לשתי החלטות משפטיות קרובות יכולה להיות השפעה גם על הרכבת הקואליציה הבאה, בצל הפלונטר הפוליטי: היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט צפוי לפרסם את החלטותיו בעניין העמדתם לדין (בנפרד) של מנהיג ש"ס, השר אריה דרעי, ושל השר יעקב ליצמן, ממנהיגי יהדות התורה.
ההכרעה התעכבה גם בגלל הבחירות לכנסת, מכיוון שלא נהוג לפרסם הכרעות רגישות בסמוך לבחירות. במקרה של השר דרעי יכולה להיות לה השפעה מיידית, שכן הוא כבר עבר שימוע, ואם יוחלט להגיש נגדו כתב אישום - כפי שמעריכים במערכות הפוליטית והמשפטית - הוא לא יוכל להצטרף כשר לממשלה הבאה.
"הלכת דרעי-פנחסי" של בג"ץ מתחילת שנות ה-90 אוסרת על כהונת שרים שנגדם הוגש כתב אישום בעבירות שיש עמן קלון. לפיכך ייתכן שיהיה על ראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את דרעי כבר מיד, אם אמנם יוחלט להעמידו לדין.
נגד דרעי הוחלט להגיש כתב אישום בעבירות מס, בכפוף לשימוע. העבירות שבהן נחשד יו"ר ש"ס בתחילה היו חמורות בהרבה וכללו שוחד במספר פרשות, אולם חומר הראיות מאפשר לפי הפרקליטות להעמידו לדין פלילי בעבירות מס, בשלושה אירועים שונים:
עסקת נדל"ן משנת 2013, שבמסגרתה מכר השר דרעי לאחיו שלמה נכס בשכונת גבעת שאול בירושלים, ושהדיווחים עליה לרשויות כללו מצגים כוזבים לכאורה; הכנסות מקרן פיננסית להשקעות בארה"ב, שהעבירה עמלת מגייס שהגיעה לדרעי לבקשתו לאחיו, כנגד חשבוניות "ייעוץ" כוזבות לכאורה; הכנסות נוספות על ייעוץ שדרעי ביקש להעביר כתמורה לעמותה, ולא דווחו בדו"חות, ותשלום ישיר של 100 אלף שקלים מאיש עסקים שלא דווח אף הוא - כך לפי טיוטת האישום.
מצבו המשפטי של ליצמן שונה, מכיוון שהיועץ המשפטי לממשלה טרם החליט סופית אם להעמידו לדין. המשטרה פרסמה עוד ב-2019 את סיכום החקירה והמליצה להעמידו לדין בחשד שניצל לכאורה את מעמדו ומרותו כשכיהן כשר וסגן שר הבריאות, במטרה להשפיע באופן פסול על שיקול דעתם של מגוון גורמי מקצוע הכפופים לו.
ליצמן פעל בעניינה של מלכה לייפר, הנאשמת בעבירות מין חמורות בקטינות, לפני שהוסגרה לשלטונות המשפט של אוסטרליה. פרשה נוספת עסקה בהתערבות פסולה לכאורה של ליצמן לטובת בית עסק בתחום המזון שבעליו מקורב אליו, וזאת כדי למנוע את הליכי סגירתו בשל ממצאי תברואה.
