העדויות בוועדת החקירה לאסון מירון
(צילום: לע"מ)
ועדת החקירה לאסון מירון ממשיכה היום (חמישי) בדיוניה. בפני חבריה, בראשות נשיאת בית המשפט העליון (בדימוס) מרים נאור, הבכירים נוספים במשטרה ומומחי הנדסה ובטיחות שהיו מעורבים בהילולה.
הראשון לעמוד בפני הוועדה היה עאמר ח'ליילה, מהנדס הבטיחות של ההילולה. לדבריו, בליל האירוע הוא ניגש לקצין משטרה שהיה בהדלקה של תולדות אהרון ואמר כי המקום עמוס. "השנה הזו אמרו לנו שהולכים לפי התו הירוק", אמר. "זו ההחלטה שהייתה בהתחלה. ההבדל היחיד משנים עברו היה שהיו לנו הדלקות אחת אחרי השנייה - ולא היו שתי הדלקות בשני מתחמים. הייתה כמות אנשים אדירה, לדעתי יותר משנים קודמות. ב-2019 היו לנו יומיים של האירוע - השטח היה מלא אבל נושם. כלומר, אנשים זזים ולא צפופים אחד לשני. במקרה הזה אנשים היו ביום אחד במקום להתפזר על יומיים".
לפיו, ברחבה ובטריבונות היו 2,600 מקומות מיועדים - אך בפועל הגיעו אליהם פי שלושה-ארבעה מהמותר. "ההבדל בין השנים הקודמות לשנה הזו הוא שחסידות תולדות אהרון הייתה תמיד מדליקה בדקה האחרונה, ומי שהיה נשאר זה רק האנשים של החסידות עצמה. השנה החסידות הדליקה שנייה, ולכן היו הרבה אנשים", אמר.
"ולא שמעת על כל מיני שרים?", שאלה השופטת נאור. "שמעתי אחרי. ביום חמישי אחרי הצהריים שמעתי שנותנים לכל עם ישראל לעלות למתחם. אני קובע את הכמות שנכנסת, אבל אני לא יכול לפקח כמה אנשים ייכנסו בפועל", ענה ח'ליילה. התרעתי על זה שיש הרבה יותר תפוסת קהל ויש צפיפות. אמרו לי שיטפלו בזה באמצעות זה שיעכבו את האנשים בערים שלהם דרך ההסעות. המשטרה אמרה את זה. כל השוטרים הבכירים שם. אני שמעתי ודיברנו על זה יום לפני, שמדובר על 5,000 איש, וזה מה שסוכם ודובר".
בנוגע לגשר דב, שעליו התרחש האסון, שאלה השופטת נאור את חלילה האם לדעתו הוא תקני. "כן, הגשר הזה קיים עוד לפני שהגעתי", השיב, ואמר למעשה שלא בדק אותו מסיבה זו.
"אתה אי פעם בדקת הלכה למעשה את הגשר? האם בדקת אם הם עומדים בתקנים?", הקשתה. "ברגע שזה כבר עבר כמה שנים, לא התייחסתי לזה בצורה כזו של לבדוק אם זה תקני או לא תקני", השיב ח'ליילה.
"אז מבחינתך אם קיבלת משהו מהעבר, אז הוא בסדר?", שאלה. "יש מקומות שעשיתי כל מיני מעברי חירום כמו מדרגות. לא בדקתי אם השיפוע של המעבר תקני או לא", השיב.
"ואחרי האסון, לא שאלת האם הגשר בנוי כדין?", תהתה. "שאלתי את עצמי מה קרה שם, שאני לא יודע, ועל כמות הקהל שנכנסה לשם", ענה ח'ליילה, והוסיף שאולי האסון בגשר התרחש באשמת האנשים שהגיעו למקום. נאור נזפה בו ואמרה "תוריד מהפרק את אשמת האנשים. מציעה להוריד מהפרק את האופציה בכלל".
"לא שאלת את עצמך לאחר מעשה אם לא היית צריך לסגור את המקום הזה?", היא חזרה על שאלתה. "לא חשבתי אף פעם", ענה ח'ליילה. "כי זה מעבר חיוני ליציאת אנשים. אם סוגרים את המעבר, זה יסגור מעבר של יציאות חירום".
האלוף במיל' שלמה ינאי, חבר הוועדה, שאל את ח'ליילה: "חתמת על תיק בטיחות ואמרת שלא ידעת שיהיו בכל הדלקה יותר מ-5,000 איש. זה הפתיע אותך כך אמרת. אתה פתאום רואה שיש 70 אלף איש בהר. לא חשבת להתריע?" ח'ליילה השיב: "אמרתי לקצין שהמקום הזה צפוף".
"אתה בליל האירוע רואה שיש כמות הרבה יותר גדולה של אנשים ממה שהנחת שיהיו בתיק העבודות שאישרת. אתה ניגש למישהו מאנשי המשטרה ואומר לו?", הקשה ינאי. "אמרתי לקצין שהיה בהדלקה בתולדות אהרון. לא זוכר מי זה", השיב.
עוד העיד היום ראש ענף אבטחה ורישוי במשטרה לשעבר, פנחס אזרזר, שכיום עובד בחברת ההנדסה בי.סי.ס. הוא טען שהתריע על מקרה של אסון כמה ימים לפני שהתרחש. "הרחתי שמשהו לא בסדר כשראיתי את התוכנית של ההדלקות, ואז שלחתי תוכנית הדלקות משלי", העיד. "הצעתי לעשות הדלקות במקביל על מנת לפזר את האנשים, לפזר את הקהל. העליתי את זה מול כמה גורמים בכמה פעמים, ואף אחד לא הקשיב לי. כוחי היה דל. הזמינו אותי להדמיה למקרה של שריפה במקום כמה ימים לפני. באמצע, קמתי על הרגליים ואמרתי להם 'אם אתם לא תשמור על מעברים חופשיים - יהיה לנו כאן אסון'".
מי שעוד עלה היום להעיד במשך כשלוש שעות הוא סנ"צ בדימוס משה ברקוביץ', לשעבר היועץ המשפטי של המחוז הצפוני במשטרה. בעדותו, טען ברקוביץ' כי בהיעדר חקיקה מסודרת של המדינה - גם ידי המשטרה כבולות בעניין תפוסת הקהל בהר. "מ-2008 אני צועק שהמשטרה לבד", אמר. "אי-אפשר ככה לנהל, כשכל הגופים, בכל דיון - מתעלמים. המשטרה לבד", הדגיש ברקוביץ'. "אנחנו כל הזמן אומרים, 'בסוף יקרה כאן אסון'. זה המצב".
בהמשך, הסביר כי אין לו אפשרות לעשות סלקציה בין האנשים ולבחור מי יוכל לעלות להר - ומי לא. "האם אני יוכל להודיע לאיזו משפחה שהיא לא עולה למירון אבל למשפחה אחרת כן? לא". היועץ המשפטי לשעבר סיפר כי עוד בשנת 2014, פנתה המשטרה למפקד רשות הטבע והגנים בבקשה לאשר שני צירי חירום, זאת לאחר שבמשרד הדתות דחו את הבקשה בטענה שאין זה בסמכותם. "אנחנו במשחק לבד. חיי אדם על הראש שלנו - לבד. כל הגופים מאוד נחמדים, בישיבות הם שואלים אם תרצה לשתות או לאכול משהו - אבל אף אחד לא מוכן להיכנס מתחת לאלונקה", סיכם.
בין יתר העדים שהופיעו בפני הוועדה עד כה היה פרופ' נחמן אש, פרויקטור הקורונה בזמן האירוע וכיום מנכ"ל משרד הבריאות. הוא נשאל על מעורבותו באישור המתווה לקיום ההילולה בקבינט הקורונה, ועל הדרישות להגבלת הקהל.
הוא סיפר שבשל מבצע החיסונים שהחל כמה חודשים קודם לכן, הייתה ציפייה לאשר מספר משתתפים גדול. "הדסק החרדי גיבש מתווה עם גורמים חרדים שונים. אני לא יודע עם מי. באותה תקופה מגבלות ההתקהלות הכלליות היה 20 איש בתוך מבנה, 100 איש באזור קבוע, ובשטח הפתוח הכללי אי אפשר להגביל. אנחנו הבנו שיהיו שם התקהלויות קטנות עד 100 איש. מה שהטריד אותנו היו אזורי ההדלקות שהיו יותר צפופים. אמרנו שצריך לעשות את זה תחת תו ירוק - מי שמגיע יהיה מחוסן, מחלים או עם בדיקות. בדיונים ההצעה הייתה להגביל כל אזור הדלקה ל-300 איש".
ועדת אסון מירון - סיקור נרחב:
בתחילת השבוע אספו ושלחו קציני משטרה בכירים שצפו בשידורי הוועדה מסמכים וחומרים בנושא לחברי הוועדה באופן אנונימי. זאת, אחרי שלפני שבועיים נחשף ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" פרוטוקול הדיון שנערך בלשכת מפכ"ל המשטרה שבוע לפני האסון, החלה תסיסה מתחת לפני השטח של גורמים בכירים במשטרה.
באותו פרוטוקול נכתב כי מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב קובי שבתאי, שניהל את הישיבה לאישור תוכניות האירוע, היה זה שאישר את כניסתם ללא הגבלה של כל המאמינים לטקס הדלקת המדורות. עד כה, מי שבעיקר נשא באחריות היה מפקד המחוז הצפוני, ניצב שמעון לביא, אלא שמהפרוטוקול עלה שבאותה ישיבה היה זה לביא שביקש דווקא להגביל את סבבי ההדלקות ל-10,000 איש בלבד.
פורסם לראשונה: 10:06, 30.09.21
