ח"כ דוד ביטן אמר אתמול (ד') כי הוא בעד פשרות, וכי בליכוד "לא יאפשרו יותר שבן אדם אחד יקבע את מה שקורה", ברמיזה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר המשפטים יריב לוין. במסגרת דברים שאמר במיזם "הלילה לא לומדים תורה" של כנס שדרות לחינוך בשיתוף המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע, הסביר ביטן: "הנושא של עילת הסבירות זה לא המלחמה החשובה, אין בזה שום דבר. בית המשפט ימצא דרך לעקוף את עילת הסבירות". בינתיים, בליכוד משכו את הצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"שית שהניחו אתמול (ד') שליש מחברי המפלגה לפני היציאה לפגרה.
בהצעת החוק הוצע להעביר את הסמכות מהיועצת המשפטית לממשלה לפרקליט המדינה, בכל הנוגע להחלטה על פתיחה בחקירה, העמדה לדין או "כל החלטה אחרת" הנוגעת להליך פלילי נגד ראש הממשלה וחברי הממשלה - והיא זכתה לביקורת גם בליכוד, שם מיהרו להבהיר כי היא לא תואמה עם רה"מ בנימין נתניהו.
דלל הסביר את החלטתו: "לאור אי-כוונתי לקדם אותו בכנסת הנוכחית ומרצון אמיתי וכנה לשיחות, פשרות והגעה להסכמות עם חבריי לאופוזיציה, החלטתי למשוך את החוק. כולי תקווה שנדע ימים טובים ומאוחדים ושנגיע להסכמות רחבות בכל הקשור לאיזון הנדרש בין הרשויות".
נתניהו נגד בהרב-מיארה, בפתח ישיבת "הזובור"
(צילום: חדשות 12)
לפי מגישי ההצעה, הסדר זה היה אמור לתת מענה לבעיית ניגוד העניינים המוסדי והמובנה המתעוררת בהקשר זה. יש לציין כי "כל החלטה אחרת" שאותה יוכל לקבל פרקליט המדינה, אם הצעת החוק הייתה עוברת, הייתה עשויה לכלול בתוכה למשל הסדר טיעון או חזרה מכתב אישום - וכל זאת בזמן שמשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים - עדיין מתנהל.
על הצעת החוק, שהעלתה תהייה אם היא נועדה להביא לטיפול מחודש בתיקי נתניהו, חתמו 11 חברי כנסת מהליכוד: אלי דלל, עמית הלוי, דן אילוז, בועז ביסמוט, טלי גוטליב, ניסים ואטורי, שלום דנינו, קטי קטרין שטרית, אליהו רביבו, צגה מלקו וחוה אתי עטייה.
עם זאת, בליכוד מיהרו לטעון כי ההצעה שהוגשה אמש, הונחה במזכירות הכנסת לפני שבועות. "ההצעה כלל לא תואמה עם ראשי הקואליציה וראש הממשלה נתניהו לא היה שותף לה. הצעות חוק מסוג זה לא יקודמו ללא אישור ראשי הקואליציה ועל כן היא אינה עומדת על הפרק".
בדברי ההסבר להצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש נכתב כי "היועץ המשפטי לממשלה מכהן כעורך דינה של הממשלה, ומשכך מסייע לה מבחינה משפטית להגשים את מדיניותה ויעדיה במסגרת גבולות הדין. תפקידו מחייב אותו בשיתוף פעולה הדוק ויומיומי עם הממשלה ושריה, להם הוא מייעץ ואותם הוא מייצג בערכאות".
גורמים משפטיים בכירים התייחסו אמש להצעת החוק. הם אמרו כי "לא בכדי זה קרה באותו יום שבו ביטול עילת הסבירות נכנס לתוקף. כל זה מתחבר להתקפות הגוברות על גלי בהרב-מיארה מצד שרי וחברי הכנסת מהליכוד. עכשיו יהיה קל יותר להדיח אותה".
אמסלם: "היועמ"שית - האדם הכי מסוכן בישראל"
(צילום: ערוץ כנסת)
לדבריהם, "בלי כל היסוס מגישים חברי הכנסת המקורבים מאוד לנתניהו את הצעת החוק, שמטרתה להוציא את היועמ"שית מעיסוק בתיקי נתניהו ותיקי ראש הממשלה בעתיד". גורם משפטי בכיר ציין כי "עכשיו, לאחר שעילת הסבירות נכסה לתוקף, יהיה קל יותר להדיח את היועמ"שית. הרי כל החוק הזה עוסק בפיטורים ומינוי שומרי סף בתפקידים מרכזיים, בלי שתהיה על כך ביקורת שיפוטית".
הוא הוסיף: "מטרת הצעת החוק היא להעביר לפרקליט המדינה את הסמכות הנוגעת להחלטה על פתיחה בחקירה והעמדה לדין הקשורה להליך פלילי נגד ראש הממשלה וחברי הממשלה. הסדר זה ייתן מענה לבעיית ניגוד העניינים המוסדי והמובנה המתעוררת בהקשר זה".
