים אמרו במפורש שאין לציית להן. מנגד, בקואליציה יש גם חברים מתונים שמאמינים שמדובר באמירות קיצוניות, אך לא בטוח שעמדות אלה יתורגמו למעשים בזמן אמת (ולראייה, אישור ביטול עילת הסבירות בכנסת באופן חד-צדדי בתמיכת 64 חברי כנסת).
חוקי יסוד במדינת ישראל, נזכיר, ניתן להעביר ברוב קואליציוני רגיל לחלוטין - בניגוד לדמוקרטיות מערביות אחרות שבהן יש חוקה מסודרת, שאותה ניתן לשנות רק בהסכמה רחבה מאוד. כך, למשל, בארצות הברית מתקשים כבר שנים להעביר את התיקונים הנדרשים בחוקה הנוגעים לנשיאת נשק. לטענת ראש האופוזיציה יאיר לפיד, "מה שהממשלה חוקקה לאחרונה אינם חוקי יסוד, אלא חוקים חפוזים, רשלניים ואנטי דמוקרטיים, שהם קראו להם 'חוקי יסוד' ללא שום בסיס או הצדקה משפטית". בממשלה מנגד מעדיפים להתמקד בהגדרה ולא במהות, וטוענים שכל התערבות של בית המשפט בחוק יסוד כמוה כקו אדום שאין לחצותו.
השופט יצחק עמית, שאמור להחליף את חיות בהתאם לשיטת הסניוריטי, אמר בדיון בבג"ץ על חוק הנבצרות כי על אף שבית המשפט מרסן את עצמו בחוקי יסוד, "הדחיפות וה'פלסטלינה' שעושים בהם מאששים את הטענה שחייבת להיות ביקורת שיפוטית". כשתהה אם היטל ביוב יוגדר כחוק יסוד, לשיטת הממשלה אסור לבג"ץ להתערב בו, השיב נציג הממשלה בדיון - "כן". גם הנשיאה חיות מחזיקה בעמדה שבג"ץ רשאי להתערב בחוקי יסוד, וגם היא מתחה ביקורת על השימוש השיטתי בהם. על כן שר האוצר בצלאל סמוטריץ' דאג להזהירה אתמול בחריפות אופיינית: "שלא תעזי לפסול חוקי יסוד". השרה דיסטל, באיום משלה, טענה כי אם חיות תתערב בחוקים - יהיה לה עסק איתה.
דברים מעין אלה מגדילים את חוסר האמון של האופוזיציה ואנשי המחאה נגד המהפכה המשפטית בטוהר כוונותיה של הממשלה הנוכחית. מצד אחד, הם אומרים, מדברים שם על פשרה ורצון להסכמות רחבות; מצד שני, הם תוקפים בחריפות את שומרי הסף, מאיימים לא לכבד את פסיקות בית המשפט ואף מכחישים הסכמות שכבר הושגו. כשזה המצב, לא נראה שנמצא הפרטנר שילחץ את ידו של נתניהו בדרך לפשרה היסטורית, וממילא ממהרים אנשי המחאה לתקוף את גנץ ולפיד אחרי כל דיווח על ניסיון להגיע להסכמות.
בנוסף, בין שלל החזיתות שנפתחו בעקבות המהפכה המשפטית החריפה לאחרונה החזית בין היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לראש הממשלה ושריו. בניגוד ליועמ"שית הכנסת שגית אפק, שמגינה על החוקים שעברו במליאה, בהרב-מיארה נוטה להצטרף לעותרים נגד הממשלה ואף קבעה בחוות דעתה כי על בג"ץ להתערב בחוקי היסוד. בחודשים האחרונים שוב ושוב התעמתו השרים עם היועמ"שית, שמצידה עומדת על שלה, בצל האיומים להדיחה.
וכשאלה המחלוקות מחוץ לזירה המשפטית, לא פלא שבפני בג"ץ עומדות שורת החלטות מורכבות במיוחד.
12 בספטמבר: ביטול עילת הסבירות
החוק היחיד מבין הסעיפים שעליהם הכריז יריב לוין ב-4 בינואר והגיע בינתיים לישורת האחרונה הוא החוק שביטל את עילת הסבירות על החלטות ראש הממשלה ושרים. ביום שלישי הקרוב יתקיים הדיון המכריע בעתירות שהוגשו לבית המשפט העליון, שיתכנס בהרכב מלא של 15 שופטים. ההחלטה צפויה להינתן זמן רב אחריו, ובה יידרשו השופטים לשתי סוגיות מרכזיות: הראשונה, האם לבטל לראשונה חוק יסוד של הכנסת - אחרי שכבר הבהירו בדיונים קודמים שלבג"ץ יש סמכות לעשות זאת; והשנייה, האם החוק - שמאפשר להחיל את עילת הסבירות על החלטות של הדרג המינהלי - אכן אינו מידתי.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הזהירה כי התיקון לחוק היסוד "עלול להוביל לפריצת גבולות - ופוגע אנושות בדמוקרטיה". לדבריה, "משמעות הביטול היא ש'הממשלה מעל החוק'". על אף ההתנגדות הצפויה מראש, הממשלה טענה כי מדובר ב"רעידת אדמה", דרשה לדחות את הדיון - וסורבה. לטענתה, התערבות בתיקון לחוק היא "שלילת ריבונות העם", ועלולה להוביל לכאוס ולאנרכיה. באופוזיציה ובמחאה נגד המהפכה המשפטית האשימו את הממשלה בעקבות זאת באיומים מאפיוזיים על בג"ץ.
19 בספטמבר: הוועדה לבחירת שופטים
במהלך השבוע עוד נראה היה שהדיון הזה התייתר, אך כמו ניסיונות פשרה אחרים - גם כאן מיהרו הפוליטיקאים לסנדל את מתווה הפשרה של הנשיא הרצוג. הגדיל לעשות שר המשפטים לוין, שבסדרת ריאיונות בתקשורת הבהיר כמה הוא מתנגד. נתניהו, שאנשי הנשיא מתעקשים ששלחו לגנץ את המתווה על דעתו, נשמע פתאום אחרת באופן פומבי - על אף שקרא ליו"ר המחנה הממלכתי להגיע להסכמות. חוסר האמון בין הצדדים, ובמיוחד חוסר האמון של האופוזיציה בנתניהו - שהספיק מאז כינון הממשלה להפר גם את ההסכמים החתומים עם שותפיו - עלול להכשיל גם את הניסיון הזה.
לוין, נזכיר, מסרב לכנס את הוועדה במסגרת הרכבה הנוכחי ומקווה לשנות את החוק ואת האופן שבו נבחרים שופטים - כך שהקואליציה תוכל למנות שופטים מטעמה ללא צורך בהסכמות עם האופוזיציה או מערכת המשפט. למעשה, רק אחרי השינויים האלה מוכן לוין להכריע בבחירת נשיא העליון ומינוי שופטים. כינוס הוועדה הכרחי למינוי נשיא חדש במקום אסתר חיות, הנשיאה שתפרוש בחודש אוקטובר, ולמינוי שופטים בערכאות נמוכות יותר שחסרים כבר עכשיו במערכת המשפט.
הקואליציה מנסה לסכל את מינוי נשיא העליון המיועד יצחק עמית - שאמור להיבחר בוועדה לפי שיטת הסניורטי, שקובעת כי לתפקיד מתמנה השופט הוותיק ביותר בעליון, ונהוגה מאז קום המדינה. לבחירתו של עמית יש כיום רוב ברור בוועדה, למרות החלטת השופט יוסף אלרון להתמודד מולו.
בעתירה שהגישה "יש עתיד" מבקשים חברי המפלגה לדון בשאלה מדוע הממשלה נמנעת מבחירת נציגה לוועדה - לצד לוין שמכהן בה מתוקף תפקידו כשר המשפטים ומכינוס הוועדה "במהירות הראויה" בסמוך להקמת הממשלה לצורך איוש עשרות תקני השופטים הפנויים בערכאות השונות. לוין, מנגד, טוען שתהליך בחירת השופטים במדינת ישראל נעשה "בדרך לא ראויה ופסולה, בהרכב שלא ניתן לקבל אותו, שאיננו מתאים ואיננו ראוי במדינה דמוקרטית".
היועמ"שית הצטרפה לעותרים, והבהירה כי לוין לקח לעצמו מעין זכות 'וטו' שבכוחה למנוע בחירת שופטים שלא על דעתו ולסכל את עבודת הוועדה כולה - על אף שזו לא נקבעה בדין. זמן קצר לאחר מכן, בג"ץ הסכים לבקשת לוין והממשלה לדחות את הדיון מ-7 בספטמבר - וקבע מועד חדש (19 בספטמבר). כדי למנוע ניגוד עניינים, החליטה הנשיאה חיות שהשופטים שידונו בעתירה לא יהיו חברים בוועדה או כאלה שעתידים להיות חברים בה בקרוב.
28 בספטמבר: חוק הנבצרות
אחרי הדיון שהוזכר קודם בנושא חוק הנבצרות, הוציא בג"ץ צו על תנאי למדינה - שבו הודיע כי יקיים דיון מורחב בנושא בהרכב של 11 שופטים. השופטים הורו לכנסת לנמק מדוע לא להחיל את החוק רק מהכנסת הבאה, וכך יוסר החשש שמדובר בחוק פרסונלי שנועד להיטיב עם נתניהו.
הפרשנית הפוליטית של ynet ו"ידיעות אחרונות", מורן אזולאי, כתבה השבוע בטורה שמדובר בסוגיה הרת גורל עבור נתניהו, שבגללה הוא גם חותר לשקט תעשייתי. גורמים המעורבים במתרחש בחדרים הסגורים טוענים שהחשש הגדול ביותר של נתניהו הוא מפני האפשרות שהשופטים יחליטו להחיל את החוק רק מהכנסת הבאה, וכך ישאירו אותו חשוף בצריח להדחה. העיסוק שלו בנבצרות, הם מסבירים, אמנם לא משתקף בשיח התקשורתי, אבל נוכח למדי בהתייעצויות הפנימיות ומושך את רוב תשומת הלב שלו. עילת הסבירות לדבריהם מעניינת אותו כקליפת השום, וכך גם נושאים אחרים ששר המשפטים שלו להוט לקדם.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שטוענת כי לא מתקיימים דיונים בשאלת הוצאת נתניהו לנבצרות, ביקשה לפסול את החוק בטענה שמדובר ב"נסיבות קיצוניות ביותר". לדבריה, "הסמכות המכוננת הפכה למעין משאב לצרכים פרסונליים לסילוק מהדרך של בעיות פרסונליות במשפט פלילי של ראש הממשלה. מתיקון דרעי הולך ומתפתח דפוס פעולה שחותר תחת שלטון החוק במדינה. הכותרת 'חוק יסוד' אינה יכולה להיות עילה להפרת דין".
הממשלה, מנגד, טוענת שמדובר בהסדר שהיה נחוץ לחוקק, שכן עד אז לא היה ברור מה הם הקריטריונים שבהם ניתן להוציא ראש ממשלה לנבצרות. מאחר ומדובר בחוק יסוד, הממשלה אומרת שאין להתערב בו. החוק, נזכיר, קובע קריטריונים כמעט בלתי-אפשריים להוצאת רה"מ לנבצרות. בממשלה טוענים כי הדבר נחוץ מכיוון שמדובר בהחלטה גורלית ששמורה רק למקרים חריגים מאוד, מאחר שמדובר בביטול החלטת העם בבחירות.
אגב, ישנן גם עתירות נוספות שמבקשות להוציא את נתניהו לנבצרות בגלל הפרת הסכם ניגוד העניינים שלו, אחרי שהודיע ש"נכנס לאירוע" של המהפכה המשפטית. כאן דווקא תומכת בהרב-מיארה בראש הממשלה, מתנגדת להוציא את נתניהו לנבצרות ומבקשת לדחות את העתירות. טרם נקבע תאריך לדיון.
מתקרבים להכרעה
בקרוב מאוד ישתתפו עשרות אלפי ישראלים בסליחות בכותל ויבקשו לעשות תשובה. גם עבור החילונים, חגי תשרי אינם עוד מועד בלוח השנה. בקרוב יישבו בני משפחה זה עם זה בארוחות החג, יתווכחו על פוליטיקה ורובם יגיעו למסקנה שעדיף שהדברים היו מתגלגלים אחרת. מגיע להם שכל בעלי ההשפעה יחשבו כיצד להתנהל אחרת, וימנעו מכדור השלג שפגע אנושות בביטחון ישראל ובכלכלתה להמשיך ולהתגלגל. בתחתית המדרון, יודעים כולם, לא מחכה דבר מלבד התרסקות כואבת במיוחד. יום הדין מתקרב.
