צפו במשדר המיוחד
כנופיות עבריינים הולכות ומתפשטות ביישובים ערביים ברחבי הארץ, וממשיכות לאיים על האוכלוסייה. אותן קבוצות מתרחבות באמצעות "חיילים" שיורים על בתים, מציתים חנויות ומכוניות, גובים פרוטקשן – וגם רוצחים. "זה הפך לג'ונג'ל", אמר השר לביטחון פנים עמר בר-לב במשדר ynet. "זה בלתי נתפס וחייב להיעצר. זו המטרה הכי משמעותית של המשטרה, אבל צריך תוכנית הוליסטית של משרדים נוספים". צפו במשדר.
למרות דרישותיהם של תושבים רבים להילחם בפשעים ובפושעים, שפיכות הדמים נמשכת. דבר לא מרתיע את חברי הכנופיות, שחלק ניכר מהם עדיין מסתובב חופשי. זאת על אף שבמקרים רבים אזרחים וגם גורמים באכיפת החוק יודעים את זהותם או היכן הם מתגוררים. אלו חלק מהמוקדים המרכזיים של הפשע במגזר הערבי.
בעיר רמלה ממוקמת משפחת ג'רושי וחברי ארגון הפשיעה שם מעורבים באירועים פליליים. שלשום נרצחו עם בתם יוסף ונואל ג'רושי, שעברו לדיר חנא שבגליל מחשש לנקמת דם.
רצח בגליל: הורים ובתם נורו למוות ברכב, ביום שבת האחרון
(צילום: תיעוד מבצעי מד"א)
בכפר ראמה שבגליל נמצא ארגון הפשע אבו לטיף ששולט באזור. אנשיו, בין היתר, ניסו להשתלט על בעלי עסקים על ידי איומים וירי.
באום אל פחם שוכן ארגון פשיעה ממשפחת חרירי. שייח מאלק חרירי הוא דמות ראשית ומוכרת, שאף מעורב בסולחות בין משפחות מסוכסכות על רקע נקמת דם. במקום פועלות משפחות פשע נוספות, שכמה מאנשיה נעצרו בעבר בגין אחזקת אמצעי לחימה וירי.
בג'לג'וליה פועל ארגון פשע מוכר בשליטת קוטייר עודה - שנעצר בשל מעורבות ברצח ועבירות פליליות נוספות, וכתבי אישום אף הוגשו נגדו. במקום מתגוררים גם בני משפחת חרירי.
בטייבה מוכרות כנופיות מארגון הפשיעה במשפחת עבד אל-קאדר. בעיר סבלו שנים מרציחות, מקרי אלימות ואיומים.
משפחה קראג'ה, שגם ממנה יצא ארגון פשע ואנשיה מעורבים בפלילים, מתגוררת בחריש ובמקומות אחרים. בכפר קרע מוכרת משפחת פשע הנמצאת בסכסוך עם עוד משפחות, שאף גבה כמה נרצחים.
ואותו דבר ביפו, בלוד ובאזור הנגב, שם משפחות פשע הן סכנה של ממש לתושבים.
"איש לא מדבר כי התוצאה תהיה רצח"
לדברי תושבים במוקדים הללו, "יש עבריינים השייכים למשפחות פשע שכולם יודעים שהם אלימים ומוכנים לפגוע באנשים, אבל אף אחד לא מדבר כי יודעים גם שהתוצאה תהיה רצח". כמותם, רבים בחברה הערבית מפחדים לדווח על האלימות שחוו כי הם חוששים לחייהם.
תושב אזור המשולש הדרומי שיתף: "אני בעל עסק מוכר שעובד בשטח יותר מ-20 שנה. רק בשנים האחרונות התחלתי לקבל איומים. מתקשרים אליי ממספר חסוי ואומרים שאני צריך לשלם פרוטקשן לארגון פשע מוכר. בהתחלה לא הסכמתי, ניתקתי את הטלפון בפנים, אבל איימו שוב וגם ירו לעבר העסק". הוא סיפר כי בשלב מסוים המשטרה הגיעה, והוא מסר את כל המידע שיש ברשותו, אבל איש לא נעצר.
"המשיכו לאיים עליי ברצח ואמרו שאם לא אשלם להם 7,000 שקל בחודש הם ירצחו אותי ואת בני המשפחה שלי", הוא סיפר, "אבל לא שילמתי. אחרי כמה ימים הם ירו שוב, ושוב איש לא נעצר. אז הבנתי שאני בסכנת חיים. במשך שנה שלמה שילמתי להם כסף, אחרת היו רוצחים אותי".
"ארגוני פשיעה הפכו כתובת לפתרון סכסוכים"
בעל עסק אחר, מאזור הצפון, סיפר על איומים דומים. "ארגוני פשיעה איימו עליי לאורך שנה, דרשו שאשלם להם כסף. ירו בי ולמזלי נפצעתי קל, איימו על החיים שלי. בסוף נכנעתי ושילמתי להם כספים במשך שנה וחצי. אלה פושעים שלא דופקים חשבון לאף אחד ומוכנים לפגוע ולרצוח כי זאת העבודה שלהם".
תושב ואדי ערה, שבני משפחתו היו בסכסוך עם אחרים, סיפר כי על רקע אותו ריב "ירו לעבר הבתים במשך חודשים". לדבריו, "הם נעצרו ושוחררו מחוסר ראיות, מערכת המשפט רצתה עוד הוכחות אף שאין הצדקה לשחרורם. כשראינו שאין פתרון, פנינו לארגון פשע שהתערב וגמר את הסכסוך. שילמנו להם כסף על הצעד הזה, לא הייתה לנו ברירה.
"נכון, ארגוני פשיעה הם מסוכנים אבל בהרבה מקרים גם מצילים חיים", המשיך, "לצערי הכישלון במאבק נגדם ואוזלת היד של המשטרה מחזקת אותם בשטח. הם הפכו כתובת אצל הרבה אנשים".
בתוך כך, לפני כמה חודשים משטרת מחוז צפון חשפה התארגנות פשע לסחיטה של עשרות מיליוני שקלים מקבלנים. מדובר בפרשת סחיטה ואיומים על בעלי תפקידים ציבוריים וקבלנים מהחברה הפרטית, בפרויקטים של בניה ותשתית בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים לכל פרויקט.
עם סיום החקירה, הוגשו אישומים נגד שלושת החשודים שנעצרו מיד לאחר השתתפותם בסיור הקבלנים במסגרת מכרז לבניית שכונת חיילים בכפר כסרא. זאת בידי פרקליטות מחוז חיפה, ולצד בקשה למעצר עד תום ההליכים.
בנוסף, בחודשים האחרונים ניהלה המשטרה חקירה מעמיקה באמצעות שילוב של גורמים ויכולות, כדי למנוע מגורמים עבריינים להשתלט באיומים על מכרזים ממשלתיים במרחב הציבורי. הדבר כולל גם את הקמת "המרכז למורשת הדרוזים בישראל בכפר ג'ת ינוח", שמוקם במסגרת החלטת ממשלה.
במשטרה אמרו כי הצליחו להתחקות אחר שלושה תושבי כפר ראמה וכסרא-סמיע, שבאופן גלוי הבהירו פומבית לעשרות הנוכחים בכמה סיורי קבלנים: "אל תיגשו למכרז כי הוא שייך למשפחה מוכרת", ובכך העבירו מסר מפורש ומאיים כי עליהם להימנע מלקחת חלק במכרז הממשלתי המוצע.
במהלך החקירה הגיעו שוטרים אל יותר מ-80 עדים שנסחטו, בהם גם בעלי תפקידים במשרדים ממשלתיים ורשויות מקומיות מהצפון.
זירת הירי בלוד שבה נרצח ג'מיל אזברגה
(צילום: יריב כץ)
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "לצערנו אירועי אלימות וירי מתרחשים לעיתים קרובות מדי בקרב החברה הערבית בישראל, רובם על רקע סכסוכים פנימיים הגולשים לאלימות. המשטרה פועלת בנחישות לאורך כל ימות השנה נגד אחזקה, סחר ושימוש באמצעי לחימה בכל זמן ובכל מקום.
"פעילות זו הביאה לתפיסת כמויות נשק חסרות תקדים, בפרט ביישובי החברה הערבית. בשנה החולפת - בצל המאבק בנגיף הקורונה - המשטרה הגבירה את הפעילות נגד עבירות נשק ועצרה ביישובי החברה הערבית יותר מ-5,000 חשודים בעבירות ירי ואמל״ח.
"בתום חקירות משטרתיות, בשנה החולפת הוגשו 1,548 כתבי אישום נגד נאשמים בעבירות ירי ואמל״ח בכל רחבי הארץ, כ-85% מהם הוגשו נגד חשודים מהחברה הערבית", נמסר עוד, "רק בחודש החולף נתפסו מאות אמצעי לחימה, חומרי חבלה, רימונים וכיוצא בזה ביישובי החברה הערבית בישראל, בהם גם עשרות כלי נשק מסוגים שונים.
"עם הקמת המנהלת לחיזוק שירותי המשטרה בחברה הערבית, גויסו מאות שוטרים הפועלים ביישובים אלה", צוין בהודעת המשטרה, "ובימים אלו במשרד לביטחון הפנים ובמשטרת ישראל שוקדים על הקמת אגף חדש (סייף) שכל מטרתו סיכול ומניעת פשיעה בחברה הערבית. לטובת ההקמה הוקצו משאבים מקצועיים וכלכליים כבירים.
"כמו כן נפתחו תשע תחנות משטרה חדשות ושבע נקודות משטרה, וזאת במטרה לקצר את זמן התגובה ולהעמיק את שירותי המשטרה לאזרחי החברה הערבית. לצד המשך האכיפה והעמקתה, כדי לטפל בתופעה באופן שורשי דרוש טיפול רב-מערכתי ושינוי עמוק מעבר לאכיפה משטרתית.
"משטרת ישראל תמשיך במאבק הנחוש והבלתי מתפשר נגד עבירות הנשק, ביישובי החברה הערבית ובכל מקום אחר, והכול כדי לשמור על שלום הציבור וביטחונו", לשון הודעת המשטרה.
אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן השתתפו בהכנת הכתבה
