ד"ר שרון אלרעי פרייס בריאיון לאולפן ynet
(צילום: גיל יוחנן, שחר גולדשטיין)
ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, הזהירה הבוקר (יום ג') לנוכח נתוני התחלואה ביממה האחרונה כי המתנה נוספת עם הטלת הגבלות תגרור הגבלות קשות יותר בהמשך. "אם אנחנו מחכים יותר מדי זמן, בסוף המחיר הוא כבד גם לכלכלה וגם לבריאות", אמרה בריאיון לאולפן ynet. "יהיה סגר ממושך יותר, ונידרש לעשות פעולות כמו לסגור את מערכת החינוך והטלת הגבלות תנועה".
לדברי ד"ר אלרעי פרייס, "אנחנו עוד בשבוע שעבר הבאנו לקבינט את ההמלצה ללכת לריסון מהודק. הכוונה היא ללכת שלב אחד אחורה ולחזור למצב שאין בו מסחר. זו הייתה ההצעה – במקום לשבת ולחכות שהמספרים יעלו. כמה שנעשה את הצעד הזה מוקדם יותר – ההקלות יהיו יותר קלות".
ראש שירותי בריאות הציבור הגדירה את התורים שנצפו בשבוע החולף בנתב"ג "מחדל", והטילה את האחריות על רשות שדות התעופה ועל רשויות האכיפה. "כשאנחנו הגענו לסיורים בנתב"ג הראו לי בצורה נפלאה איך לא יהיו התקהלויות ובסוף במאני טיים הדבר הזה לא עובד", היא אמרה.
תורי הענק בנתב"ג ביום ראשון האחרון
היא הוסיפה כי בדיקות לנכנסים לישראל ממדינות ירוקות לא בהכרח יסייעו באיתור חולים שחוזרים מחו"ל. "מתוך כל המאומתים שחוזרים מחו"ל, רק 3% יהיו חיוביים ביום הנחיתה שלהם. אנחנו נבדוק איך אפשר לקדם בכל זאת בדיקות בנמל התעופה, אבל יש פה בעיה חוקית – אין יכולת בישראל לחייב אנשים בבדיקה בכלל. אנחנו נבדוק את הנושא, אבל שלא תהיה אשליה שאם נבדוק בכניסה לנתב"ג נגלה את כל החולים.
במקביל, היא העריכה שעד חודש אפריל יוכלו להתחסן בישראל שלושה מיליון אזרחים. "יש לקופות החולים יכולות. אנחנו עובדים יחד כדי לגרום לזה לקרות".
ריאיון עם אדוה לוטן מעמותת מדעת
(צילום: שחר גולדשטיין)
מוקדם יותר אמרה אדוה לוטן מעמותת מדעת כי על משרד הבריאות להסביר בצורה אחראית על החיסון ולהנגיש את המידע. "יש הרבה דברים שאפשר היה להיערך אליהם מראש", הסבירה בריאיון לאולפן ynet. "משרד הבריאות מפגין שאננות. יש כמויות של פייק ניוז שרצות ברשתות. יכלו לתת את התשובות כבר ביום הראשון של הניסויים מהי טכנולוגיית mRNA. הסברה זה המפתח".
על כך אמרה אלרעי פרייס: "אנחנו מקימים ועדת מעקב לחיסוני קורונה. הוועדה תהיה מורכבת גם מתוך הציבור ותהיה שקופה. אנחנו נמצא את הדרך לעשות זאת בצורה השקופה ביותר כדי להראות את בטיחות החיסון הזה. צריך לפעול בצורה אחראית, לראות את הנתונים שאנחנו יודעים ורק אז להציג לציבור. אנחנו בקמפיינים של הסברה בכלל המגזרים והרשתות ונשמח לעזרה של כל גורמי ההסברה. המטרה של כולנו היא אחת – להביא לחיסול המגפה הזו".
- בקצב הזה, אנחנו בדרך לסגר כללי ארוך?
"אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי לא להגיע לסגר, כולל ריסון מהודק שהוא לא סגר. בריסון מהודק סוגרים את המסחר שזה משמעותי לבעלי העסקים, אבל עבודה ללא קהל ממשיכה להתרחש, חינוך ממשיך להתקיים למעט ביישובים אדומים וכתומים ואין הגבלות תנועה. יש גם תחלואה שמיובאת מחו"ל שחייבים לטפל בה באכיפה".
- היית אומרת שהקבינט משחק באש?
"הקבינט לוקח הרבה מאוד שיקולים בחשבון, אני לא מזלזלת בהם. השיקולים הכלכליים חשובים, החברתיים חשובים ותפקידו לאזן את השיקולים האלה. התפקיד שלנו כמשרד הבריאות זה לשים דגש על השיקולים הבריאותיים ולהגיד מתי צריך להניף דגל ולהגיד שאסור להגיע למצב שלפני הסגר השני".
כך מאוחסנים החיסונים של פייזר בישראל
(צילום: נדב אבס)
- מתי יאושר החיסון של פייזר בישראל?
"אני מאמינה שזה יקרה בימים הקרובים. יש כמה תהליכים שאנחנו מנסים לעשות במקביל אבל זה יקרה. יש תהליך שבמסגרתו מעבדות חיצוניות בודקות שמה שיש בחיסון זה מה שאמור להיות בו. אין מעבדות כאלה בישראל ולכן זה מתבצע באירופה. אנחנו רוצים לעשות את אותו תהליך כדי לתת ביטחון לישראל וגם לנו, שהדבר נעשה לפי כל הצעדים והכללים. לא מעגלים פינות. ביום ראשון יחלו החיסונים לצוותים הרפואיים וביום רביעי השאר".
- איך ייראה הדרכון הירוק, ואיך תיראה המציאות של אלו שיבחרו לא להתחסן?
"אנשים שמתחסנים יוכלו לקבל בעצם סטטוס דומה למחלים. כשהם באים במגע עם חולה מאומת הם לא נדרשים לבידוד וכך גם כשהם חוזרים מארץ אדומה. הם לא יידרשו לבדיקות סקר בין היתר לפני נסיעה לאילת, ואנשים שלא יתחסנו יצטרכו. במבט לעתיד – כשנוכל לפתוח יותר דברים, בחלק מהמצבים תהיה תלות בבדיקה בכניסה – ואנשים שיבחרו להתחסן לא יידרשו לעבור בדיקה. המטרה לא ליצור הפרדה. לכל מקום כזה תהיה יכולת כניסה ללא-מחוסנים, שיידרשו בבדיקה".
- אתם שוקלים פטור ממסכות למתחסנים?
"כרגע לא יהיה פטור ממסכות. גם המחלימים נדרשים למסכות וריחוק חברתי. יש לכך הרבה סיבות. הכללים הבסיסיים יהיו תקפים לכולם – למחלימים, למתחסנים ולאלו שלא".
